שיחה:תעשיית המוסיקה כמודל לתחזית עתידית

לאור כלל הפיתוחים בנגישויות הטכנולוגיות שסקרנו עד כה ובנושא התפתחות המוזיקה בפרט,בבואנו לנסות ולנבא באילו עוד תחומים עתידה רשת האינטרנט ותעשיית המחשוב לגרום לתמורות, יש לקחת בחשבון את העובדה שכבר הזכרנו לגבי כך שהכלים למחשוב ופיתוח תחומי חיינו השונים עוד מתפתחים בעצמם-רשת האינטרנט לא הגיעה למלוא גדולתה וככל הנראה תתפתח עוד יותר בעתיד הקרוב וניתן להניח שתשתנה מקצה לקצה בשני עשורים הקרובים בד בבד עם הפיתוח שבלתי ניתן לתיאור שיתרחש במחשב האישי הנגיש לבני אדם. - ביודענו כי שינויים טכנולוגיים אלו הם מעבר לפינה, ובסקירת התהפוכות שפיתוחיינו הטכנולוגיים הביאו עד היום, יש לצאת מתוך נקודת הנחה שחיינו כמו שאנחנו מכירים אותם היום ישתנו ללא הכר בשנים הקרובות מכל ההיבטים האפשריים. ככל הנראה תהפוכות צרכניות יקבלו ביטוי בעיקר בגלובוליזציה של נגישות המוצרים השונים און-ליין לכל חלקי העולם. כבר ברעיון של מחשב במאה דולר ובכלל במחשבה להביא את העולם השלישי לרשת, יכול רק לפתוח את האופציה לדוגמא שכורה פחם באפריקה ימכור את היהלום שהוא כרה וימכור אותו באמזון-מופרח ככל שזה נשמע,זאת אופציה.בהביאנו

[עריכה]

קישורים מומלצים

זמינות המוסיקה והדרך להתמודד
מגזין במה – מוסיקה בהורדה: המאמר מאת נמרוד אבישר עוסק בתופעת הורדות המוסיקה הבלתי חוקיות ובכלל הזמינות הגדולה והנגישות בעידן הדיגיטלי שיש למוסיקה.
ממליץ לתעשיית המוסיקה להסתגל לכך: להגדיל את ההיצע גם כמותית וגם במגוון, לעודד יצירתיות איכותית בכל הגוונים של המוסיקה (לא מהסוג של "השתמש וזרוק").
מוסיקה איכותית, לטענת כותב המאמר, מטפחת את אותו הקשר בין קהל ואומן, שבסופו של דבר מוליך את האנשים לחנות.
לטענת מחבר מאמר זה אתרים בהם ניתן להוריד בתשלום הם בדיחה. כדי שאנשים ישלמו על שיר שהם יכולים להוריד בחינם הם צריכים, שוב, את אותו הקשר המיוחד עם האומן.
כותב המאמר ממליץ בנוסף לגבות תמלוגים קבועים (אחוז קבוע מההכנסה שילך לאקו"ם) מספקי אינטרנט, יצרני צורבים ומערכות סטריאו הקוראים דיסקים צרובים. כולם לטענתו מרוויחים מתעשיית ההורדות ולכן צריכות לשלם תמלוגים. להלן הקישור למאמר זה: [1] (http://stagemag.co.il/Articles/288)
נענע 10 – כל הדרכים להוריד שירים: מאמר זה מציג את החלופות השונות הקיימות לשמיעה/הורדה של מוסיקה באינטרנט בחינם/בתשלום ,ובקצרה גם על הקונספט העסקי עליו הם מבוססות (פרסומות/מנוי חודשי/חלוקה בחינם יחד עם עותק של מגזין כלשהו), כמו כן פירוט קצר על אתרי רדיו פופולאריים באינטרנט. להלן הקישור: [2] (http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=517651)
אגב עידן הרדיו הדיגיטלי, להלן קישור למאמר מהאתר של ערוץ 7 שמסביר מדוע אין מקום לשמחה אצל ערוצי הנישה למיניהם (ערוצים סקטוריאליים). למדינה אין כוונה לאפשר "שמיים פתוחים" ובכוונתה למכור "זיכיונות" עבור הרשות להחזיק אתר רדיו (אינטרנטי!). אמנם כעת לא ניתן לטעון על מרחב תדרים מצומצם והפרעה למטוסים נוחתים, אבל ניתן למשל לטעון שהאינטרס הציבורי מחייב גביית תמלוגים ופיקוח על כל סוג שידור כך שיעמוד בסטנדרטיים ציבוריים וכו'. יש ניסיון שמתגלגל כעת במסדרונות הכנסת בכיוון הזה.
לדעתי זה בכל זאת בשורה עבורם, מכיוון שכל ניסיון לחסום לא יחזיק מים. (ישראל לא יכולה להיות המדינה היחידה בעולם המערבי שבו השמיים לא יהיו פתוחים, ניתן לעקוף את זה באמצעות העברת מיקום האתר לשרת בחו"ל).
להלן הקישור:[3] (http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/5764)
עידן דיגיטלי: המגוון שהוא מאפשר (נגישות לשווקי נישה)
כהמשך ישיר לקישור האחרון מאתר ערוץ 7 בקשר לרדיו הדיגיטלי והאפשרויות שהוא פותח (על אף שמנסים לחסום ולעכב) לאוכלוסיות נישה. הענין של הגיוון הוא כללי לכל עסקי המדיה והבידור. על הפוטנציאל של שווקי הנישה, ואפשרויות הגישה לשווקים אלו שכעת נפתחת בעידן הדיגיטלי, להלן בקישור (שתיכף יינתן) שניסוב על הספר "למשוך בזנב הארוך" (The long tail) שהוא ספר-להיט מאת כריס אנדרסון על הנושא (שיש לו גם בלוג פופולרי מאוד בדיוק על זה).
על הספר וריאיון אישי עם מחברו, בקישור המומלץ מאוד להלן: [4] (http://themarker.captain.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=4&itemNo=929919)

--Miro 12:16, 6 ינו' 2008 (IST)

[עריכה]

זכויות בעידן הדיגיטלי

זכויות יוצרים: היבט משפטי ואתי
להלן קישור למאמר בנושא דיגיטציה של קניין רוחני מההיבט המשפטי. המאמר כולל נתונים סטטיסטיים על היקף תופעת הפיראטיות ברשת האינטרנט שמקורם מדו"ח ארגון WIPO (הארגון העולמי לקניין רוחני), אמנת ברן והסכם TRIPS שעוסקים בענין זה, והבעתיות שעדיין קיימת בהתמודדות עם נושא זה. [5] (http://www.law.co.il/showarticles.php?article=206&d=h)
כהמשך ישיר לנושא זה, להלן קישור נוסף בענין חוק זכויות היוצרים ומשמעותו בעולם הדיגיטלי (בדגש על עולם התוכנה). [6] (http://www.pcphobia.co.il/index.asp?Content=CopyrightintheDigitalworld&id=article)
כהמשך נוסף לענין זה ,להלן קישור למסמך מטעם משרד החינוך המציע הסברה שצריכה להיות מועברת לתלמידים בקשר לזכויות היוצרים והשלכה שיכולה להיות מהפרה של זכויות אלו. [7] (http://www.tzafonet.org.il/kehil/drooznet/druz2002/internet2006/pelot/yisodi/tomyornot/madrich.doc)
קישור נוסף עדיין בענין זה הוא מאמר בשבח האפור בכל הנוגע להתייחסות לענין זכויות היוצרים. כותב המאמר מציע איזון שבו גם אם המידע אינו חופשי ,רצוי עם זאת שהוא יהיה זול מאוד ונגיש לכל. לטענתו גם היוצר וגם הצרכן עתידים להרוויח מאיזון כזה. [8] (http://web.macam.ac.il/~jhurvitz/shebach-afor.htm)
עידן דיגיטלי: איך נשמור על הזכות לפרטיות?
הקישור האחרון שברצוני להציע הוא ראיון שבוצע עם ג'ון פרי בארלו (הוא מהתורמים להקמת ה CC התחליף לקופירייט שלמדנו עליו בשיעור) שביקר בארץ ונתן לאתר nrg ריאיון בלעדי איתו. בריאיון זה הוא טוען שיש לוותר על הפרטיות כי בלאו הכי אין לה עתיד בעולם הדיגיטלי. לדעתו, בד-בבד עם כך שיש להשלים עם זה שהפרטיות נעלמת ,חייב להיות תהליך שבו גם המוסדות שעשויים להשתמש במידע שלנו נגדנו יאבדו את החשאיות שלהם. בכלל מדובר במאמר מעניין מאוד שכדאי לקרוא אותו. [9] (http://www.nrg.co.il/online/10/ART1/635/472.html)
בהשפעת מאמר זה, וכדוגמה אישית, החלטתי גם אני לוותר על הפרטיות. שמי האמיתי הוא מאיר אוחיון (לא להתנפל !).
--Miro 19:24, 6 ינו' 2008 (IST)

[עריכה]

מוסיקה בעידן הדיגיטלי

הפקת מוסיקה בעידן הדיגיטלי
העידן הדיגיטלי לא רק גורם לנגישות קלה וזולה למוסיקה בהיבט הצריכה, היא גם גורמת לנגישות קלה וזולה בהיבט של עלות הייצור של המוסיקה. בהמשך קישור בקשר לאפשרויות החדשות שהטכנולוגיה מאפשרת בעידן הדיגיטלי. החידוש הטכנולוגי הבולט ביותר בעידן הדיגיטלי הינו פרוטוקול ה midi באמצעותו ניתן לנגן באמצעות המחשב על כלים שונים לפי בחירה, מכלי בודד ועד לתזמורת שלמה (לא צריך כבר את כלי הנגינה). כמו כן כיום לא צריך אולפני הקלטות עם ציוד יקר וניתן לבצע את כל זה באמצעות מחשב המצויד בכרטיס קול ותוכנות מתאימות. הקישור להלן הוא למאמר מאת גיא ברש המנתח את ההשפעות של התפתחות דיגיטלית זו ,ועל הבעייתיות בכך שהיא גוררת לדעתו איכות מוסיקה פחות טובה. [10] (http://www.guybarash.com/pub/Guy%20Barash%20We%20Were%20Slaves%20(Hebrew).pdf)
עוד בענין הזה של הטכנולוגיה הדיגיטלית במוסיקה, להלן קישור על ההשפעה שיש לזה על אולפני ההקלטות המסורתיים (האנלוגיים) ועל הניסיון שלהם לשרוד ולהדגיש בכל זאת את היתרון של הצליל הטבעי (האנלוגי) המופק מהציוד הישן והטוב, בכל אופן לדעתם. (מאמר מאת ארי קטורזה, עיתון תל-אביב). [11] (http://www.tam.co.il/15_6_2007/tarbut-music.htm)
פורמטים פופולאריים לדחיסה של קבצי אודיו
הערה מקדימה: פורמטים דחוסים מתחלקים לשתי סוגים לפי צורת הדחיסה שהם מבוצעים: lossless compression שזו דחיסה שמתבצעת ללא איבוד מידע כלשהו ולכן גם ללא שום פגיעה באיכות השמע. הסוג השני הוא lossy compression שהוא פורמט דחיסה שמאבד מידע ולכן גם פוגע באיכות השמע (השאיפה היא לפגוע בצורה מזערית ככל שניתן באופן שכמעט, ואולי בכלל, לא יהיה ניתן להבחין בכך – דוגמא מובהקת לכך הוא הפורמט הפופולרי MP3).
MP3
MPEG-1 Audio Layer 3 הידוע יותר בשם MP3 הוא פורמט דחיסת אודיו דיגיטלית הנפוץ ביותר. פורמט זה הוא מסוג lossy compression ולמרות זאת עדין מפיק איכות גבוהה (אני לא מרגיש בהבדל מהלא דחוס, וכמוני רוב המאזינים). פורמט זה פותח ע"י Philips ועוד שותפי מחקר אירופאים, ואושר כסטנדרט ISO בשנת 1991 .
Vorbis
פורמט זה הוא open source שמשתמש אף הוא ב lossy compression , ולמעשה הוא יועד להוות תחליף ל MP3. הוא לרוב בשימוש קונטיינר Ogg (פלטפורמה כללית לדחיסות מולטימדיה), ולכן מקובל לכנותו Ogg Vorbis . פורמט זה פופולרי בקרב חסידי התוכנה החופשית (open source) שמעדיפים כמובן את הפורמט הזה על-פני פורמט ה MP3 המוגן באמצעות פטנט. עם זאת, ככלל, MP3 הרבה יותר פופולרי מפורמט זה. אם כי יש לציין שבמגזר המסחרי שימוש בפורמט זה נמצא בעליה. הרבה מאוד משחקי מחשב "mainstream" משתמשים בפורמט זה לאודיו שלהם. בנוסף לכך נגני מדיה פופולרים תומכים בפורמט זה או ישירות או באמצעות plugin . מספר לא מועט של אתרי web משתמשים בפורמט זה וכמו כן תחנות רדיו כדוגמת Virgin Radio ו CBC Radio .
(Windows Media Audio (WMA
זהו פורמט דחיסה קנייני של מיקרוסופט שיועד במקור להתחרות ב MP3 הפופולרי, אבל עד עכשיו לא הצליח להגיע לכזאת פופולריות. עם זאת הרבה מכשירי צריכה החל מנגנים ניידים למיניהם מכשירים סלולריים מתקדמים ועד לנגני DVD בכולם יש תמיכה לפורמט זה. בדומה לאבולוציה המתפתחת בגזרת ה MP , כוונתי למילה האחרונה MP4 שהוא lossless , גם כאן יצאה גירסת lossless חדישה הנקראת Windows Media Audio 9 שמשתמשת באותו סיום קובץ ".wma" – גם גירסה זו פחות פופולרית מהמקבילה שלה (MP4) .
(MPEG-4 Audio Lossless Coding (MP4
פורמט זה , בניגוד ל MP3 , הוא מסוג lossless ! ועם זאת מצליח להשיג שיעור דחיסה לא פחות טוב. פורמט זה משלב, לרוב, אודיו ביחד עם וידאו.
(Free Lossless Audio Codec (FLAC
גם מבית היוצר של vorbis יצאה גירסה חדשנית של דחיסת losless והיא ה FLAC , גם היא כמובן, בדומה ל vorbis (שעליו כתבנו כבר) open source . בד"כ פורמט דחיסה זה מקטין את קובץ האודיו ל 40 עד 50 אחוזים מגודלו המקורי (כאמור כל זאת losless כלומר ללא שום פגיעה באיכות המקורית!). גם כאן העובדה שמדובר בתוכנה חופשית גורמת לכך שהרבה אפליקציות תומכות בו.
RealAudio
למעשה משפחה של פורמטי אודיו מוגן בזכויות קנין שפותח על-ידי RealNetworks . הוא משתמש במגוון של פורמטי אודיו , החל מכאלה של "low-bitrate" (שהם איכות נמוכה המיועדת בעיקר לטלפוניה), ועד לכאלה של "high-fidelity" (איכות גבוהה המיועדת למוסיקה). פורמט RealAudio מתאים גם לשימוש של streaming. הרבה תחנות רדיו-אינטרנט משתמשים בRealAudio לשידור הנחוץ להם בזמן אמת. הגירסה הראשונה של RealAudio שוחררה ב 1995 . הגירסה הנוכחית היא: RealAudio 10 .
--Miro 23:17, 6 ינו' 2008 (IST)

[עריכה]

התפתחות היצירה באינטרנט ועוד התפתחויות בעתיד

תעשיית המוסיקה השתנתה מאוד כתוצאה מהתפתחות הטכנולוגייה ובפרט התפתחות האינטרנט. כיום, כל אדם יכול להיות יוצר של מוסיקה בעזרת תוכנות פשוטות כמו Dance Machine, Rebirth, LaDeeJay, Virtual Tunes וכו'. התוכנות מאפשרות עריכת שירים קיימים, או אפילו יצירת שירים חדשים ומגוונים. החל ממוסיקה קלאסית ועד לטראנס פסיכודלי. ישנה כמות מספקת מאוד של תוכנות חינמיות מסוג אלו, והשימוש בהן הוא אינטואיטיבי מאוד. כיום, הידע בתוכנה אלו אפילו נהיה הכרח. עוד על זה ניתן לקרוא בכתבה שפורסמה ב-Ynet: כל מוזיקאי צריך להיות גם טכנאי (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3489484,00.html)

לאחר יצירת השיר שלך, או אפילו יצירת רימיקס מעניין לאיזשהו שיר מוכר, ניתן להפיצו באינטרנט בקלות. מכאן, הדרך מאוד קצרה לכך שהעותק יופץ בתפוצה גדולה מאוד ברחבי העולם. אם השיר / הרימיקס שלך טוב - הוא יופץ באינטרנט במהירות.

תהפוכה צרכנית זו אינה הראשונה כתוצאה מהתפתחות האינטרנט ובוודאי גם לא האחרונה. אוכל לשער מספר התפתחויות צרכניות שיכולו בעתיד:

קניית ריהוט לדירה חדשה: תהיה תוכנה אשר תאפשר "לבנות" את השלד של הדירה שלך לעתיד, ויהיו מגוון אפשרויות של רהיטים. החל מצבע הקירות, כורסאות, כסאות, שולחנות, מטבח, כיריים ועד לפריטים הקטנים כמו אגרטלים, עציצים, תמונות וכו'. בתוכנה תהיה אפשרות לנהל שיחה און-ליין עם נציג שירות, שהוא מעצב במקצועו, והוא יוכל לייעץ לך איך כדאי לעצב את הדירה בהתאם לבקשותיך ובהתאם לתקציבך. לאחר בחירת הדירה המבוקשת, האתר יהיה מקושר לכל אתרי המכירות הפומביות ויוכל לבצע עבורך את הרכישה האופטימלית, הכל כמובן בהגבלת סכום כסף שאתה תגדיר.

בדיקת פרוייקטים להגשה באמצעות האינטרנט: סטודנט אשר ניתנה לו המטלה להגיש פרוייקט מאוד גדול, בכל נושא שהוא, יכול לפרסם את הפרוייקט שלו באתר המיועד, כשבועיים לפני מועד ההגשה. חברי האתר, אשר מבינים באותו התחום של הפרוייקט שפרסם, יורידו את הפרוייקט שלו, יבדקו אותו וייעצו לו לתקן טעויות שעשה, או להשלים חומר שחסר לו. כך, באמצעות חברי הפורום, יוכל למקצע את הפרוייקט שלו לרמת מקסימום, להעשיר את הידע שלו, וכמובן לקבל ציון טוב יותר על הפרוייקט.

--Elad Ezra 12:12, 8 ינו' 2008 (IST)

[עריכה]

תהפוכות צרכניות בתחומים שונים

ישנם כמה נושאים שלדעתי אנו עדים, כבר עכשיו לתהפוכות צרכניות. אי אפשר להזכיר את השינוי בתחום המוזיקה מבלי להזכיר את השינוי בתחום הוידאו והטלויזיה. האינטרנט מסכן את הטלויזיה המסחרית המוכרת והידועה לנו. כבר כיום פועלים באינטרנט עשרות ערוצים של "טלוויזיה אזרחית", או של "טלוויזיית גולשים". הם משדרים חדשות קצרות, קטעי וידאו שסיפקו הגולשים ופרשנויות על כל נושא שעולה על רוחנו. למען האמת, ערוצים אלה עדיין דומים מאוד לערוצי הטלוויזיה המקומית בכבלים, הן באיכות והן בכמות. אך הם רק בתחילת הדרך.

גם חברות הלווינים והכבלים הפנימו את השינוי בתחום המדיה, ויותר ויותר תוכניות מערוצים השונים מופצים, באופן חוקי, באינטרנט (בעוד שהלקוח של אותן חברות משלם על תוכניות אלו) תמורת, כמובן, פירסום. לא צריך יותר להיות לקוח של YES על מנת לצפות בסדרות הנבחרות שלהם. תמורת מכירת שטח הפירסום (שלא עולה לנו, הצרכנים דבר..) כיום זה אפשרי.

אתר בשם ITUNES של חברת APPLE היא דוגמא מובהקת לשינוי שחולל האינטרנט בתחום המדיה. אפשר לקנות באתר זה מוזיקה, סרטים, וסדרות טלוזיה רבות ומגוונות. החברות הפנימו את השינוי שחל בתחום המדיה, וכך שאנשים יותר ויותר מחוברים לאינטרנט ופחות לטלויזיה ולכן מנסים לספק את השירותים שאנחנו אוהבים בתחום המדיה באינטרנט. לפי דעתי, לא יעבור זמן רב עד שנוכל להוריד את כל הסרטים שנחפוץ, לרבות הסרטים החדשים ביותר באינטרנט (באופן חוקי כמובן) והקולנוע אט אט יעזוב אותנו ככלי בידור.

תחום אחר אשר נוצר, וימשיך להיווצר בו שינוי הוא תחום העיתונות. בעבר, הברירה היחידה שלנו לקרוא על החדשות בשעה 12 בצהריים הייתה לקנות עיתון, הוא היה המקור המידע הראשי שלנו. כיום,האינטרנט הוא מקור המידע הראשוני שלנו, לפני הרדיו והטלויזיה. הוא זמין, מקצועי(רובו..) וכמובן...חינם. אך איני צופה את ירידתה של העיתונות מן החיים שלנו. העיתונות תשרוד את האינטרנט כפי ששרדה את הרדיו, הטלוויזיה, הכבלים, הפקס והטלפון הנייד. מספרם אולי ייקטן, אך החשיבות שלהם תגדל. לא מן הנמנע שבעתיד יהיו פחות עיתונים אך אלה שיישארו יהיו גדולים יותר, טובים יותר ומשמעותיים יותר לקוראיהם.

--Paul 12:34, 8 ינו' 2008 (IST)

סוגיית זכויות היוצרים באינטרנט

אכן סוגייה לא קלה. הרי באופן טבעי אנחנו מקליקים קליק ימני על תמונה באיזשהו אתר, שומרים אותה במחשב שלנו ומשתמשים בה כאוות נפשנו - זה לא חוקי!! מאחורי כל תמונה/צילום/ציור באינטרנט נמצא אדם שצילם / ערך / יצר אותו. אם אין ברשותנו רשות מפורשת להשתמש בתמונה שנלקחה מאתר מסוים - אנו עוברים על החוק! באותו אופן, ישנה את בעיית שיתוף הקבצים הגדולה.תחשבו כמה זמן נדרש לאמן על מנת לשחרר דיסק או שיר חדש לציבור. כמה זמן לוקח לנו להוריד את השירים למחשב ולצרוב אותו על דיסק או להוריד אותו לאייפוד?? באופן לא חוקי! כמו בנושא השירים, כך גם זה הגיע לקולנוע ולטלויזיה. כמה פשוט להוריד את הסרט החדש שרק יצא לקולנוע?? כמובן שלפעמים נעדיף להשאר בבית מאשר לצאת לקולנוע ולרכוש כרטיס... באותו אופן, אנשים שאינן לקוחות של אחת מחברות הכבלים, או למשל לקוח של "הוט" שרוצה לראות סדרה שמשודרת רק ב"יס", יכולים להוריד סדרות שלמות למחשב שלהם. מצד אחד, שיתוף הקבצים פוגע באמנים שהשקיעו המון בכדי להוציא את הדיסק החדש שלהם, ואנו בלחיצת כפתור ובחינם מקבלים אותו, מצד שני, הנגישות הזו לחומרים חדשים חושפים אותנו הצרכנים לדברים,שאולי אם לא היה פשוט וחינם להגיע אליהם, אז באמת לא היינו מגיעים אליהם.. יכול להיות שאומן מסויים "יזכה" במעריצים חדשים שנחשפו לשיריו, לאוו דווקא כי רכשו את הדיסק החדש שלו, אבל בעקבות החשיפה אולי כן יגיעו להופעה שלו...

קישורים : [12] (http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=12391)

--Ortal 12:49, 8 ינו' 2008 (IST)

[עריכה]

הפינה של ג'וני

החוק לא יודע איך להתמודד עם הטכנולוגיה

נתקלתי השבוע בקומיקס הזה (http://www.gocomics.com/foxtrot/2007/12/30). הכותב מתייחס הרבה לטרנדים בעולם המחשבים והאינטרנט, ומציג את זה בעזרת הדמות של הבן הקטן והחנון במשפחה הזאת. לפי מה רשום פה, לפי החוק האמריקאי הנוכחי, מותר לגבות מדייה מסוג אודיו אך לא וידאו. כלומר, נגיד שאני רוצה להעביר תקליטור שמע שיש לי למחשב לגיבוי או לנגן לצורך ניידות, מותר לי לעשות זאת. אבל אם אני רוצה להעביר תקליטור וידאו, אסור לי. מה ההבדל בין לגבות אלבום לבין לגבות סרט? אחד הארגונים שנלחם בחוק הזה (שנקרא ה- "Digital Millennium Copyright Act") הוא ה- EFF (http://www.eff.org) שכבר הוזכר באחד ההרצאות הקודמות בשיעור. לפי המאמר הזה (http://www.eff.org/wp/unintended-consequences-seven-years-under-dmca) שמופיע באתר שלהם, החוק הזה היה אמור לעזור לעצור פיראטים, אבל בפועל הוא מגביל מוסדות אקדמיים לערוך מחקרים, ופוגע גם בלקוחות משלמים. במאמר מוזכר מקרה של מתכנת רוסי שפיתח תוכנה שמסירה את ההגנה של ספרי eBooks של Adobe, על מנת שהמשתמשים יוכלו לקרוא אותם על פלטפורמה שהיא לא Windows או לאפשר לעיוורים להכניס את הטקסט לתוכנות שמקריאות אותו. כשהגיע לכנס בארה"ב, Adobe דאגו לכך שיעצרו אותו.

איך פרנק זאפה המציא את נאפסטר בתחילת שנות השמונים

לפי המאמר הישן (http://news.walla.co.il/?w=/494/45886) (משנת 2001) הזה מ"וואלה", פרנק זאפה, מוסיקאי שיודע כאחד החלוצים הגדולים של הרוק, המציא את הרעיון של מכירת מוסיקה בצורה דיגיטלית כבר בתחלית שנות השמונים, הרבה לפי שהיו דיסיקים, מחשבים בכל בית, אינטרנט, או MP3.

כתבה שפורסמה השבוע בנושא שדיברנו עליו וגם משהו שקשור ל- Creative Commons

שוב אני מצרף קישור (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=940674&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0) לממאר שפורסם השבוע ב"הארץ" שקשור לנושא שדיברנו עליו בעבר. זו כתבה על מרצה לפיסיקה ב- MIT שמעביר את החומר בצורה מאוד מעניינת ומהנה. ההרצאות שלו מצולמות וניתן לצפייה בחינם ברשת. לפי הכתבה, הפרופסור מקבל מכתבי מעריצים רבים. למשל, אדם שהזדהה כמורה לפיסיקה מעיראק כתב לו "אתה האב המדעי שלי. למרות הכיבוש הרע והמלחמה נגד עיראק האהובה שלי, גרמת לי לאהוב את ארצות הברית משום שאתה שם ומשום שאם-איי-טי שם". דרך אגב, עכשיו שלמדנו על ה- Creative Commons אני שם לב שאני נמצא באתר שמציע תוכן מקורי, האם יש לו רשיון cc באתר. ואכן, באתר הזה של MIT שבו ניתן לצפות בהרצאות הללו, יש בתחתית העמוד לינק לרשיון cc מסוג "Attribution-Noncommercial-Share Alike 3.0 United States (http://creativecommons.org/licenses/by-nc-sa/3.0/us/)" וגם רשום "Your use of the MIT OpenCourseWare site and course materials is subject to our Creative Commons License".

Johnny 19:53, 8 ינו' 2008 (IST)

[עריכה]

סוגיית זכויות היוצרים באינטרנט - שאלות ותשובות

לאחר שקראתי את תגובתה של אורטל וכמו כן של שאר חברי לכיתה החלטתי שאשפוך קצת אור על הנושא הכ"כ בעייתי - "מה מותר ומה אסור באינטרנט" כעת אציג את את הנושא בצורה של שאלה ותשובה - כמו כן אציין כי תשובותי מבוססות על אתרי זכויות יוצרים, עו"ד למיניהן.

שאלה האם מותר להשתמש בתמונות/סרטים/חומר כתוב של אדם אחר באינטרנט?

התשובה היא אבסולוטלי לא! כאשר אדם מפרסם יצירה או כל דבר אחר שהוא לא שלו , דהיינו פרי עטו/מחשבתו. הוא עובר על החוק, הוא חייב לבקש רשות לפני פרסום כל חומר בין אם הוא מצולם, כתוב, מוסרט מאותו אדם אשר הגה אותו.

שאלה האם מותר לפרסם תוכן של מייל שקיבלתי מחבר?

גם על תוכן של הודעות דואר אלקטרוני חלים חוקי זכויות היוצרים. אין רשות לפרסם את התוכן ללא אישור הכותב כדין כל אתר תוכן באינטרנט.

שאלה האם מותר להציג קישור (LINK) לאתר אחר?

כן. אין הגבלה כלשהי על הצגת קישור לאתרים אחרים לכשעצמה, למעט כאשר התכנים של האתר האחר בעייתיים - (הסבר מפורט יותר יוצג בשאלה הבאה)

שאלה האם מותר להפנות לחומר המפר זכויות יוצרים הנמצא באתר אחר?

לא.

באופן כללי, קיימת הסתייגות מהטלת אחריות גורפת על אתר המציג באופן "תמים" קישור לאתר אחר, המפר זכויות, ובדין האמריקאי (חוק ה- DMCA) יש סעיפים ספציפיים המקנים הגנה לאתר המפנה, בתנאי שהוא עומד בתנאים מסויימים (הקשורים למידת "תמימותו" והפסיביות שלו). אולם, בחוק הישראלי אין התייחסות ספציפית לנסיבות המצדיקות הגנה לאתר המפנה. אף אם קיים ספק כלשהו באשר לשאלת האחריות בנסיבות אלה, אין ספק כי הפנייה לחומרים מפרים ספציפיים המצויים באתר אחר, שנעשית במודע (למשל -- לאחר פניית בעל הזכויות לאתר המפנה), תיחשב להפרת זכות יוצרים. הפניית גולשים באתרך לקבצי MP3 פיראטיים של שירים, המצויים באתר אחר, תיחשב ככל הנראה להפרה, אף אם הקבצים מצויים בשרת של האתר האחר ולכאורה אין מעורבות ישירה של האתר המפנה. יש לבחון את הנסיבות בכל מקרה ומקרה אך ככלל מומלץ להזהר בעניין זה.

שאלה האם מותר להוריד קבצי שירים או סרטים בתוכנות שיתוף קבצים?

לא. הפעילות בתוכנות שיתוף קבצים (file sharing) במסגרתה גולשים חולקים באופן פיראטי בלתי מורשה שירים או סרטים בפורמט דיגיטלי הינה אסורה. הורדת קבצים שכזו הינה בעייתית מבחינה חוקית. החריג לכך הוא כאשר מדובר בתוכנת שיתוף קבצים הכוללת רק תכנים חוקיים ופועלת ברשיון בעלי הזכויות (כגון Napster ב"גלגולה" החדש, לאחר ששינתה את אופי פעילותה עקב הפסדה בבית המשפט לארגוני חברות התקליטים).

מאז פסק הדין של בית המשפט העליון האמריקאי בעניין Grokster ו- Kazaa, הדין ברחבי העולם נוטה לאפשר לבעלי הזכויות לחסום את פעילותן של תוכנות שיתוף קבצים מפרות, אף כאשר התוכנות משתמשות בטכנולוגיות המשאירות אותן "פסיביות" לחלוטין והחלפת הקבצים נעשית ישירות בין הגולשים, מבלי שהקבצים נמצאים על השרתים שלהן. לאחרונה בעלי הזכויות אף החריפו את מאבקם והחלו לתבוע אנשים פרטיים שעסקו בהורדה סיטונאית של קבצים במסגרת תוכנות אלו.

שאלה האם מותר להשתמש בתמונות הלקוחות מאתרים אחרים?

ככלל, התשובה שלילית. תמונות הן יצירות החוסות תחת דיני זכויות היוצרים. נטילת תמונה מאתר אחר והצגתה באתר שלך עשוי להוות הפרת זכות יוצרים של בעל הזכויות בתמונה (בין אם זה הצלם ובין אם זה בעל האתר, תלוי בנסיבות).

משפט סיכום כל יצירה שאדם יצר, בין אם פורסמה בספר, בעיתון או באינטרנט, ואפילו אם נכתבה בכתב יד במחברת, מוגנת על-ידי חוק זכויות יוצרים, ובתור שכזו אין להעתיקה ללא רשותו של בעל זכויות היוצרים.“

--Ron 20:50, 8 ינו' 2008 (IST)

[עריכה]

מפנדורה ל-last.fm

בהמשך לשיחתנו בכיתה רציתי לספר קצת על פנדורה והרדיו המקוון באינטרנט. מי שמעולם לא שמע על פנדורה פשוט לא יודע שהוא הפסיד את אחד הדברים הכי טובים באינטרנט שכבר לא ניתן לקבל (ובחינם).בעקבות החסימה של פנדורה למשתמשים שאינם מארה"ב, נאלצתי למצוא פתרון אחר שהוא last.fm. מדובר בעוד רדיו אינטרנטי, אבל עם הבדל קל בינו לבין פנדורה. מה שפנדורה ניסתה לעשות, בהצלחה יחסית, הוא לקלוע לטעם שלך תוך שימוש בכל מיני קריטריונים שמובנים במוזיקה עצמה (סגנון הקולות, שימוש במקצבים, כמות כלי ההקשה וסוגיהם, השפעות אתניות וכו'). למשל, אם אני בוחר להאזין לפרודיג'י, אז כתוצאה מסוג המוזיקה עצמה, פנדורה תשמיע לי גם את האחים הכימיים, וייתכן שגם את מובי (שאותו אני פחות אוהב). בכל מקרה, הבחירה תהיה לפי אותם קריטריונים שמיוצגים בפרויקט הגנום המוזיקלי, עליו פנדורה מתבססת. האתר השני, last.fm, עושה זאת על-ידי המלצה של מוזיקה שמשתמשים אחרים שומעים ואשר תואמים למה שאתה מאזין לו. כלומר, אם ניקח את הדוגמא שהצגתי, אז כשאבחר לשמוע את הפרודיג'י, אני אשמע גם את האחים הכימיים רק אם משתמשים אחרים הקשיבו להם גם כן וציינו אותם כמשהו שמוצא חן בעיניהם. כלומר, אני תלוי בהעדפות של אחרים. לעומת זאת, ל-last.fm יש תוכנה שניתן להוריד למחשב המקומי, ואשר יכולה להתממשק עם נגן המדיה המועדף (itunes או wmp למשל) ולהשתמש במה שאתם שומעים בבית כדי להמליץ על משהו משלהם, שזה באמת נחמד. בסופו של דבר, האפקט הוא די דומה, אם כי לכל אחד מהשירותים יש את היתרונות והחסרונות שלו. לדוגמא, last.fm הוא כלי טוב להפיכת אמנים חדשים לפופולריים באופן מהיר יחסית בגלל האופי ה"רשת-חברתי" של השירות.

--Aviram 22:23, 8 ינו' 2008 (IST)

[עריכה]

הורדות מעוגנות בחוק ופרטיות

לדעתי, הכיוון הכללי הינו שיתוף קבצים והורדת קבצים בחסות החוק - אם בסכום סמלי ואם באופן חופשי לגמרי. המלחמות נגד ההורדות הן מלחמות אבודות ואין סיכוי שיצליחו לגרום לאדם הפרטי להוציא סכומים מטורפים על דברים שהוא יכול לקבל בחינם...

בעניין הפרטיות, קראתי את המאמר המעניין אליו הפנה MIRO שבו ראיינו את ג'ון פרי בארלו. בעיניי בארלו הוא מעט קיצוני אך אני בהחלט מסכימה איתו כי הפרטיות נעלמת מהעולם המודרני וכי כדאי מראש כבר לוותר עליה. ההגדרה לפרטיות בויקפידיה הינה: "פרטיות היא היכולת של יחיד או קבוצה להגביל את הפצת המידע הנוגע להם מלהגיע לשאר האוכלוסייה" [13] (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA) איפה היום יש לנו יכולת כזו?? הרי המידע המופץ עלינו באינטרנט הוא בלתי נשלט ויכול להגיע לכל אדם שיש לו מחשב ואינטרנט... לכן, גם אני מצטרפת ל-MIRO ומוותרת על פרטיותי: שמי האמיתי הוא יעל בלום, אני לומדת בשנקר וגרה ברמת גן. לחיי החשיפה!

--Byaeli 00:38, 9 ינו' 2008 (IST)

[עריכה]

עתיד התקשורת הסלולרית

התקשורת הסלולרית למרות העלויות הגבוהות שלה נפוצה כיום מאוד. מדוע אנחנו הצרכנים ממשיכים לשלם חשבונות גבוהים לחברות הפלאפון, כשקיימת אלטרנטיבה כמעט חינם ?

אומנם התשתיות הסלולריות נפוצות ונגישות כמעט בכל מקום, אבל מנגד האינטרנט נהפך לכלי שמיש ונגיש יותר כמעט כמו הרשתות הסלולריות.

ישנן אופציות רבות שבהן אתה יכול להיתקשר עם אנשים מבלי לשלם על כך, לדוגמא ניתן לקנות באנגליה מכשיר פלאפון-תומך סקייפ, ולהתקשר לבעלי מכשיר דומה חינם דרך האינטרנט.

אני משער שהתקשורת החינמית תכנס יותר לתודעת הציבור ותהפך נגישה וקלה לשימוש, וכתוצאה מכך יפגעו חברות הסלולר ויאלצו לשנות את המודל הכלכלי שלהן.

תקשורת חינם ? אז למה אנחנו משלמים

--EN688 20:43, 9 ינו' 2008 (IST)

מקור: http://digicult.net/mediawiki/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%AA%D7%97%D7%96%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA

דף זה נצפה 1063 פעמים. שונה לאחרונה ב 18:43, 9 ינו' 2008.