שיחה:שפה

תרבות דיגיטלית

תוכן עניינים

נכנסים לעידן הפוסט טכנולוגי

מאמר ב ynet מתורגם ממאמר של סטיב לוהר שפורסם ב PC Magazine . מאמר זה הוא סקירה של התפתחות עדכנית טכנולוגית בתחום המידע והאחזור שלו. הטכנולוגיות החדשות בתחום ואלו הנמצאות בפיתוח מאפשרות, או יאפשרו בקרוב, שיפור נוסף בשיתוף המידע ובדרכים לאחזר אותו. העידן שאנו נכנסים אליו, לטענת כותב המאמר, הוא עידן של שיתוף פעולה ושיתוף מידע, שהוא חלופה לעידן שבו הדגש היה על יתרון טכנולוגי, ולכן המאמר נקרא "נכנסים לעידן הפוסט טכנולוגי".

בנוגע לשיתוף המידע מוזכרת כאן כדוגמה חברת HP והדרך בה היא משתפת מידע בארגון הפנימי שלה באמצעות רשתות פרטיות וירטואליות (VPN) באינטרנט, תוך כדי שימוש בכלי שיתוף מקוונים כדוגמת ה SharePoint (תוכנת שיתוף מבוססת אינטרנט של מיקרוסופט) שבה משתמשים כל 142,000 עובדי החברה. בנוסף לכך 10% מעובדי החברה משתמשים ב Groove Networks שהיא תוכנת P2P לשיתוף עבודה בצוותים.

בנוגע לטכנולוגיות חדשות/בפיתוח של אחזור מידע, מוזכר כאן הרשת הסמנטית. ברשת סמנטית יוכנסו לגבי כל אתר מידע מקטלג שיאפשר אחזור מידע מתוכו בדרך של שפה טבעית שכיום עדיין לא מתאפשרת. לדוגמה ניתן יהיה לשאול משהו כמו: "באיזה טיסה כדאי לי לצאת אם אני צריך להגיע לניו-יורק בשעה 14:00 אבל אני לא רוצה לקום לפני 7:00 ולא לשלם יותר מ 750 דולר ?" כיום לא ניתן לנסח למנוע חיפוש שאלה בסגנון הזה כי הרשת לא מבינה מושגים כמו "כדאי" ו "לא רוצה".

טכנולוגיה נוספת בתחום האחזור המוצגת כאן הוא הפרויקט של IBM הנקרא Web Fountain , ובמרכזו מחשב-על ענק שמעכל את רוב דפי האינטרנט ואינפורמציה מקוונת אחרת, כולל מסדי נתונים פרטיים. מהמידע העצום שנאסף מנסים להתחקות אחר מגמות, אופנות ורמזים על תנודות בגישות של לקוחות למוצרים ולשירותים מסחריים שונים. אם תרצו זה פרויקט ה Data Mining של מחסן המידע הגדול ביותר בהיסטוריה. חברת IBM החלה במכירת שירות מידע מסחרי זה לחברות המנסות להבין מה קורה עכשיו או לחזות את העתיד הקרוב או הרחוק.
להלן הקישור: [1] (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3078463,00.html)
--Miro 23:35, 14 ינו' 2008 (IST)

[עריכה]

הודו, OLPC ושפת האינטרנט

הודו/אינטרנט

תחילה אתייחס לנושא שכולנו (מהנדסי התוכנה לעתיד) צריכים לחשוש ממנו - התפתחות מדינות במזרח הרחוק, או מדינות אחרות עם כח אדם זול, בנושא כח האדם בתחום ההיי-טק. מדי פעם אנו שומעים על גל פיטורים גדול באיזושהי חברת היי-טק בעולם, וגם אפילו אצלנו בישראל. מספר לא מבוטל של גלי פיטורים אלו נובעים מהעברת כח אדם ממקום העבודה הרגיל שנחשב יקר (כמו ארה"ב, אנגליה, ישראל), אל מקום עבודה זול כפי 3. החל משכר הצוות שנמוך משמעותית ועד לשכירות החודשית וההוצאות השוטפות של החברה במדינה ה"זולה". לצערי אני יודע על גל פיטורים אחד כזה מקרוב, בחברה בה אני עובד. לפני כ-3 חודשים היה גל פיטורים של כ-25 עובדים (חלקם במקום וחלקם עם הודעה של חודשיים מראש). גל פיטורים זה נבע משיקולים כלכליים בלבד. במקביל לגל הפיטורים, פתחו מרכז חדש ברומניה אשר בו אמורים להיות 25 עובדים חדשים אשר ימשיכו את העבודה של אותם ה-25 המפוטרים. לינק: פיטורי עובדים (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3460909,00.html) האם תופעה מסוג זה תמשיך ותגדל אצלנו בארץ?? האמת שאין לי תשובה לכך, אני רק יכול לקוות בשביל כולנו שלא. אם לא, הרגשתנו הכללית במקום העבודה תהיה מלווה בחוסר ביטחון שכל יום אנחנו יכולים להיות מפוטרים.

אינטל - OLPC

בנוגע לפרישתה של אינטל מפרויקט OLPC, אין ספק שאלו חדשות רעות מאוד כפי שכבר ציינתי בדף השיחה הרלוונטי לאותו השיעור. אני מקווה מאוד שזה לא יגרום לעצירת הפרוייקט, ואולי איכשהו זה דווקא יגרום לתנופתו. אולי תקום חברה "קטנה" אחרת, אשר תרצה להוכיח את עצמה, תיכנס לנעליה הגדולות של אינטל ותחיה מחדש את הפרוייקט. בואו נקווה בשבילם, שזה אכן מה שיקרה.

השפעת הרשת על השפה

לדעתי, הרשת השפיעה מאוד על השפה שלנו, בעיקר האנגלית, בשני מישורים עיקריים. האחד לטובה, והשני לרעה:

- שיפור השפה - כיום בפשטות ניתן להשיג מילון און-ליין שיוכל לעזור לנו במילים שאנו מתקשים. מעבר לכך, ישנן תוכנות המסוגלות לתרגם משפטים ואפילו מאמרים (GoogleTalk לדוגמא), אשר מקלות עלינו מאוד ועוזרות לנו ללמוד אנגלית בצורה מהירה ונוחה מאוד.
- ירידת הרמה בשפה - למרות שנראה כי הרשת רק עוזרת להתפחות האנגלית שלנו, ניתן להסתכל גם על היבטים שליליים. לא מעט אני נתקל בפורומים בהם חברי הפורום משתמשים בשפת "הקיצורים" כמו - במקום "picture" ירשמו "pic", ובמקום "this is for you" ירשמו "this is 4 u" ועוד הרבה דוגמאות אחרות. כל הסלנג הזה אולי היה נחמד אם רק היה נשאר בגדר שעשוע ובידיעה שהשפה הנכונה היא לא ככה. אבל זה לא המצב הקיים. ישנה כמות נכבדת מאוד של ילדים אשר משתמשים באינטרנט ולומדים איך לכתוב בצורה שגוייה, והם אחר-כך משתמשים בצורות אלו לכתיבת סיכומים עבודות ושיעורי הבית שלהם. ברור כי הרשת היא לא הגורם היחיד (לא נשכח את המצאת ה-SMS), אבל היא בהחלט גורם עיקרי.

--Elad Ezra 02:07, 16 ינו' 2008 (IST)

[עריכה]

הפינה של ג'וני

בשיעור דובר על המוסר שאנשים מכתיבים לעצמם בכל מה שקשור לפיראטיות ברשת, וההפרדה שהם עושים בין תכנים שהם מורידים מרשתות p2p ותכנים שהם מקפידים לשלם עליהם. רציתי לספר שדוד שלי הוא אדם דתי. לא חרדי על גם לא רק "מסורתי". והוא שאל את הרב שלו לגביי הורדות ברשת והאם מותר להוריד שירים בצורה פיראטית. הרב אמר לו שמותר להוריד שירים נפרדים, אבל לא אלבומים מלאים. אני לא יודע אם הוא נימק את זה או לא. זה גם בטוח לא איזה צו הלכה כולל אלא רק מה הרב הספציפי הזה מכתיב לחבריי הקהילה שלו. אני חושב שזה דוגמה לכך שיש קוצנזוס די רחב שהורדות פיראטיות זה לא גניבה נקודה, ושזה בסדר בתנאים מסויימים. אני לא חושב שזה בסדר. אני מוריד המון תכנים פיראטיים מהרשת. אבל אני לא משקר לעצמי ולאחרים ואומר שזה מוסרי.

בשיעור הוזכר פרוייקט גוטנברד, שמציע להורדה ספרים שנמצאים ב- pulic domain. הוזכר שברוב המקרים הטקסט של הספרים מגיע מגולשים שמקלידים אותו ידנית. כולם יודעים שקשה מאוד לקרוא ספר שלם על המחשב, ולכן שווה להזכיר פרוייקט דומה שנקרא LibriVox (http://librivox.org/). במסגרת פרוייקט זה הגולשים מקליטים את עצמם מקריאים ספרים שאין עליהם זכויות יוצרים, וניתן להוריד בחינם את ההקלטות האלה בפורמט MP3. כך ניתן להוריד בחינם ולשמוע באייפוד ספרים שלמים.

דבר נוסף שהוזכר בשיעור הם רובוטים טקסטואלים שניתן לנהל איתם שיחה. שכשהייתי בצבא (ג'ובניק) הסתובבה במייל הצבאי תוכנה שכתב חייל שנקראת "מדמה משפטים של קצינים בכירים". התוכנה משתמשת ברשימה קבועה מראש של מילות קישור, עצם ותואר, כדי ליצור משפטים שנשמעים כאילו נקטפו מכותרות העיתונים היומיים. לדוגמה "חשוב לציין כי פרוייקט פרופורציונלי מדכא יוזמות שנתיות", "יש לבחון את המשמעות המצומצמת תוך התחשבות בסטנדרטיזציה אופטימלית" או "סגל מתכלל מצמצם פורייקט מתוקצב, ללא תלות בסטנדרטים קלדנריים".

Johnny 11:41, 16 ינו' 2008 (IST)

[עריכה]

קישורים מומלצים

שפה
להלן קישור לאתר מיקרוסופט ישראל ,שבו פירוט על איך וכיצד ניתן להשתמש ביכולת זיהוי הדיבור הנמצאות בתוכנת הוורד שבאופיס. [2] (http://office.microsoft.com/he-il/word/CH062453181037.aspx)
כמו כן להלן קישור (שניתן להגיע אליו גם מהקישור הקודם) בנושא "אודות זיהוי הדיבור" ,שבו פירוט מה הן הדרישות לזיהוי דיבור וכיצד לבצע תירגול זיהוי דיבור, הכתבת טקסט ומתן פקודות (אגב בינתיים זיהוי דיבור בוורד אפשרי רק בשפה האנגלית בלבד). [3] (http://office.microsoft.com/he-il/word/HP030840991037.aspx?mode=print)
העברת מרכזי שרות ופיתוח להודו
מומלץ מאוד לעיין בערך "העולם הוא שטוח" בויקיפדיה העברי. ערך זה הוא על ספר של העיתונאי תומס פרידמן הנושא שם זה ועוסק בתמורות הכלכליות הפוליטיות החברתיות והטכנולוגיות שהובילו את העולם לפתיחת השווקים ההודים בעלי האוכלוסיה הגדולה והזולה אך המיומנת, המצליחה להשתלב מרחוק בעבודות רבות בארה"ב בעיקר באמצעות האינטרנט ותוכנות מיוחדות. גם הסינים מצטרפים לשוק הגלובלי הזה (הספר יצא לאור גם בעברית).
--Miro 15:25, 23 ינו' 2008 (IST)

מקור: http://digicult.net/mediawiki/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A4%D7%94

דף זה נצפה 733 פעמים. שונה לאחרונה ב 13:32, 23 ינו' 2008.