עמוד ראשי | שינויים אחרונים | עריכת דף זה | גירסאות קודמות

גירסה להדפסה | Disclaimers

לא בחשבון
כניסה לחשבון | עזרה
 

שיחה:תוכנה וקהילה - במאה ה21

תרבות דיגיטלית

תוכן עניינים

Headline text

--212.179.20.5 12:38, 12 ינו' 2007 (IST)

מורן שקרצי

יתרונות הקוד הפתוח!

ישנם לא מעט מחקרים אקדמאיים, ציבוריים ומאמרים עיתונאים בשנים האחרונות, חושפים מדוע כן כדאי להשתמש ב"קוד פתוח"

על כן רשמתי בקצרה על כמה מהן:

1.אי-תלות, משמע עידוד תחרות בתחום אספקת התוכנה

2.שקיפות, לאזרחים במדינות דמוקרטיות יש זכות למידע)היבט ישראלי מובהק בא לידי ביטוי בחוק חופש המידע, תשנ"ח-1988 קובע כי "לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה".

3.חסכון בהוצאות, חובתן של ממשלות, (במדינות כגון: בריטניה, גרמניה) היא להימנע מהוצאה ציבורית בלתי-הכרחית ולכן הקוד הפתוח" בא לתת מענה לטכנולוגיה קניינית יקרה אשר הייתה מהווה מכשול בפני פיתוחם של שירותי מידע מודרניים.

4.אבטחה, 'אבטחה באמצעות שקיפות', בד"כ ישנם סעיפי סודיות ברשיונות של תוכנה קניינית אשר מגבילים את יכולתו של רוכש התוכנה לחשוף בגלוי ליקויים בה!

5.איכות ויתרונות טכנולוגיים, תוכנות קוד-פתוח משיגות מידה גדולה של יעילות בפחות שורות קוד בגלל שהן נגישות למפתחים רבים בעלי ידע טכני רב!

קצב השחרור של עדכוני תוכנה הוא מהיר הרבה יותר מהקצב בתוכנה מסחרית!

יתרה מכך, תוכנות של קוד פתוח תומכות בסטנדרטים פתוחים ולא קניינים ומשיגות מידה רבה של פעולה הדדית.

יתרונות נוספים המובאים כתוצאה מ"הקוד הפתוח" הם:, עידוד התעסוקה בשוק המקומי, הגדלת הכנסות הממשלה ממסים בשל הצמיחה בפעילות המקומית, עצמאות טכנולוגית, שימור המידע הדיגיטלי ומלחמה בשימוש ובהעתקה פיראטיים של תוכנות.



וסתם לידע כללי:

מסקר שנערך ע"י אחד ממשתמשי Whatsup - לינוקס, אשר היא תוכנה חופשית וקוד פתוח בעברית. נבחנו אופיים ותכונותיהם של האנשים אשר המשתתפים בפרוייקט "קוד פתוח",ז"א מהו המניע שלהם, הציפיות, וכן ההעדפות השונות שלהם. הסקר גילה כי המפתחים הם בעיקר זכרים (98.72%), צעירים עם רקע מקצועי ורמת השכלה גבוהים, בדרך כלל רווקים או בקשרים אישיים רופפים עם בניות זוגם (41% לא נשואים) וניידות גבוהה (מוכנות לעבוד ברחבי אירופה). למרות המעורבות הגבוהה של סטונדטים עיקר ההשקעה נעשית על ידי מפתחים מקצועניים אשר אינם משתכרים בהכרח מפיתוח קוד פתוח (47.26%).

דרור

אכן הרצאה מעניינת אם כי חוזרת על עצמה ומכיוון שלא הכי מעניין להסתכל על אותו אדם עם רקע אפור במשך למעלה משעה נדרשו כמה כוסות קפה כדי להישאר ער,אבל...

לפני שאביע את דעתי אכתוב כמה משפטים על מה שהבנתי מההרצאה המדוברת:

הקידמה הטכנולוגית נבעה לאורך ההיסטוריה מהצורך להעביר סחורות ממקום למקום כלומר להעביר יותר סחורה או להעביר למרחק גדול יותר עולה יותר כסף. ובכדי לעשות זאת מהר יותר וזול יותר הומצאו שיפורים טכנולוגיים.

כמו כן אחרי המאה ה-20 שהתאפיינה לדעת המרצה (שהשתתף בכנס של חברה (http://plone.org/) המפתחת תוכנת קוד פתוח!) כמאת הברזל כלומר כל חברה אנושית נמדדה בכמות הברזל שהיא מייצרת/צורכת,נכנס המין האנושי למאת התוכנה (חדשות טובות לכל מי שלומד הנדסת תוכנה).

הרעיון של מאת התוכנה היא בכך שאנשים,חברות מסחריות,קהילות יוצרים חידושים טכנולוגיים ללא הרףובכך מצעידים את האנושות כולה קדימה, ניתן להפיץ את התוכנות על פני כל העולם, זו ללא עלות מלבד הפיתוח הראשוני. דבר זה מתאפשר תודות לאינטרנט המספק כלי להפצת מידע ללא תשלום על הדרך שהתוכנה עברה ו/או הכמות שהופצה.

עוד נקודה בהרצאה היא שביום שבו חברה מוציאה תוכנה לשוק התוכנה כבר נחותה לעומת תוכנה הנוצרת ומשתנה ע"י קהילה כלומר אוסף פרטים מסוגל ליצור תוכנות חכמות יותר מן היום הראשון שבו אותה תוכנה מופיעה על המדפים,רעיון מעניין,אך בכל זאת רוב מערכות ההפעלה היום הם ללא ספק תוצר של חברה אחת או שתיים ולא של קהילות.

נקודה נוספת בהרצאה היא התחושה שיוצרת ההרצאה (והקורס שבו נכתבת תגובה זו) כי אנו בצבירת הכוח של המהפכה הקהילתית כאשר האינטרנט הוא הרובה ותוכנות,קהילות,ואתרים הן התחמושת.קהילות המידע יצאו מהפינה אליה נדחקו ולפני ההתקפה שלהם יש להסביר את התוכנית האחד לשני וכך יוכלו להביא את הבשורה (מהפכה) לעולם כולו.

נקודה אחרונה הינה הנקודה המוסרית שמועלית בהרצאה,אם ליצור תוכנה בפעם הראשונה מקביל ליצירת לחם בפעם הראשונה וכל לחם שנוצר אח"כ אינו דורש לא עבודה ולא כסף, מהו המחיר שאנו מוסרית יכולים לדרוש בעבור כיכר לחם,התשובה היא לא יותר מאשר כמה שהאדם העני ביותר יכול לשלם.

התייחסותי להרצאה תשתדל להיות קצרה,הנבואה ניתנה לשוטים,האנושות במשך אלפי שנים לא התקדמה יותר ממילימטר טכנולוגי אך מרגע הופעת הקפיטליזם המושחת האנושות גילתה אינסוף תגליות.

אין לי ספק כי העולם אינננו מקום מוסרי מספיק וכי שיפור חייהם של מיליארדי בני אדם הוא אפשרי אך צריך לזכור כי מן הרגע הראשון שבו האדם נוצר/נברא/התפתח צדדיו השליליים היו שקולים לצדדיו החיוביים.

מי ייתן וגן העדן האבוד מעבר לפינה הטכנולוגית הבאה...

מיטל

אני חייבת להסכים עם החברים כאן ולציין כי ההרצאה דרשה מספר כוסות קפה, אך לענייננו.... :) אני רוצה לפתוח את נושא עקרונות התוכנה החופשית ואת עקרונות הקוד הפתוח בפרט: העקרון הראשון של תוכנה חופשית: כל אדם רשאי להפיץ תוכנה חופשית או גרסה משופרת שלה לאחרים, בחינם או בתשלום.

מובן שהתשלום, אם בכלל, יהיה מינימלי מכיוון שאם מפיץ אחד ידרוש תשלום "מופרז", אדם אחר יוכל להפיץ את התוכנה במחיר נמוך יותר, ואף בחינם.

יש מספר סיבות לכך שהדחף של הצרכן להעתיק תוכנה נחשב בעיני רבים למשמעותי יותר מהרצון להעתיק מוסיקה, סרטים וספרים: תוכנה היא בדרך־כלל יקרה הרבה יותר מספר או מדיסק כך שהחסכון הנובע מהעתקה גדול יותר; עד לפני מספר קטן של שנים העתקת מוצרים אלו תוך שמירת איכות ראויה הייתה קשה (דבר זה השתנה בשנים האחרונות, עם המצאות כמו צורב דיסקים זול, פורמט mp3, וכו') בעוד שתמיד היה קל להעתיק תוכנה.

ה"קוד הפתוח": לא מספיק להרשות העתקה של הצורה הסופית ("בינרי") של התוכנה. כדי שאדם יוכל אכן לשנות את התוכנה, לשפרה ואף להפיץ את הגרסאות החדשות, תוכנה חופשית תגיע תמיד עם "קוד מקור" - הצורה המקורית והקריאה של התוכנה הניתנת לשינוי על־ידי אדם. תוכנה ללא קוד מקור כזה איננה באמת חופשית - לכל היותר היא עשויה להיות "חינם".

ישנן כיום מספר מערכות הפעלה חופשיות. הנפוצה מביניהן היא לינוקס, אגב, כיום רק חלק ממפתחי התוכנה החופשית מפתחים אותה בהתנדבות על חשבון זמנם הפנוי.


אז בפעם הבאה שתשקלו רכישה של מערכת־הפעלה או תוכנה מסחרית יקרה, או גרוע מכך, תשקלו להעתיקם באופן בלתי־חוקי, זכרו שיש אלטרנטיבה מצוינת: תוכנה חופשית, כמו לינוקס. זהו פתרון זול, מוסרי וחשוב מכל איכותי, בגלל החופש ממנו נהנות קהילות המפתחים והמשתמשים.

Talstar

ראשית אני רוצה להסכים עם דרור כי ההרצאה באמת הייתה ארוכה מידי וכי באמת היה לי קשה להיות מרוכזת מול המסך לכל כך הרבה זמן. אם זאת רציתי לציין כי כאשר אנחנו מסתכלים על עצמינו או על אנשים בעולם כולו בראש ובראשונה אנחנו נסתכל איך נחסוך בכסף או איך נשיג אותו בהכי קלות או יותר נכון איך נשיג כמה שיותר. דוגמא לכך ניתן לראות בעזרת תוכנת ה- OpenOffice אשר הינה תוכנת קוד פתוח. תוכנה זו היא תוכנה מקבילה ל-Office של חברת מייקרוסופט אשר גובה סכום יקר על רכישת התוכנה ואילו קוד פתוח זה הינו "חינמית" וממומנת על ידי המדינה-משרד האוצר, פותחה על ידי קהילות בעולם ומציגה לנו את התפתחות הטכנולוגיה. למה בעצם מדינות תומכות בקוד פתוח? התשובה היא שהמדינות בעולם משקיעים מיליוני שקלים על מערכות ההפעלה אשר את רובם הן רוכשות ממיקרוסופט. תחשבנו כמה כסף מדינת ישראל הקטנה וצה"ל היו יכולי לחסוך, אם הייתה להם מערכת הפעלה שלא עולה כסף? מדובר על מיליוני שקלים. דווקא צה"ל החל לאחרונה להשתמש בתוכנות קוד פתוח (http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1978814,00.html) וללא תלות בתוכנות מסחריות. להלן כתבה (http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1904994,00.html) משנת 2002 על כך שמשרד האוצר שוקל להשקיע X כסף בפיתוח תוכנות קוד פתוח. בשנת 2006 שודרגה תוכנת OPEN OFFICE לתוכנה ברמה של OFFICE בעזרתו ובמימונו של משרד האוצר. אז בעצם אנחנו רואים שעם השנים, מדינות בעולם החלו לממן פיתוח תוכנות קוד פתוח כדי "להשתחרר" מהתלות בתוכנות מיסחריות שלא תמיד מספקות את הלקוח בצורה מלאה. רק בימים האחרונים אנו עדים להתחממות בגיזרה של מפתחי לינוקס לבין מפתחי WINDOWS VISTA. יש הטוענים שמפתחי ה-VISTA "גנבו" את העיצוב של של לינוקס. את האמת...הם כנראה צודקים.


--82.81.163.22 19:19, 17 ינו' 2007 (IST)

גל

ראשית כל אני רוצה לחלוק על ידידיי לכיתה. הסרט אכן היה ארוך אבל מעניין ביותר.

בעבודתי אני מתעסק הרבה עם פרוייקטים של קוד פתוח, החל מלינוקס, סמבה (samba), בואה(boa) ועד לפרוייקטים של נגני מדייה פתוחים כגון VLC. מנסיוני תוכנות אלה הרבה יותר יציבות מתוכנות מסחריות משום שכל משתמש שמגלה באג, מוסיף פאצ' לתוכנה ומחזיר אותה חזרה לתעשייה. הבעיה עם תוכנות אלה שכדי להפעיל את רובם אתה נדרש להיות משתמש כצת יותר מקצועי במחשב, ולא תמיד הן מגיעות עם תוכנה שמתקינה אותן בקלות.

השאלה היא מה מםתחים אלה מרוויחים? הזמן שניגזל מהם הוא אינסופי, אז כיצד אנשים אלה מכלכלים את עצמם?


דביר סטולרו

הרעיון של הסרט באמת מעניין ,אבל הסרט עצמו קצת מונוטוני מידי ,זה ברור שקוד פתוח יכול לעזור להתפתחות הטכנולוגיה ול"עתיד ורוד יותר" ואפילו יותר מזה הוא ממש נצרך בימים טרופים אלו שהטכנולוגיות מתחשות בתקופות זמן קצרות שללא קוד פתוח פשוט לא משתלם ,אבל אין לשכוח את השולטים בשוק ובעלי ההון , ובעיה רק מתחילה מזה שכמעט כל העסקים בעולם עובדים עם תוכנות של מיקרוסופט , וממשיכה למשפט הידוע "בעל המאה הוא בעל הדעה", כמו שהמכוניות החשמליות הורדו מהכיש ע"י חברות הנפט כך כם במקרה של הקוד הפתוח ישנם כמה בעלי השפעה שמרוויחים מכל העסק. לפי דעתי הסיכוי היחיד של הקוד הפתוח באמת להגשים את האוטופיה שמתאר המרצה היא שכמות בעלי ההון שירוויחו ממנו תיהיה דומה לאלה שמרוויחים מתעשיית התוכנה כיום , היום הזה כראה יגיע בעתיד אבל לא בטוח שכלכך קרוב , ועד אז.. תהנו מהWindows שלכם ...

אין עוגיות בחינם

כבר זמן רב הבינו כרישי עולם המחשבים שהכסף האמיתי מכתיבת תוכנת מחשב מגיע דווקה מהתמיכה ולא מהמכירה. אמנם כותבי הקודים הפתוחים לא מרוויחים אגורה שחוקה מהמכירה אבל זה לא אמר שהם לא מתעסקים בתמיכה.אולי זו הסיבה לכך שלרוב תוכנות אלא פחות ידידותיות למשתמש.כמובן למשתמש פשוט יותר(לא מתכנת לצורך העניין) מה גם שהם מרוויחים מזה שהם לא צריכים לשלם למתכנתים על כתיבות עדכונים(UPDATES). כנראה שבשוק של היום בו יש מונופולים בולטים זו הדרך היחידה לעשות כסף מבלי "למכור את נפשך" לאחד מהם.--Michael 14:45, 18 ינו' 2007 (IST)


יש לנו עתיד?

יוטופיה. מקום שכולו טוב. הסרטון הזה מחזיר לי תקווה, אפילו אם רק רגעית. שבעולם הזה כן יש אנשים שיבואו וימציאו וילחמו. ואפילו ימשיכו להילחם, על מנת לגרום לעולם הזה להיות מקום קצת יותר טוב. חיובי. שיוויוני. מעניין, מרתק, מפליא.. ועוד כל מני מילים שחשבתי שלא יקרו בעתידו של עולם זה. ה- הומצא ב1989 ושופר ותוקן במשך השנים. מה שאני רואה בווידיאו זה אנשים שעובדים כבר עשרות שנים למען בניית עולם מלא בקוד חופשי. שמסתכלים קדימה ומנסים לבנות עולם שבו לכולם יש מה לאכול, לכולם יש מה ללבוש, ושבו היכולת ללמוד תהיה מוענקת לכולם.

אחרי החיפוש לפוסט, והבנתי קצת יותר על מה אבן מוגלן מדבר. חיבור העולם. הרבה יותר קשה לתת לאחרים לסבול אחרי שיש להם פנים, שמות. אחרי שיש לך מערכת יחסים עם איזה ילד בצד השני של העולם. לפי כמה מאמרים שקראתי לפחות 50% מתוכנה בעולם מורשת תחת הGPL. וזה אומר שאולי כן יש לנו עתיד ורוד. אולי כן יש מספיק אנשים בעולם שמוכנים לעבוד ולהגיע ואולי גם לתקן את כדור הארץ והחברות הנפרדות והדומות שאנו חיים בהן. אולי כן יש יוטופיה איפשהו..

--Sivchick 17:26, 18 ינו' 2007 (IST)

רועי

גם אני כמו חלק מחברי לכיתה מסכים עם העובדה כי האופן בו ניתן היה ללמוד על הנושא היה מונוטוני ומתיש - ההרצאה הייתה ארוכה, בפורמט שהוא לא ממש נוח לצפייה. אך עם זאת אני חושב שזהו נושא מעניין ורלוונטי.

"קוד פתוח", תופס תאוצה בשנים האחרונות. רוב העולם עדיין משתמש בתוכנות מסחריות (לעיתים קרובות מדי של חברת מיקרוסופט), ומשלם על כך במיטב כספו או עובר על החוק באופן יום־יומי על־ידי העתקת התוכנה המסחרית ללא רשות בעל הזכויות עליה. אך יותר ויותר אנשים מגלים שיש תחליף לתוכנות המסחריות: תוכנות חופשיות, תוכנות שכותביהן החליטו להעניק למשתמשים בהן חופש כמעט מוחלט לעשות בהן כרצונם - כולל האפשרות לשנות את התוכנה ולהפיץ את הגרסה המקורית או המשופרת לחברים. יותר ויותר אנשים מגלים שלמעשה ניתן ל"הסתדר" (ואף הרבה יותר מזה) עם מחשב שמותקנות עליו אך ורק תוכנות חופשיות. מה גם שתוכנה חופשית היא לא רק רעיון תאורטי אלא גם פתרון קיים ומעשי - לדוגמה, מערכת ההפעלה לינוקס.


לדעתי האפשרות שניתנת לכל משתמש שהוא,לשפר/לשדרג תוכנה קיימת, באמצעות תוכנות "הקוד הפתוח", היא בהחלט אפשרות שצריך לעודד ולהפוך לנגישה בכל התוכנות הקיימות בשוק. זאת מכיוון שתוכניות שתומכות ב "קוד פתוח" תאפשרנה לכל משתמש לבצע שידרוגים מהירים יותר של תוכנות אלה וטיפול ב"באגים", דבר שיביא להתפתחות מהירה יותר של תוכנות אלה.

בנוסף, "הקוד הפתוח" יאפשר בראש ובראשונה את התפתחות הטכנולוגיה בקצב מהיר יותר - תוכנות "הקוד הפתוח" מאפשרות פיתוח מהיר יותר ואיכותי יותר.

אני גם חושב שתוכנות "הקוד הפתוח" תתרומנה בכך שהתוכנות יהיו לנחלת הכלל ויותר אנשים יוכלו להרשות לעצמם לקנות את תוכנה חוקית וזאת מכיוון שלא יהיה צורך לשלם למפתחי תוכנה, דבר שיוזיל את מחיר התוכנה.

אני אכן חושב שרעיון "הקוד הפתוח" הוא אכן רעיון מצוין שיכול לשפר ולעצב את הטכנולוגיה, אך עם זאת זהו רעיון אידיליי ואינו בר ביצוע, לפחות לא בעתיד הקרוב, מכיוון שהחברות ששולטות בתחום (כגון מיקרוסופט) לא יאפשרו זאת ואנחנו נמשיך להיות אלה שינפחו להם את הכיסים...

--Roee 19:15, 23 ינו' 2007 (IST)


[עמוד ראשי]
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
מאמר אקראי

עריכת דף זה
הוספת תגובה
צפיה במאמר
גירסאות קודמות
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים

דפים מיוחדים
דווח על באגים