עמוד ראשי | שינויים אחרונים | עריכת דף זה | גירסאות קודמות

גירסה להדפסה | Disclaimers

לא בחשבון
כניסה לחשבון | עזרה
 

שיחה:צ'ארלס שילר: בין אסתטיזציה של הטכנולוגי לבין טכנולוגיזציה של הקיום

תרבות דיגיטלית

--Atalyas 15:44, 11 פבר' 2008 (IST)

שלום לכולם,

קצת מפחיד להיות הראשונה, אבל זה מה יש.

ליקטתי[1] (http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/b/b3/Jean-Fran%C3%A7ois_Millet_%28II%29_002.jpg) מידע מהויקיפדיה אודות צ'ארלס שילר[2] (http://jamestoutgallery.com/db3/00245/jamestoutgallery.com/_uimages/untitled.JPG). בנוסף, מצאתי ספר לא רע בכלל בספרייה - CHARLES SHEELER - THE PHOTOGRAPHS מקווה שתהנו


יש עוד כמה דברים שרציתי לומר בעניין "בין אסתטיזציה של הטכנולוגי לבין טכנולוגיזציה של הקיום"

קשה לסווג את צ'ארלס שילר לאגף ספיציפי - לאגף העוסקים באסתטיזציה או לאלו המקדשים את הטכנולוגיזציה מפני שעושה רושם שהוא נמצא בשניהם. מחד גיסא הוא מתאר איזה חוויה ואיזו התרגשות הוא חווה בזמן שהוא שומע רעש של מכונה. הדבר נשמע לו כמו יצירת אמנות של מלחין גדול. כמו כן הוא מעריץ את ההתפתחות הטכנולוגית של התעשייה האמריקאית ורואה בה עתיד מבטיח. מאידך, הוא מרבה לצייר ולצלם קומפוזיציות של מכונות ועושה להם אידיאליזציה של היופי כלומר גורם להם להיראות אסתטיים ביותר וכל זה נובע מהאהבה, מההערצה ומההתפעלות שלו לטכנולוגיה. למעשה אי אפשר לומר שאסתטיזציה של הטכנולוגיה היא הצד השני של המתרס למול קידוש הטכנולוגיה, לפחות לא במקרה של שילר.

שילר [3] (http://digicult.net/zope/home/galleries/moss1/dancer.jpg)

--Atalyas 14:19, 14 פבר' 2008 (IST)



GREETINGS ALL

לינק לסרט Manhatta שבוים ע"י שילר ופול סטרנד ( Paul Strand) ב-1920. הסרט אילם ומצוטטות בו שורות מהפואמה של וולט וויטמן( Walt Whitman).

[4] (http://www.youtube.com/watch?v=NePhRIwzkfA)
בעוד הפואמה מתארת את העיר באופן ציורי-חברתי, "מנהטה" של שילר וסטרנד יוצרת מציאות שונה במקצת וחסרה בה תחושת האופטימיות של וויטמן. 

שילר וסטרנד מראים את הקיום- בצד הטכנולוגיה...טכנולוגיזציה של הקיום...החיבור לפואמה של וויטמן משקף בעיני את היחס האמביוולנטי, שקיים עד היום, כלפי המכונה...

                             - To be continued -  
                                   Dana

--84.229.175.66 17:24, 13 פבר' 2008 (IST)dana


על הזרם

שילר השתייך לזרם שקיבל את הכינוי פרהסישיניזם (Precisionism), הוא היה אחד האמנים הבולטים של הזרם. אני אכתוב על הזרם ואתן מבט כללי על התקופה. אני מסתמך בעיקר על מאמר שמצאתי באינטרנט:

(http://www.metmuseum.org/TOAH/hd/prec/hd_prec.htm)

Precisionist_Painters_Charles_Sheeler.jpg

htתמונה:Example.jpgtps://digicult.secured.co.il/zope/home/galleries/moss1/Ford%20Works.jpg


הפרהסישיניסטים לעולם לא התארגנו כקבוצה או כתבו מוניפסט אולם היה להם סגנון ציור ונושאי ציור שייחדו אותם. השם של הקבוצה ניתן בשנת 1927 ע"י אלפרד ה. בר (Alfred H. Barr) שהקים את המומה. לא הייתה להם עמדה ברורה כלפי הטכנולוגיה, לעיתים הם ראו בה את האיום על הטבע וההרס של מקומות עבודה ולעיתים הטכנולוגיה הייתה הקידמה שמביאה סדר ותקווה לעולם המודרני, בעזרתה ניתן יהיה להעלות את היעילות של הייצור ולשפר את רמת החיים. מה שברור הוא שהטכנולוגיה הייתה נקודת התייחסות עבורם.

ניתן לזהות מאפיינים המייחדים את הציור שלהם, וזה מה שהקל על בר לזהות אותם כקבוצה. (בר היה פורמליסט מושבע (אפילו יותר ממני, אבל הוא הקים את המומה ואני לא)) המאפיינים של הקבוצה היו:


• רדוקציה של הצורות והקומפוזיציה • צורות גיאומטריות • קו מתאר ברור • מיעוט פרטים • משטחים חלקים

הקבוצה שאבה השראה ממקורות שונים, אירופאים ואמריקאים כאחד. הם נחשבו כמייסדים של פן מתוך האמנות האמריקאית המודרנית. למרות שהקוביזם באירופה הקדים אותם הם נחשבו לפורצי דרך באמנות האמריקאית. השפעות שהיו עליהם:


• הקוביזם שהתפתח באירופה מעט קודם לכן. ובמיוחד פוריזם (Purism)שזה תת זרם בקוביזם שקרא לבהירות וסדר ויזואלי.

• פוטוריזם – ההתפעלות מהטכנולוגיה וכל מה שחדש. הפוטוריזם התעסק גם בדינאמיות, אנרגיות חזקות בציור ותנועה מהירה אבל כל זה נשאר באירופה.

• הארכיטקטורה של תחילת המאה קבעה ערכים ויזואליים חדשים שנבעו משימוש בחומרים חדשים (פלדה ובטון) במקום אבן. מסיבות הנדסיות הקשתות הוחלפו בזויות ישרות. גורדי השחקים וגשרים ניטלים היו חדשים בתקופה זו ונחשבו להישג מרשים, הם שינו את הנוף העירוני וייצרו את הקישור האסוציאטיבי שבין מראה גיאומטרי וניקיון לבין תחושה של חוזק ושליטה בטבע.

• המצלם האמריקאי פול סטראנד (Paul Strand) היווה השפעה על הקבוצה. העבודות של סטראנד מתאפיינות בתאורה חזקה שיוצרת דימוי בעל קונטרסט גבוה, נקודת מבט לא צפויה וחיתוך מפתיעה של הדימוי. וזה לעיתים שם את הדגש על התכנים הצורניים יותר מאשר הרעיוניים. ניתן לומר שההתייחסות לנקודת מבט וחיתוך של הדימוי מאפיין השפעה מצילום בכלל. אצל שילר, שהיה גם צלם ולא רק צייר, ההשפעה ההדדית של המדיומים בולטת במיוחד.

• התייחסות לנוף האמריקאי, לאורך החיים החדש (של 1920), ולתרבות וההיסטוריה האמריקאית. בעקבות מלחמת העולם הראשונה התחילה מגמה של בידוד פוליטי ורצון לניתוק משאר העולם. מגמה זו התחזקה מאוחר יותר בעקבות השפל הכלכלי. נוצר צורך בגיבוש של זהות תרבותית לאומנית, והזהות הזאת נבנתה מתוך ההיסטוריה, הנופים, המנהגים והפולקלור האמריקאי.


גלגולים מאוחרים יותר של הזרם (בשנות ה-30) משכו אותו לשני כיוונים נוספים, להפשטה ולסוריאליזם. מלחמת העולם השנייה ערערה את התחושה שהטכנולוגיה יכולה להציל את המצב וגם שמה קץ למחשבה שארה"ב יכולה להישאר מנותקת משאר העולם.

נותר לי לענות על השאלה העיקרית – אסתטיזציה של הטכנולוגי או טכנוליזציה של הקיום, אבל לצערנו אני לא בא עם תשובות היום, אני צריך לחשוב על זה עוד קצת. --Eitan 10:43, 14 פבר' 2008 (IST)




--קרן זלץ 15:28, 14 פבר' 2008 (IST) שלום לכולם, אלו מספר פרטים שאספתי על צ'רלס שילר. זה רק סיפתח ועוד אין כאן התייחסות לשאלת השיחה ולהשוואה עם הפוטוריזם האיטלקי, זה יבוא בהמשך הדרך...

                                                                                                          קרן זלץ

צ'רלס שילר (1883-1965) הוא צייר וצלם אמריקאי שפעל בשנות העשרים והשלושים בארה"ב, ומוגדר כחלק מזרם ה-Precisionism. זרם זה נקרא גם "קוביזם ריאליסטי" ונחשב לחלק חשוב מהמודרניזם האמריקאי. תחת השפעת זרם זה, עבר ייצוג האובייקט שינוי נוסף שהתבטא באופי ריאליסטי אך בצורה גיאומטרית.

charles_sheeler_across_media_008.jpg

ההשפעה ההיסטורית על זרם זה הייתה התפתחות התעשייה בצפון אמריקה ובייחוד ההמצאות החדשות של המאה העשרים וביניהן המכונית של הנרי פורד. חברת "פורד מוטורס" אף שכרה את שירותיו של שילר בתור "צלם-הבית" שלה. שילר למד באקדמיה לאמנות תעשייתית בפילדלפיה ולאחר מכן באקדמיה לאמנויות יפות של פנסילבניה. שילר כותב על ההשפעות שהנחו אותו בתחילת דרכו, ולמרות כי היה צפוי למצוא את יצירותיהם של פיקאסו ובראק, אלו למעשה המאסטרים האיטלקיים: ג'וטו, פיירו דלה-פרנצ'סקה ונוספים. שילר מתייחס לציורי הנוף התעשייתיים שלו ומספר כי הוא מתכנן אותם בצורה מדוקדקת לפני שהוא מתחיל לעבוד על בד הציור. התכנון דומה לשרטוט אדריכלי, תחום בו התעניין שילר ואף עסק בו רבות. במסגרת פרוייקט למגזין Fortune שילר יצר שישה ציורים של תחנות כוח בארה"ב שכונו " Power portfolio" והוצגו לאחר מכן ב-1940 ב" . "Edith Halpert's Downtown Gallery בטקסט של תערוכה זו, נכתב כי בניגוד לתפיסה כי המכונות הן מסה של חומר מוזר ולא-אנושי, שילר ראה בהן הפגנה מעודנת של השכל הישר וההיגיון האנושי. שילר נשבה אחר השלמות הגיאומטרית של המכונה והכוח המוחלט של הצורה. עבודתו המפורסמת ביותר "" Upper Deck מ-1929 הייתה גם נקודת מפנה שבה החל שילר להשתמש בצילומיו כמתווה אדריכלי לציוריו ולייצר איכויות ציוריות שלא הסתירו את המקור הצילומי, אלא להיפך, חשפו את המנגנון.

upperdeck.jpg

upper deck

קישור לאתר של מוזיאון המטרופוליטן בו הוצגה רטרוספקטיבה לצילומיו של שילר:

http://www.metmuseum.org/special/se_event.asp?OccurrenceId=%7B9B8FB8EC-AE97-11D6-9link title (http://www.example.com)45F-00902786BF44%7D


ראיון עם שילר משנת 1959 Smithsonian Archives of American Art Washington D.C. Interview from the Oral History project http://www.aaa.si.edu/collections/oralhistories/transcripts/sheele59.htm

המשך יבוא --קרן זלץ 15:31, 14 פבר' 2008 (IST)



צ'ארלס שילר Charles Sheeler (1883-1965)- מודרניסט אמריקאי. שייך לזרם הפריסציוניזם (Precisionisem) (הקוביזם הריאליסטי). הדגש ששמו להם חברי הזרם הפריסיציוניסטי הוא יצירת הצורה הגיאומטרית הטהורה באופן ריאליסטי. הזרם הושפע מהקוביזם ופוטוריזם באירופה ומהתיעוש הגדל בצפון אמריקה. הזרם הפריסציוניסטי התקיים בארה"ב בין 1920-30 בקירוב.


כמה מילים רלוונטיות לדיון לגבי הפוטוריזם(Futurism) 1901-1914: ניסוח התיאורטי הראשון של תנועת הפוטוריזם פורסם על ידי פיליפו תומאזו מארינטי, משורר ואנרכיסט בדעותיו, ב-1909 בעיתון הצרפתי "לה פיגרו". "תעודת היסוד והמאניפסט של הפוטוריזם" ביקשה להציב מודל אסתטי חדש אשר יהלום את העולם המודרני. הייצוג המובהק של אסתטיקה זו היו המכונות ובייחוד כלי התחבורה המודרניים. ההיקסמות של מארינטי מן המהירות והעוצמה של המכונות תורגמה לרצון לשינוי ולמהפכה חברתית ופוליטית כוללת, אשר בסופה תוקם חברה חדשה:

"אנחנו מצהירים כי תפארת העולם התעשרה ביופי חדש: יפי המהירות. [...] מכונית שואגת, הדוהרת כמו על סרט של מכונת ירייה, עולה ביופיה על "ניקה מסמותרקיה". אסתטיקה מלחמתית זו התגלמה עבורם באמנות המלחמה - "אנחנו רוצים להעלות על נס את המלחמה - ההיגינה היחידה של העולם - את הצבאיות את אהבת המולדת, את הז'סטה ההרסנית של האנרכיסטים, את האידאות היפות שלמענן מתים, ואת הבוז לנשים." -- תעודת היסוד והמניפסט של הפוטוריזם (1909)

futItal15.jpg

                                      מרינטי בשחור לבן

הדגש בזרם הפריסציוניסטי הוא הצורה הטהורה והאסתטיקה יותר מאשר הנרטיב לעומת הפוטוריסטים השמים את הדגש על התיעוש,המכונות והרעש ביצירה. שילר התחיל את דרכו כצלם. צילומיו שימשו לו כבסיס לציוריו. הוא נחשב לאסתטיקן גם בצילומיו וגם בציוריו והנושא שמלווה אותו הוא התיעוש.טכניקת העבודה של שילר ושל הפוטוריסטים מאוד דומה, יש שימוש בהקצעות והשטחה בדומה לקוביזם. למרות זאת, הפוטוריזם יוצרים צורות רועשות בציור ואצל שילר הצורות הגיאומטריות משדרות שקט. אצל שילר קיים שילוב של קידוש הטכנולוגיזציה יחד עם שימוש באסתטיקה. לדעתי הדגש הרב יותר הוא על האסתטיקה ועל הצורה הנקייה והטהורה. שילר משתמש בצילומי מדרגות וצילומים של מבנים שונים בעיר וכשהוא הוא הופך אותם לציור הוא מוציא מהם את הצורות הגיאומטריות המובהקות נקיות וטהורות.


שרון בועז 18 פברואר




צ'ארלס שילר 1883-1965

• ממייסדי המודרניזם האמריקני.

• אחד מענקי הצילום של המאה ה-20.

• נולד בפילדלפיה ולמד באקדמיה לאמנות של פנסילבניה.

• בשנת 1909 היגר לפריס, בימים שהקוביזם היה בשיאו.

• עבר לצילום פרסומי כאשר חזר לארה"ב והתמקד בנושאים ארכיטקטוניים.

• שכר דירה בדוילסטאון שבפנסילבניה ביחד עם האמן מורטון שמברג Morton Schamberg

• הדירה שימשה תפקיד חשוב בתצלומיו. הרבה לצלם את חדר השינה שלו, את המטבח ואת התנור.

• צייר בטכניקה המשמשת כהשלמה לתצלומים שלו.

• יצירותיו נחשבו פוטו-ריאליסטיות.

• הכריז על עצמו כעל "פרסיציוניסט" – הרבה לצייר מכונות, מבנים ודברים חומריים.

• שילר אהב מכונות. האמין בתועלת, ביעילות ובמנהיגות של התעשייה האמריקאית. האמין שיעילות ופרקטיות יפים בצורה טבעית.

• השפיע על הדרך שבה רואים צלמים את התעשייה האמריקאית:


"Our factories are our substitute for religious expression"

     "המפעלים שלנו הם תחליף לביטוי דתי שלנו".


• פורד פקטורי שכרו אותו בשביל שיצייר ויצלם את המפעל שלהם. שילר צילם את מפעל המכוניות "פורד" אך התמונות לא שימשו כפרסומת למכוניות אלא שימשו כקידום התפיסה של תעשייה אדירה ושקטה, דימוי שקט של המכונה האמריקאית. לא אפשרו לשילר להתקרב למכונית או לפס ייצור – הכול בכדי לעודד את הרעיון של לידה בתולית של מודל A שהופיע בצורת נס, בצורה מושלמת.

• בשנת 1940 המגזין Fortune פרסם סדרה של 6 ציורים של שילר אשר עבד עליה למעלה משנה שבה טייל וצילם. בין ציוריו ניתן למצוא גלגל מים, פסי רכבת, מטוס וסכר. המגזין שאף לשקף את החיים דרך הצורה, המבניות.

• פרסיציוניזם היא תנועה של אמנים אמריקאים שקמה לאחר מלחמת העולם הראשונה ב-1920.

     הזרם הושפע בעיקר מהקוביזם ומהפוטוריזם. ניתן לראות הרבה תיעוד לתעשייה ולמודרנה המתפתחת 
     בנוף האמריקאי. המאפיינים הבולטים בציורים הם גימורים חדים וצורות גיאומטריות. 
     הזרם התקיים בארה"ב בלבד.
     על אף שלא היה לחברי התנועה\הזרם מניפסט, הם היו מאוחדים ופעילים בשנים 1920-1930.

• שילר יצר סדרה של תמונות של גברים מתפעלים ציוד כבד. סדרה שמדגישה תנועה מכאנית

"…The feel and sound of the engine is some thing to wake up on the middle off the night and think about." "My pleasure in it is akin to my pleasure in Bach or Greco and for some reason – the parts work together so beautifully."


"בין אסתטיזציה של הטכנולוגי לבין טכנולוגיזציה של הקיום"

קשה לסווג את צ'ארלס שילר לאגף ספציפי - לאגף העוסקים באסתטיזציה או לאלו המקדשים את הטכנולוגיזציה מפני שעושה רושם שהוא נמצא בשניהם. מחד גיסא הוא מתאר איזה חוויה ואיזו התרגשות הוא חווה בזמן שהוא שומע רעש של מכונה. הדבר נשמע לו כמו יצירת אמנות של מלחין גדול. כמו כן הוא מעריץ את ההתפתחות הטכנולוגית של התעשייה האמריקאית ורואה בה עתיד מבטיח. מאידך, הוא מרבה לצייר ולצלם קומפוזיציות של מכונות ועושה להם אידיאליזציה של היופי כלומר גורם להם להיראות אסתטיים ביותר וכל זה נובע מהאהבה, מההערצה ומההתפעלות שלו לטכנולוגיה. למעשה אי אפשר לומר שאסתטיזציה של הטכנולוגיה היא הצד השני של המתרס למול קידוש הטכנולוגיה, לפחות לא במקרה של שילר

--Atalyas 11:25, 26 פבר' 2008 (IST)


שלום לכולם, מכיוון (שפחות או יותר) כולם הרחיבו את הדיון על שילר (המודרניזם האמריקאי) והפוטוריסטים, רציתי לקחת את הדיון למקום כללי יותר- התייחסות למקור התפיסה המודרנית באמנות ומכך להבין את אהדתם של זרמים ואישיים בשדה האמנות, כלפי הטכנולוגיה:


המודרניות הגדירה את עצמה מאז ומעולם כמגלמת את ה הדיאלקטיקה שבין אוטופיה לדיסטופיה בכל הנוגע בטכנולוגיה

                             מתוך הקטע "אמנות וטכנולוגיה" הקדמה לשיעורים בקורס 

קטע זה הינו קטע מפתח בתפיסת הטכנולוגיה. הוא מציג את המתח האמביוולנטי והדיכוטומי- אהדה\ סלידה לטכנולוגיה. מצד אחד הטכנולוגיה המהווה כלי חשוב ונוח לקידום החברה ומנגד מתקיים הפחד מהשתלטותו של אותו כלי באופן הרסני לתרבות.

והמתח הזה ניכר גם ביחסה של האמנות והתרבות לטכנוליה". אלא שכאן , האמנות מציעה דבר מה חדש והוא לראות את הטכנולוגיה לא רק כאינסטרומנט, אלא כמהות אסתטית וחברתית".

                             מתוך הקטע "אמנות וטכנולוגיה" הקדמה לשיעורים בקורס 

ציטוט זה מבהיר לנו את המקום הייחודי של תפיסת שדה האמנות את הטכנולוגיה כאמצעי מכונן ומעצב תרבות. מכאן ניתן להבין את האהדה של תנועות ואמנים כמו הפוטוריסטים או שילר כלפי הטכנולוגיה. הם הבינו את ההשפעות מרחיקות הלכת של כלי שיכול לשמש רק כלי לנוחות או מעצב חברה בכלל.

אני חושבת שהנקודה הזו מסכמת את המשפט- "האסתטיזציה של הטכנולוגי לבין טכנולוגזציה של הקיום" ביחס לשילר בפרט ולאוהדי הטכנולוגיה בכלל. המשפט הזה מציג את הטכנולוגיה כמכלול שלם שמכיל בתוכו ניגודים שמקיימים את הטכנולוגיה. --מיכל קורמן 13:57, 9 מרץ 2008 (IST)


שלום לכולם, אני וענבר נפגשנו כדי לקרוא ולדבר על צרלס שילר וברצוננו לכתוב כמה דברים בנושא. קראנו את הרעיון של שילר עם מרטין פרידמן ,ולפניכם כמה תובנות עקריות מהכתבה.

עיקר השיחה סבה על ההשפעות המוקדמות על עבודתו של שילר, פרידמן מחזיר את שילר לתקופה בה טייל עם william m. chase באירופה והתפעם מהאומן הספרדי Diego Velázquez [[5] (http://en.wikipedia.org/wiki/Diego_Vel%C3%A1zquez)] שהצטייר כגיבור בעיניו. הוא מספר כי חווה חווית גילוי במפגש עם ציוריו ורישומיו של אלגרקו [6] (http://www.hydecollection.org/img/coll-1/ElGreco_StJames_big.gif) וכי לא משנה מה הדבר שהוא צייר, זה היה מצויר בצורה מבריקה It didn't" matter what it was if it was brilliantly painted." - הוא מבין כי יש חשיבות לאיך שהדברים מצוירים.

שילר מספר כי בציורו Upper Deck מ1929 Link titleחלה נקודת המפנה בעבודתו .הוא מדבר על תכנון מוקדם ומוקפד של הציור לפני העבודה על הקנווס ועל המחשבה על מה הוא הולך להיות. הוא מגדיר את הblueprint כיסודות הבניין של הציור. במפגשו של שילר עם ציוריו של פיירו דלה פרנצסקה [7] (http://en.wikipedia.org/wiki/Piero_della_Francesca) בטיולו עם הוריו באיטליה ב1909 שילר הבין כי פרנצסקה תכננן לפני שצייר I reasoned" for myself that Piero della Francesca &dnlt just set up a canvas and look up at the ceiling and say, 'Well, what shall I paint today?" He must have had plans for the picture before he put brush to canvas." לקח לשילר 10 שנים עד שבאמת התחיל בכוון חדש בעבודתו והבין מה הנושא בו הוא מתעסק אך המפגש עם ציוריו של פרנצסקה היה תחילת תהליך הבירור.

פרידמן שואל האם היה קשר\השפעה של צילום ארכיטקטורה של שילר לציור הנוף המתועש שילר מתכחש לקשר בין צילומי הארכיטקטורה שלו לציורי הנוף המתועשים.

פרידמן טוען כי קרא ששילר עבר תקופה קוביסטית לאחר שחזר מפריז אך שילר מרגיש כי הקשר שלו לקוביסטים הוא משני הוא אמר כי לא הבין אותם לחלוטין ובטח שלא רצה להעתיק אותם בסטודיו שלו.

פרידמן מעלה אופציה לקשר עם עבודתה של ג'ורגיה אוקיף, שילר טוען כי הוא בניגוד אליה אינו סימבוליסט ומה שאתה רואה בעבודותיו זה מה שאתה מקבל ושכל העניין בעבודותיו הוא העניין הויזואלי ולא הסימבולי. בנוסף ניתנת הדוגמא של ציורו של שילר The Chicago Art Institute painting Portrait of the Artis [http://www.nga.gov/exhibitions/2006/sheeler/fig_09.shtm ] פרידמן מעלה את עניין פני השטח הסוריאליסטים בציור ושואל האם שילר התכוון ליצור משחק מילים "which has almost a surrealistic surface, had you intended to do anythmg beyond-was this intended as a kind of pun?" שילר עונה שאכן זה קיים בציור אך אין לו עניין בסוריאליזם כדפוס. נראה לנו כי זה מתקשר לתובנה שלו מהמפגש עם ציוריו של Velázquez שיש משמעות לאיך שהדברים מצוירים. שילר מדבר על כך שהוא מרגיש שההתפתחות שלו היא בכיוון אבסטרקט, המשטחים בציור שלו הופכים למופשטים ויש להם משמעות ציורית רבה (למרות שהמשיך להיחשב כצייר ראליסטי)

עד כאן להפעם פז הדס וענבר פרים --פז הודס 12:37, 21 מרץ 2008 (IST)--ענבר 12:49, 21 מרץ 2008 (IST)

מצאתי אמן עכשווי שאפשר להגיד כי הוא מושפע מהפרהסישיוניסטים. הנה קישור לאתר שלוtitle (http://www.julianopie.com)הוא אמן בריטי שעושה את התמונות שלו במחשב.עבודות רבות שלו מוצגות ברחוב. אופי.jpg אני אכתוב עוד בהמשך --Sandra 23:12, 13 אפר' 2008 (IDT)


[עמוד ראשי]
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
מאמר אקראי

עריכת דף זה
הוספת תגובה
צפיה במאמר
גירסאות קודמות
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים

דפים מיוחדים
דווח על באגים