נאורה - http://www.neora.com/

טכנו-ריאליזם

למי שהכיר אותי כאופטימית חסרת תקנה באשר לעתידה של הרשת, או למי שפגש אותי ברגעי חרדה מפני מגמות ההשפעה של הטכנולוגיה - תהה דעתכם נוחה, מעתה הנני סייבר-ריאליסטית. קצת יותר בגרות ואיזון בחשיבה ובעיסוק בטכנולוגיה. קצת פחות אשליה וזריקת סיסמאות. וגם אתם, אם תרצו, תוכלו להצטרף לקבוצה השפויה הזו, הגדלה ותופשת מקום טוב באמצע, בין השוליים.

הדיון הציבורי במהפיכת המידע ובהשפעת הטכנולוגיה המתקדמת על החברה שלנו, תפש כיוונים פשטניים מדי בשנים האחרונות והצטמצם לשאלה "האם אנו בעד טכנולוגיה, או נגדה? האם הטכנולוגיה המתקדמת טובה לנו, אם לאו?" שתי התשובות נכונות. הטכנולוגיה עושה את חיינו נוחים יותר, בריאים ועשירים יותר, אך גם משפיעה על המשפחה, העבודה הכלכלה והתרבות, מכניסה מתחים חדשים וסכנות בלתי ניתנות לצפיה.

הקולות שנשמעו עד כה בדיונים מסוג זה היו של הקולניים והקיצוניים יותר משני הצדדים - אלה שרואים בחידושי המיחשוב והתקשורת אוטופיה ופתרון לכל מצוקותינו, לעומת המאמינים בנזקים התרבותיים והפסיכולוגיים של הטכנולוגיה ומתמכרים לחרדה ולפחדים מפניה. על איזה אוטופיה מדובר? תחושת החופש הכרוכה בדינמיקה של הרשת, אמונה בטכנולוגיה שתשפר את החינוך ותביא דמוקרטיה טובה יותר, גישור גבולות ופערים חברתיים, אומניפוטנציה של יצירת עולמות חדשים. על איזה פחדים מדובר? החל מחרדות הניכור והבדידות וההתמכרות, וכלה בספרות בדיונית מסוג סייבר-פאנק המציירת עתיד שחור של מלחמות תאגידי תוכנה שתלטניים, ממשלות שתלטניות המאבדות מכוחן והאקרים LowTechs המנסים להגן על הציבור חסר האונים. לאחר השנים הראשונות של הפתעה מקורותיה של מהפיכת המידע, מסתבר שהבעיה אינה פשטנית אלא מורכבת בהרבה, והתשובה נמצאת בין שתי הקיצונויות הללו.

תחום עיסוק חדש המנסה לגעת בניואנסים של השפעות המחשוב והתקשורת, נקרא "טכנו-ריאליזם". זוהי אינה פילוסופיה מובנית, אלא ניסיון לעשות שימוש בשפה ובאופן חשיבה חדשים, לגבי פוליטיקה ואתיקה, והתנהגות החברה הנתונה להשפעותיה של הטכנולוגיה. ראשית, יש לבצע דה-מיסטיפיקציה לרעיונות האבסורדיים שנטמעו בתחילת המהפכה, כמו למשל שטכנולוגיה היא נייטרלית, שמידע הוא ידע, שממשלות אין להן תפקיד באוטוסטרדת המידע ושבתי ספר יינצלו כבקסם אם יחברו אותם לרשת… שנית, יש לסגל חשיבה ביקורתית לגבי הרשת, ממש כמו שאנו נוהגים בביקורתיות יתר לגבי ענייני החברה, העבודה, המשפחה והפנימיות שלנו בעולם האמיתי.

הטכנו-ריאליסטים מכריזים על עצמם שאינם באים לשפוט את הטכנולוגיה לטוב או לרע, אלא להבין את הטכנולוגיה ולחשוב יחד איך לנצל אותה בצורה טובה יותר לאנושות. הם אינם מתכוונים לנהות אחר כיוון חד-צדדי של טכנו-אוטופיזם - תנועת השיכורים והמסוחררים ממהפיכת טכנולוגיית המידע, או נאו-לודיזם - תנועה אנטי-טכנולוגית שקמה בשנות השבעים כממשיכה של תנועת המאה ה- 19 בהנהגתו של נד לוד הסקוטי, קירקפטריק סייל מוביל אותה כיום ועיקר עניינה להפוך את הרשת לירוקה.

הטכנו-ריאליסטים ניסחו שמונה עקרונות המסבירים את תורתם:

1. טכנולוגיות אינן נייטרליות - בפועל, במודע או שלא במודע, כל טכנולוגיה משפיעה על ראייתנו של העולם ותפישתנו הפוליטית הכלכלית והחברתית, ועלינו להיות ערים לכך.

2. הרשת הינה דבר מהפכני אך לאו דווקא אוטופי - האינטרנט מהווה כלי בעל אפשרויות חדשות ומרשימות לאנשים, לקהילות, לעסקים ולממשלות. אך ככל שגדלה אוכלוסיית הרשת, כך מידת מורכבותה, ממש כמו בעולם האמיתי, תמצאו בה תופעות של נזק וזדון לצד האספקטים הנאורים של העולם המחובר.

3. לממשלות יש תפקיד מרכזי בחזית האלקטרונית - בניגוד לאלה הטוענים שסייברספייס הינו תחום שיפוט נפרד מן העולם האמיתי, ובהנחת יסוד שאכן ממשלות אמורות להתאים עצמן לחוקי משחק חדשים של הסייברספייס הממעיטים ברגולציה ובצנזורה - טפשי לחשוב שאין להן מקום בעולם המתוקשר. כנציגות דמוקרטית של הציבור, למדינה יש את הזכות ואת האחריות לעזור במיזוג והטמעת עולם הסייבר בחברה המסורתית. בנוגע לסטנדרטים טכנולוגיים ותחרות חברות תוכנה מסחריות, יש לצפות שלמדינה יהיו אינטרסים קרובים יותר לטובת הציבור.

4. מידע איננו בהכרח ידע - הנגישות אל המידע הרב המצטבר ברשת, תרמה באופן מדהים לחברה שלנו. יחד עם זאת, גודש המידע מעמיד בפנינו אתגרים לספקנות ומשמעת צרכנית של מידע זה. אל לנו לבלבל בין הריגוש של מהירות נגישות המידע לבין המשימה המשמעותית של הפיכתו לידע, לחוכמה. אל לנו להשתמש במחשבים, ככל שיהיו "חכמים", כתחליף לכישורינו הבסיסיים במודעות, תפישה, הסקת מסקנות וקבלת החלטות שיפוטיות.

5. חיבור מערכת החינוך לרשת לא יציל אותה - בעיות מערכת החינוך כיום אינן קשורות לחסר בטכנולוגיה. לא ניתן להחליף את אמנות ההוראה האנושית במחשבים ורשתות ופטנטים של "לימוד מרחוק". אלה יכולים להוסיף חוויה לימודית איכותית, אך זו טעות של המערכת כולה לחשוב שטכנולוגיה וחיבור לרשת יציל את בתי הספר כאילו היה זה קסם.

6. מידע רוצה להיות מוגן - התפתחויות טכנולוגיות מאיימות על חוקי זכויות היוצרים והקנין הרוחני של מערכת המשפט המסורתית. התשובה אינה טמונה בהרס של עקרונות קיימים אלא בהתאמת החוקים והפרשנויות כך שיגנו על המידע הדיגיטלי באותו אופן שהגנו על מידע במצבי צבירתו הקדומים יותר. המטרה ברורה, לאפשר ליוצרים לשלוט בזכויות יצירותיהם תוך שמירה על זכות הציבור לעשות שימוש נאות במידע זה. בכל מקרה, אי אפשר להגיד על מידע שהוא "רוצה להיות חופשי", אלא שהוא "צריך להיות מוגן".

7. גלי התקשורת האווירית שייכים לציבור וזכותו ליהנות מהשימוש בהם - העובדה שכיום שייכים ערוצי התקשורת לחברות השידור השונות ולא לציבור, מורה על שימוש מוטעה בטכנולוגיה. האזרח אמור להפיק תועלת ורווח מערוצי האוויר לשידור, תוך מתן רוחב פס מספיק לחינוך ותרבות. בעידן הטכנולוגי יש לדרוש יותר שליטה ואפשרויות ניצול של תקשורת אווירית לטובת הפרט.

8. הבנת הטכנולוגיה הינה אלמנט בסיסי באזרחות הגלובאלית - השגת המידע והצגתו, בעולמנו המונע מזרימת מידע, הפכה לכוח חברתי משמעותי. הבנת הכוחות הללו, כמו גם המגבלות, ולקיחת חלק בבניית כלים לעולם סייברי טוב יותר, צריכים להיות חלק בסיסי וחשוב באזרחות של כל אחד ואחד המעורב בחברה של הכפר הגלובאלי. אלו משפיעים על חיינו ממש כמו החוקים שהמצאנו לנו, לכן עלינו להפעיל את אותן הבחינות הקפדניות שאנו מפעילים לשמירת הדמוקרטיה שלנו.

תנועת הטכנו-ריאליזם אינה תחילתה של תנועה פוליטית, אלא ניסיון לחשוב בצורה שפויה וביקורתית על תנודות העולם החדש, הדיגיטלי. הטכנו-ריאליסטים אינם חושבים עצמם לממציאי הגלגל, אלא מאמינים שהם מבטאים זרם הקיים כבר בין משתמשי הרשת ואלה המתעדים את מהלכיה.

הפנמה ודיון בשמונת העקרונות האלה, מובילה למסקנות מסוג שלא היינו רגילים לשמוע עד כה, לפחות לא במדיה של השורות הראשונות. קחו למשל את הבעיה של נגישות ילדים לפורנוגרפיה ברשת. מזמן לא נראה בארה"ב פרץ התלהמות עקרוני כל כך כאשר נידון נושא הצנזורה בבית המשפט הפדרלי. כולם יצאו להגנה על חופש הדיבור המקודש ועל חופש הגישה למידע, וטיפחו את האשליה שפתרונות טכנולוגיים יספקו את הפתרון. מסתבר שתוכנות הסינון למיניהן, כמו גם פרוטוקולים מסוג PICS שנועדו לרייטינג וסינון, העלו בעיות חדשות של הסתרת מידע מהמחפשים אותו. במחשבה שניה, נזכרו עורכי הדין ולוחמי החופש, שבעצם עד כה הצליחו הממשלות בעזרת מערכת חוקים וסמכות לאכוף אותם, להגן על החופש בצורה הטובה ביותר. ועתה הם שואלים, אולי יש לתת בידי הממשלה את הכלים הטכנולוגיים והחוקיים כדי שתמשיך במלאכתה ותשמור על זכויותינו?

באתר בו מופיעה האמנה, אפשר למצוא רשימת קישורים ענפה לספרים ומאמרים שנכתבו ברוח הדברים הללו. יש שם דיונים בנושאי אתיקה ופרטיות, חינוך וספיריטואליזם, חופש הדיבור ודמוקרטיה - השפעותיה של הטכנולוגיה על כלכלה ותרבות ואמונה, תהיינה מעשירות או מאכזבות ככל שניתן לעכל בזמן הקצר בו הן קורות לנו.

בין הלינקים היותר מוכרים נמצאים ספרים כמו "תרבות הממשק- כיצד הטכנולוגיה משפיעה על הדרך בה אנו יוצרים ומתקשרים" של סטיבן ג'ונסון, או "ערפיח הדאטה - הישרדות בעידן גודש המידע" של דויד שנק. אך ערכה המוסף של רשימת הקישורים של הטכנו-ריאליסטים נמצא דווקא בלינקים למאמרים חדשים ועבודות בהכנה של דעתנים וחוקרים ועיתונאים המודעים לכך בשנה האחרונה. למשל עבודתו הנמצאת עדיין בכתיבה, של הוורד ריינגולד חוקר קהילות וירטואליות, הנקראת "מה שטכנופילים צריכים לדעת", או כתבתו מ-Digital Times של דוגלאס ראשקוף סופר "סייבריה", אשר ללא ספק נחשב לאחד מהאוטופיסטים. בכתבתו הנקראת "They called me a cyberboy" הוא מתאר את אכזבתו מהרשת שנהייתה לשיקוף של המציאות בתפישתה העסקית והכלכלית, והתפתחה למשהו אחר מ"הרחם התרבותית" עליה חלם בתחילת הדרך. למרות שהיום מקבל ראשקוף אלפי דולרים עבור הרצאה בנושאי סייבר, הוא מודה שהעדיף לדבר חינם, כאשר עוד נחשב לפריק טכנולוגיה יוצא דופן.

הפעילות מרוכזת בעזרת מכון ברקמן לחקר אינטרנט וחברה השייך לבית הספר למשפט של אוניברסיטת הרוורד שבארה"ב - http://cyber.harvard.edu/technorealism. הם מתכוננים לכנס שייערך השנה באמצע חודש מאי, הם ערכו יום עיון במרץ 98 בהשתתפות דעתנים ואנשי מדיה ומחקר מהתחום, אשר נמשך בערוצים וירטואלים באתר http://www.feedmag.com. מי לא היה שם? שנים עשר ביג-שוטים - ג'ון פרי בארלו משורר הגרייטפול-דאד וממקימי ה-WELL, פאולינה בורסוק שכתבה את CyberSelfish, אנדרו שפירו מבי"ס למשפט באונ' הרוורד, מארק סטולמן… הם פרסמו את אמנת העקרונות באתר שלהם http://www.technorealism.org ומזמינים את כל מי שמסכים עם דיעותיהם להצטרף, אפילו להוסיף את כפתור ה"טכנו-ריאליזם" לדף הבית שלכם וליצור לינק אליהם. אני כאמור כבר שם, מנסה לתפוש את גל השפיות.

תמונות: tr_button.gif - כפתור קישור לאתר הטכנו-ריאליזם

shapiropic אנדרו שפירו מבית ספר למשפט באונ' הרוורד

berkman.gif - סמל מכון ברקמן "" "" ""

harvard.gif