Google story

תרבות דיגיטלית

הצגת הסיפור של גוגל דרך עיניים של שני ספרים שיצאו לאור בעברית

(כתרגיל קבוצתי, הנכם מוזמנים להכניס כמה שיותר לינקים רלוונטיים לטקסט הזה. הניקוד יינתן לכל מי שערך את הדף).

החיפוש

כיצד גוגל ומתחרותיה שינו את פני התרבות וכתבו מחדש את חוקי עולם העסקים

ג'ון בטל, הוצאת כתר + עברית הוצאה לאור, 317 עמ'

הסיפור של גוגל

ההצלחה העסקית, התקשורתית והטכנולוגית החמה ביותר של זמננו

דיוויד א' וייז ומארק מאלסיד, מטר הוצאה לאור, 271 עמ'

כשנה לאחר שיצא לאור ספרו של ג'ון בטל "החיפוש", הוא תורגם לעברית ויצא לאור בארץ. את הספר של וייז, שפורסם באנגלית לפני פחות מארבעה חודשים, הזדרזו לתרגם והוציאו לאור כבר עכשיו. אין ספק, גם מי שלא התעניינו בחברת גוגל כשהכירו את מנוע החיפוש המהפכני שלה, החלו להסתקרן בהנפקה האגדית שלה ב- 2004 (ערך שוק התחלתי של יותר מ-23 מיליארדים), אף פערו את פיהם בחודשים האחרונים, כשהתבשרנו על כך שגוגל השתלטה על מרחב הוידאו באינטרנט תוך רכישתה את יו-טיוב (כל אחד יכול הריץ שם קליפים משלו בחינם) בכמעט מיליארד וחצי דולרים!. חלק יגידו שזה סממן של הבועה החוזרת ומתנפחת, אשר אות חזרתה אכן היה ההנפקה שהפכה בן לילה את גוגל לשווה יותר מכל שוק האינטרנט גם יחד. חלק יצביעו על כך שכמו נפוליאון, מעוררת גוגל את כל יתר עולם התוכנה להתאגד נגדה, אבל אין ויכוח שזה מעניין את כל מי שניגש לעתים אל המסך ומחפש מושג כלשהו בגוגל. ומי לא?

מה כל כך מרתק בחיפוש? " החיפוש היה אחד השימושים הראשונים באינטרנט... החיפוש היה הכוח המניע מאחורי טירוף האינטרנט והדוט.קום, וגם כאשר משקיעים הפסידו בבורסה, משתמשי האינטרנט לא הפסיקו לחפש... החיפוש גם מחדש את היחסים ביננו לבין ממשלות וממשלים... כשאנו נוברים במרחב המידע הגלובלי, החיפוש הוא את החפירה שלנו, חוד החנית של השאלה והגילוי... בחיפוש יש מן המסתורי, אולי אף דתי... החיפוש הוא הניסיון שלנו לעשות סדר, החיפוש הוא הכלי הדומיננטי לניווט במידע, הוא מגדיר את יחסינו עם האינטרנט... והסך המצטבר של כל החיפושים הללו, כך מתברר, הוא מאגר המידע של הכוונות!" (בטל עמ' 15, 20, 24)

לשנות את העולם. עם תוכנה וחומרה מבריקה. לא להיות רשעים.

עטיפת שני הספרים מעוצבת כמסך גוגל, כותרת בארבעת צבעי הבסיס, על רקע לבן, עיצוב מינימליסטי, יחסית, אשר גורם לכל טקסט נוסף להיות בולט ומשמעותי. בשני הספרים יש התייחסות לעיצוב המיוחד של יישומי גוגל, אך וייז מרחיב ומספר בפרק על הבירנינג-מן (האיש הבוער, פסטיבל שנתי, פגני/טכנולוגי בנבדה) כיצד קרה שה-O בדף הבית של גוגל החלה לשאת שירבוטים משעשעים בימים מסויימים של השנה.

שני הספרים מספרים את הסיפור של לארי פייג' וסרגיי ברין, שני סטודנטים בסטנפורד, שחברו יחד לפתח אלגוריתם חיפוש מבריק. שני הספרים מספרים על עולם עסקי האינטרנט באותה התקופה, וכיצד שני הצעירים פיתחו מחשבה מקורית וחדשה להתנהלות העסקית שלהם, איך צירפו אליהם בזהירות רבה, מתכנתים, מעצבים ואנשי עסקים, עד להשקעה הראשונית, ואף לאחר ההנפקה וגידול החברה לממדיה היום. אריק שמידט, ממקימי חברת "סאן מיקרוסיסטמס", עזב באפריל את משרתו כמנהל ענקית הרשתות "נובל" שהיתה בקשיים, והפך למנכ"ל גוגל. בתעשיה לא הבינו את המהלך... (בטל, עמ' 15).

בראש מעייניהם של מנהיגי גוגל, ומי שתמיד שמרו על השליטה בחברה, היו שני עקרונות שהלהיבו את כולם – "סידור וארגון המידע בעולם והפיכתו לנגיש", ו"לא להיות מרושעים". זהו תענוג גדול לקרוא בשני הספרים, כיצד הגיב עולם התוכנה ועולם העסקים הבורסאי, אל האמירות האלה. אין ספק שהן שימשו השראה לעובדי גוגל וגם להמוני המשתמשים ביישומים שלה. מאוחר יותר, עמדו העקרונות האלה למבחן כמה פעמים, ולא תמיד בהצלחה. הקונפליקטים המשפטיים והחרדות האמיתיות הנוצרות מול מי שיושבת על מסד הנתונים הגדול והיעיל בעולם, אינן זוכות למקום הראוי להן בשני הספרים, אך שוב, וייז הולך צעד אחד יותר רחוק.

פרשיות מרתקות מבתי המשפט, עליהן מדווח בטל בקצרה מקבלות אצל וייז את מלוא הפירוט והפרשנות: הונאת הלחיצות (נתגלה בקע באלגוריתם הפייג'-רנק), מכונת הכסף (שמידט מציע מודל פרסומי שיעזור לאיש הקטן, על פי תפישת 'הזנב הארוך' של האמורים להנות מעסקים באינטרנט), סינדרום סין (קונפליקט מוסרי פוליטי ענק – האם להתנגד לצנזורה בסין או לשתף פעולה עם ממשל של מדינה שכלכלתה צומחת בקצב כמעט כמו גוגל עצמה).

שני הסופרים מדגישים עד כמה חברת גוגל סגורה וסודית וכמה קשה לחדור את המסך ולגלות מה קורה מאחורי הקלעים. בטל עורך מאות ראיונות לאנשים הסובבים את גוגל, ובכל זאת, דווקא אצל וייז מצאתי אבחנה שרבים מתקשים להפנים, גם אם כבר שמעו אותה. "גוגל יחידה במינה, כיוון שהיא מובילה גם בתחום התוכנה וגם בחומרה... גוגל מריצה תוכנות מותאמות הרשומות כפטנטים על מאות אלפי מחשבים, שגם אותם היא בונה בהתאמה אישית... תמהיל הטכנולוגיות האופטימלי של החברה החדשנית ביותר בעולם... גוגל משכפלת מחשבים בהיקף כה גדול שכדאי לה לעשות את זה בעצמה..." (וייז עמ' 12-13)

לצ'רלי מגיע פרק שלם. גם לג'ימייל.

שני הסופרים הם עיתונאים. ג'ון בטל, בעל טור מקוון ממקימי מגזין Wired, מנסה להיות דידקטי ללמד אותנו את הלכות תרבות הרשת. ווייז, כתב הוושינגטון וסט וחתן פרס פוליצר, כתיבתו פיקנטית יותר, פרק אחד מוביל למשנהו כמעט כבספר מתח, ויש תחושה חזקה של "הצצה" מאחורי הקלעים. למשל, בעוד שכולם אוהבים להזכיר את האוירה בגוגלפלקס (הקמפוס החללי במאונטיין ויו קליפרניה), הרי שוייז מרחיב ומספר בספר שלם, כולל תפריטים ואנקדוטות, מה תפקידו של צ'רלי השף בעשייה הכללית, מאז שהצטרף כעובד ה-56 לחברה ועד שעזב אותה בסוף 2005. "... עד מהרה צ'רלי פלייס, כפי שהמסעדה של החברה כונתה בחיבה, הפך למוסד. גם ההשפעה של צ'רלי על המוניטין של גוגל גדלה, ככל שנפוצה השמועה על כך שהטבח לשעבר של להקת גרייטפול דד מבשל ארוחות גורמה לחברת ההיי-טק החמה ביותר בסביבה. בזכות המאכלים, המשקאות והחטיפים הנוספים שהונחו במקומות אסטרטגיים ברחבי הקמפוס, העובדים הרגישו שדואגים להם..." (וייז 165).

יישומים כמו ג'ימייל, שקיבלו פיסקה אחת אצל בטל (עמ' 252), סופרו בפרק שלם, במלוא הפיקנטריה והפרשנות הראויה, אצל וייז. "... לארי וסרגיי רצו להדהים עם ג'ימיל שלהם... הם בנו את ג'ימייל כך שיהיה חכם יותר, נוח יותר, זול יותר וטוב יותר. אחרת המשתמשים של גוגל לא יתרשמו ויוצריו לא יעמדו בסטנדרטים הגבוהים של עצמם... כדי להפוך את השרות החדש ללהיט מיידי, הם תכננו להעניק לכל חשבון ג'ימייל ג'יגבייט אחד... זה היה פי 500 יותר מאשר נפח אחסון שהציעה מיקרוסופט... חיפוש בג'ימייל היה מהיר, מדויק וקל לביצוע כמו חיפוש בגוגל... כדי ליצור את אותו סוג "באזז" השמועות, שהפך את גוגל למנוע החיפוש המוביל, החברה החליטה להעניק קודם את המוצר לכאלף מובילי דעה כדי שיבדקו ואז לאפשר לכל אחד מהם לחלק מספר מוגבל של חשבונות ג'ימייל למשפחה וחברים... כדי לתת לג'ימייל ממד נוסף של כיף ופרסום חינם, לארי וסרגיי בחרו להודיע על המוצר הטרי והחם באחד לאפריל 2004. בשנים הקודמות גוגל הודיעה הודעות מופרכות באחד באפריל כהלצה... באחד לאפריל 2004 פרסמה גוגל הודעה לעיתונות שכותרתה היתה: "מתוך כל הפעילויות באינטרנט, החיפוש במקום השני והדוא"ל במקום הראשון. 'אז למה לא, לעזאזל!?' אומרים מייסדי גוגל." בהודעה נכתב שהשאיפה לג'ימייל באה מאחת העובדות בגוגל שהתלוננה על שירותי הדוא"ל הקיים". (וייז 129-131) הפרק על ג'ימייל ממשיך ומתפתח דרך ההרפתקאות אל המודעות הטקסטואליות המונעות מערכי החיפוש ועד לעימות המשפטי בשאלות של שמירה על פרטיות, "לקח קשה על הסכנות הכרוכות בתחכום רב מדי והתבודדות מוגזמת. (ןייז 131). היום רובנו משתמשים בג'ימייל, אולי רק בזכות שפייג' עשה צעד נכון נוסף, בכך שבחר כבוררים את קרן החזית האלקטרונית (EFF) ובראד טמפלטון המבריק לצידם, אשר בסופו של דבר סיפק את הרף הגבוה לדרישות שגוגל רצתה לדרוש מעצמה ומשרותיה, בנושאי פרטיות ואבטחת נתונים.

ביולוגי יותר מעניין מטקסונומי

כשליש מספרו של בטל מוקדש לדרך בה אנשים חיפשו מידע ברשת לפני גוגל ולמיפוי החברות העסקיות בתחום תעשיית המידע לפני כניסתה של גוגל לזירה. רק בעמוד 89 בטל מגיע לענין, וגם אז, ההסבר אינו רב השראה, כפי שאפשר היה לצפות מהבטחתו בתחילת הספר, שהנה הוא ירד לעומקו של "החיפוש החדשני". "פריצת הדרך של פייג' וברין היתה יצירת אלגוריתם שנקרא פייג'רנק (PageRank).על אף שניתן להבין את שמו כ"דירוג דפים" הוא נקרא למעשה על שמו של לארי פייג'. האלגוריתם לוקח בחשבון הן את מספר הקישורים לאתר מסוים והן את מספר הקישורים לכל אחד מהמקשרים." בטל אינו מחדש כמעט, לא לקורא המקצועי שמכיר מחשבים ותוכנה, ולא לקורא המרוחק מנושא זה. את הפרקים האחרונים מקדיש בטל לתחזיות עתידיות, שמזכירות מעט את הפרקים הראשונים בהם עסק בהיסטוריה.

וייז אינו מתיימר לרדת לעומקו הפילוסופי והתרבותי של החיפוש, גם אינו עוסק בנבואות, אך נותן בפרק 26, הצצה למה שסרגיי ברין ולארי פייג' חולמים "יש תוכניות שאפתניות ארוכות טווח להתרחבותה של גוגל לתחומי הביולוגיה והגנטיקה באמצעות מיזוג המדע, הרפואה והטכנולוגיה.... הביולוג המהפכן ד"ר קרייג ונטר, שפענח את הגנום האנושי, ועובד איתם על החלום הגנטי "אנשים יוכלו להיכנס לאתר של וגל, להשתמש ביכולות החיפוש ולהבין דברים על עצמם תוך שהם משתנים בזמן אמיתי. (237). ואותו על החלומות, מסתיים בפיוט כלשהו "יכול להיות שאנשים ברחבי העולם רואים את גוגל ואת האינטרנט כיישוות אחת, אבל ברין ופייג' מנבאים את הפוטנציאל שבני אדם ומנוע החיפוש יתקרבו אף יותר.

עוד יתרונות לספר של וייז על ספרו של בטל – באמצע הספר יש דפי תמונות, זה משלים את תחושת ההיכרות עם הנפשות הפועלות. בסוף הספר יש פרק עם טיפים לחיפוש בגוגל, מסמך מצחיק ביותר שמסביר הרבה על השפה הפנימית בארגון "מבחן הכושר של מעבדות גוגל", וכן מפתח עניינים (זה אמנם לא מנוע חיפוש אבל עוזר לניווט במידע :)