עמוד ראשי | שינויים אחרונים | עריכת דף זה | גירסאות קודמות

גירסה להדפסה | Disclaimers

לא בחשבון
כניסה לחשבון | עזרה
 

שיחה:מפגש3

תרבות דיגיטלית

נסו למצוא טענות נגד התפישה של "קוד פתוח" ולענות עליהן.

(ניתן למצוא ברשת טענות רבות, החל מ"רק לוזרים נותנים את התוכנה שלהם בחינם" ועד ל"הכלכלה לא יכולה להתפתח כך", "זה נוגד את רגש הבעלות הבסיסי של האדם", וכו)

(מי שרוצה יכול להתייחס לנושאים אחרים בקוד פתוח, שבכל מקרה ילוו אותנו בהמשך הקורס)

--Neora 07:31, 26 מרץ 2009 (IST)


תוכן עניינים

קוד פתוח בישראל

כתבה בynet על מדיניות הקוד הפתוח בישראל, הכתבה מפרטת את המצב בישראל מול המדיניות באירופה בעוד שבישראל, בחרו בווינדוס וויסטה של מיקרוסופט, באנגליה יוצא מחקר עצמאי שקובע כי מדיניות קוד, מלבד יכולתה לחסוך כ600 מיליון פאונד בשנה, היא גם תביא למודרניזציה של הממשל, חדשנות ושיפור השירות לציבור. כבר בפברואר השנה אימצה ממשלת בריטניה תוכנית עבודה לאימוץ הקוד הפתוח. http://tinyurl.com/bsov6u

--Eran Chetz 12:23, 26 מרץ 2009 (IST)



יו"ר סיעת מרצ ח"כ אילן גילאון פנה הבוקר (13.5.2009) אל יו"ר הכנסת ראובן ריבלין בקריאה לאפשר תוכנה חופשית במשכן הכנסת. "במחשבי הכנסת אין שום אפשרות להתקין תוכנה חופשית דוגמת הדפדפן הפופולרי פיירפוקס, נגן המדיה החופשי VLC או מערכת ההפעלה לינוקס", כתב גילאון ליו"ר הכנסת, "תוכנה חופשית היא לא רק חוסכת כסף בהיותה חינמית, אלא גם מודל הקוד הפתוח שלה מאפשר מודולוריזציה, היא נוטה להיות יעילה יותר, עומדת בסטנדרטים ולא נכנעת לתאגידים הגדולים". מלשכתו של גילאון נמסר כי הנהלת הכנסת סירבה לכל בקשותיו להתקנת תוכנת הפיירפוקס על מחשבי הלשכה. "התקנת תוכנות קוד פתוח לא רק תביא לירידה בעלויות עקב ותחסוך מאות אלפי שקלים בשנה עקב חוסר הצורך ברכישת רישיונות אלא גם תאפשר נגישות רבה יותר של אנשים עם מוגבלויות למחשב", נמסר מלשכת יו"ר מרצ.

נלקח מאתר כלככליסט 1 (http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3284142,00.html) --Eran Chetz 21:55, 13 מאי 2009 (IDT)


קצת מאמרים אודות הקוד הפתוח, GNU

אתר נפלא עם מגוון מאמרים על הקוד הפתוח כגון: האם "קוד פתוח" היא מילה נרדפת ל"תוכנה חופשית, למה "חובת מפיצים", מיקרוסופט- השטן בכבודו ובעצמו, ועוד, כדאי להיכנס, מעניין מאוד http://www.gnu.org.il/philosophy.php

אתרי איכות בנושא קוד פתוח בעברית :

- whatsup.co.il - אתר פורומים בנושאי קוד פתוח.

- www.drupal.org.il - אתר דרופל, מערכת לניהול תוכן חינמית ופתוחה

--Eran Chetz 22:06, 25 מרץ 2009 (IST)


אתר איכותי נוסף בנושא קוד פתוח באנגלית

sourceforge (http://sourceforge.net) -מרכז למפתחים בקוד פתוח המספק מאגר מידע גדול במיוחד בתחום. האתר כולל מאמרים והסברים בתחום, קודי מקור לעשרות אלפי פרויקטים, תוכנות להורדה, חדשות ועדכונים ועוד.

--itamar dori 19:03, 28 מרץ 2009 (IDT)


השפעת הקוד הפתוח על ממשלות העולם

במאמר זה (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3688279,00.html) ניתן לראות איך הקוד הפתוח משפיע על מדינות שלמות. בהודו - מעצמת היי טק בפני עצמה - החליטו במשרד ראש הממשלה להפסיק את השימוש במערכת הדואר של מיקרוסופט ולעבור למערכת דואר של קוד פתוח בשם SquirrelMail (http://www.squirrelmail.org) , בצעד חסר תקדים, לפי דעתי.

ניתן לראות גם במאמר  זה (http://arstechnica.com/open-source/news/2009/03/french-police-saves-millions-of-euros-by-adopting-ubuntu.ars) גם שמשטרת צרפת חוסכת הרבה מאד כסף (50 מיליון יורו!!!) בכך כשהיא עוברת להשתמש ב Ubuntu (הפצת לינוקס)

--itamar dori 19:03, 28 מרץ 2009 (IDT)


קוד פתוח-סגור

מאמר מעניין שמצאתי בעקבות הצעת חוק (http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2150713,00.html) שהייתה בשנת 2002 שבה גופים ממשלתיים ומוסדות ציבור יחויבו לרכוש תוכנות המבוססות על קוד מקור פתוח בלבד.-

עיקרי הדברים נגד קוד פתוח :

"תוכנות פתוחות-קוד דורשות תחזוקה מקיפה יותר מאחיותיהן סגורות-הקוד, ובדרך-כלל אין בנמצא מי שיספק תחזוקה שכזו. שלא לדבר על כך שמייקרוסופט דואגת כל הזמן לכך שלא תהיה תקשורת מלאה בין התוכנות ה"פתוחות" ל"סגורות". ומי משלם את המחיר? משתמשי התוכנות ה"פתוחות", שהם, עדיין, מיעוט די זניח בעולמנו."

עיקרי הדברים בעד קוד פתוח:

"אלה השיקולים המניעים מדינות לתמוך בקוד הפתוח : אי-תלות, שקיפות, חסכון בהוצאות, אבטחה, איכות ויתרונות טכנולוגיים, עידוד התעסוקה בשוק המקומי, הגדלת הכנסות הממשלה ממסים בשל הצמיחה בפעילות המקומית, עצמאות טכנולוגית, שימור המידע הדיגיטלי ומלחמה בשימוש ובהעתקה פיראטיים של תוכנות."

ולמאמר עצמו : http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=2&did=625411&nagish=1

--itamar dori 19:03, 28 מרץ 2009 (IDT)


פיתוח אפליקציות Web מתקדמות בעזרת קוד פתוח

ישנם הרבה אתרי אינטרנט שהקונספט העומד ביסודם מאוד יפה אבל לא כל אחד הוא מתכנת web או שיש לו את היכולת להעסיק תכנת כזה. לכן ישנן הרבה פלטפורמות web המבוססות קוד פתוח בעזרתן ניתן להרים אתר אינטראקטיבי ומעודד חווית משתמש. אחת הטובות שאני נתקלתי בהן היא מערכת Joomla לאתר החברה: גומלה (http://www.joomla.org/) --Eladyaday 15:16, 26 מרץ 2009 (IST)



יתרונות בשימוש בקוד פתוח

ישנם לא מעט יתרונות בשימוש בקוד הפתוח. אמנה מעט מהם:

• החיסכון בעלויות נע בסביבות 40%-50% בהשוואה לפיתוח מוצר חדש לחלוטין, בתלות במורכבות ההתאמה • זמני הפיתוח ועלויות הפיתוח מופחתים ביותר מ- 40% • התוכנה מגיעה עם הרשאה לשינויים • גמישות מוחלטת בהתאמה לצרכים ייחודים ( תכונה שאינה זמינה בתוכנות מוגנות ) • ניידות מוגברת • זמינות של תיקונים מהירים והגברות של תכונות • זמינות של מאגר גדול של קודי מקור מהאינטרנט

למידע נוסף לחצו על הלינק בא: http://www.dofinity.com/open-source

שמחתי לעזור... --Idogar 18:42, 26 מרץ 2009 (IST)




שיתוף פעולה אירני-ישראלי בנושא קוד פתוח

שיתוף פעולה ברשת הוא מסוג שיתופי הפעולה שבחיים האמיתיים לא תמיד היו מצליחים להחזיק מים, בטח שלא בתוך ג'וד חם. אבל בכל זאת בחיים הוירטואלים המציאות עולה על כל דימיון. באתר linux (http://www.linux.com/feature/31394) ישנו שיתוף פעולה בין מתכנתים ומפתחי קוד פתוח ישראליים ואירניים בעת שבחיים האמיתיים אנשים אלו לא היו חוצים מדרכה ביחד.

ישנם בין היתר החלפות מידע ומנהגי מסורת בין המשתמשים, לדוגמא הטיפ המצויין שאני קיבלתי על שינה בלילה עם ג'וד (בקבוק מים חמים) מתחת לראש, דבר שעזר לי בשינה מאוד.

--Nagi 15:25, 26 מרץ 2009 (IST)


הקוד הפתוח מנסה להשתלט על הווידיאו

קבוצות הקוד הפתוח מאיצות את פיתוח פורמט הווידאו Ogg Theora, כדי להוות תחרות לפלאש של חברת אדובי ול Silverlight של מיקרוסופט. חברת מוזילה, שמפתחת בין השאר את הדפדפן הפתוח פיירפוקס, תתרום לוויקימדיה (http://wikimediafoundation.org/wiki/Home) , כדי שהיא תוכל להמשיך ולפתח את פורמט הווידיאו. אני לא רואה כל סיבה שלא לעבור למוצר גם חינם וגם כנראה טוב יותר....

--itamar dori 19:03, 28 מרץ 2009 (IDT)


קוד פתוח או לא קוד פתוח...זאת השאלה.

מצאתי כתבה קצת ישנה אבל מאוד מעניינת שהכותב בה התחיל בהסבר קצר על הקוד הפתוח וממשיך עם הצגת היתרונות והחסרונות שלו.(לינוקס לעומת מייקרוסופט) ניתן לראות בכתבה שיש יותר יתרונות מאשר חסרונות ללינוקס ושבעצם כל הכתבה היא בעיקרה על המעבר ללינוקס ועל אפקט הדומינו שלאט לאט מדינות עוברות לשימוש בלינוקס. היתרונות של לינוקס המוצגים הם: - חיסכון בעלות. - גמישות- כל אחד יכול להתאימו לצרכיו. - לא ייתכן מצב בו יישונו כללי הפצתו כי אינו שייך לאיש. - שיטה לבלום את השליטה המונופוליסטית של מייקרוסופט.

הטענות נגד גם כן מוצגות אך מיד גם מוצגות כמוטעות.

http://www.popup.co.il/articles/linux.htm


תהנו...

הדס.


קוד פתוח.... לינוקס.... והפינגווין TUX... מה הקשר?

טוב הבנו מכולם עד עכשיו שקוד פתוח זה אחלה ואדיר והכי טוב שיש... אז למה הסמל שלהם זה לא קינג-קונג או איזשהו אריה ממש ממש גדול אלא סתם פינגווין קטן תמים למראה בשם TUX? הנה קישור למה לינוס חושב על TUX

http://www.linux.org/info/penguin.html תהנו --Shacham 01:49, 29 מרץ 2009 (IDT)


גם מייקרוסופט נכנעת לקוד פתוח

מצאתי כתבה שעוסקת בכך שמייקרוסופט מתחילה להראות סימנים של התממשקות ושימוש בקוד פתוח. אולי סוף סוף נראה ממיקרוסופט משהו שיתופי ואולי יום אחד נראה מהם משהו "חינמי".

http://www.globes.co.il/news/docView.aspx?did=1000376688&fid=594

--Nimrody15 19:03, 29 מרץ 2009 (IDT)


ריצ'רד סטולמן נגד הקוד הפתוח

מייסד תנועת התוכנה החופשית מצהיר: השימוש במינוח "קוד פתוח" הוא פיספוס של רעיון התוכנה החופשית. כשאנשים שומעים את צירוף המילים "תוכנה חופשית" הם מבינים אותו פעמים רבות כתוכנה חינמית. אולם הרעיון אינו המחיר, אלא החופש. סטולמן מסכם זאת במילים: "חשבו על חופש הביטוי, לא על בירה חופשית".

כל זאת ועוד נמצא במאמר: http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=518860 -2007

טוב להיות עני וחופשי

--itamar dori 22:19, 30 מרץ 2009 (IDT)


--Erany 10:01, 1 אפר' 2009 (IDT)קראתי את התגובות(ואף חלק מהלינקים) התומכות בקוד הפתוח אך נראה לי שהמטרה של הקוד הפתוח ממומשת רק בחלקה. אמנם הקוד הפתוח יותר זול ונגיש,אך רוב המשתמשים אינם בקיאים דיים במחשב ולפי דעתי הקוד הפתוח אינו מתאים להם. התקנת מ"ה קוד פתוח (FEDORA וכ"ד הרבה יותר מסובכת מזו של חלונות ותפעולה גם יותר קשה,למשתמש הממוצע אין יכולת(או רצון) להתקין לבד\להוריד עדכונים באינטרנט,כן בעיה נוספת היא בעיית התמיכה. כל תקלה ב"חלונות" מגובה על ידי מרכז השרות של מיקרוסופט- דבר שאינו קיים בקוד הפתוח.

בעיה נןספת היא התאימות: לא כל תוכנות הקוד הפתוח מתאימות לתוכנות מיקרוסופט ויכולות לעבוד איתן במקביל. לסיכום: אמנם הקוד הפתוח הוא עניין חיובי ,אך אם התוכנה לא "תורד" לרמת המשתמש הממוצע - תפוצתה באוכלוסיה לא תעלה והיא תשאר כ קוריוז ל"מביני דבר" בלבד.


כן לקוד פתוח

כמהנדס תוכנה עתידי , אני מאמין כי רעיון הקוד הפתוח מהווה את אחת הפירצות הגדולות בעולם התוכנה . קודם כל כי כל אחד יכול ללמוד, לשתף ,להתנסות ולהרחיב את אופקיו בתחום . שנית עקב ההצלחה של הפרוקייקטים של קוד פתוח והשפעתם על הסביבה הטכנולוגית . כמו כן , כפי שכבר נאמר קוד פתוח מיועד רק לבעלי עניין ובכך אינו משפיע כלל על אלו שמחוץ לתחום .

כאן ניתן לראות את היתרונות מול החיסרונות בבחירת קוד פתוח :


http://smallbusiness.theage.com.au/starting/technology/using-open-source-software-615910071.html


--ArturO 16:05, 23 אפר' 2009 (IDT)


קוד פתוח? כן או לא?

קודם כל, קצת רקע על קוד פתוח - http://www.web-guide.co.il/pages/open-source.php מצד אחד, מעצם היותו קוד פתוח, הוא הורס לאנשים שמנסים להרוויח מהקוד במובן הכלכלי. מצד שני, כל היופי בקוד פתוח הוא עצם העובדה שלא צריך לשלם עליו, או על זכוויות יוצרים שלו ואפשר לעשות בו כאוות נפשך. קחו לדוגמא, את לינוקס. כשיש באגים במערכת ההפעלה הזו, אנשים מתאמצים ומתקנים אותם תוך דקות ומעלים את הגירסא המתוקנת לאינטרנט ולא צריך להיות בעל הכשרה מיוחדת לשם כך. אנשים עושים זאת לא בשביל הכסף, אלא בשביל הקרדיט. כך שבאגים בתוכנות קוד פתוח מתוקנים במהירות הבזק.

--Raffivar 19:45, 25 אפר' 2009 (IDT)



מפת השימוש העולמי בקוד פתוח

רד-האט פרסמה תוצאות מחקר של ג'ורג'יה טק המודד את רמת הפעילות בתחום הקוד הפתוח באזורים שונים בעולם.

את שלושת המקומות הראשונים תפסו מדינות מאירופה: צרפת, ספרד וגרמניה ובכלל - שמונה מתוך עשרת המקומות הראשונים הם של מדינות אירופיות. אוסטרליה מדורגת במקום הרביעי וארצות הברית במקום התשיעי. עשרת המקומות הראשונים:

צרפת (1.35)

ספרד (1.07)

גרמניה (1.05)

אוסטרליה (1.04)

פינלנד (1.03)

בריטניה (1.00)

נורווגיה (0.95)

אסטוניה (0.89)

ארצות הברית (0.89)

דנמרק (0.79)


לקוח ממחקר של ג'ורג'יה טק - http://www.redhat.com/f/pdf/OSSI_Research.pdf זהירות PDF !

--Eran Chetz 08:53, 26 אפר' 2009 (IDT)


קוד פתוח

קוד פתוח, משמש בעולם התוכנה לציון תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש לכולם והוא חופשי לשימוש- כלומר לא רק צפייה אלא גם שינוי והפצה. שיטה זו בעצם מאפשרת לכל אחד שירצה להיות חלק מפיתוח של התוכנה ושיפור שלה. חשוב מאד לראות את ההבדל בין קוד פתוח לבין קוד נגיש - מצב שבו ניתן לראות את הקוד אבל אסור לבצע בו שינויים. בעיניי השימוש בקוד הפתוח עדיין לא נפוץ מספיק וזה כי אנשים עדיין לא מספיק פתוחים אליו ולא מבינים את היתרונות שבקוד הפתוח, ויותר מזה, אני חושבת שיש הרבה אנשים שבכלל לא מודעים למושג "קוד פתוח".

--NOA 20:15, 29 אפר' 2009 (IDT)


גישה שונה

בניגוד לשאר האנשים שהגיבו, אני רוצה להתייחס לקוד הפתוח בגישה קצת שונה. אין ספק שהרבה גורמים ואנשים מסביב לעולם מרוויחים מתוכנות אשר נוצרו ברישיון של קוד פתוח. אין גם לערער על התרומה של הנושא לארגונים עולמיים שונים ואנשים חסרי יכולת אשר יכולים לדוגמא להשתמש במערכת הפעלה חינמית כמו לינוקס ושוות תכונות לחלונות של מיקרוסופט. אבל, למרות הכל, אני חושב שעל תוכנה צריך לגבות תשלום. חברת פיתוח משקיעה הרבה משאבים בצורות שונות ומגוונות על מנת ליצור תוכנה, כגון גיוס עובדים, פרסום, יחסי ציבור, אחזקה ועוד. תוכנה היא אמנם קניין רוחני אך יש להתייחס אליה באופן פיזי כעבודה מאומצת של גוף מורכב שהשקיע ומשקיע גם לאחר השקת המוצר בעדכונים, תמיכה ועוד. איני חושב שמי שנותן את התוכנה שלו בחינם הוא "לוזר". זו יצירתו והוא יכול לעשות מה שעולה על דעתו בה. מה גם ששירותים אשר ניתנים בחינם תמיד יגרפו רווח בדרך זו או אחרת אחרת, הם לא היו קיימים. ניתן לקחת כדוגמא את חברת גוגל אשר אמנם מספקת שירות דואר איכותי בחינם, אך סורקת את המיילים של הלקוחות ומציגה פרסומות בהתאם לתוכן. חברות רבות גם מקבלות פרטים רבים על מתשמשים כגון הרגלי גלישה, ועוד. בכל אופן, על פי דעתי, על תוכנה שמקנה תמורה גדולה למשתמש - יש לשלם.

--Liranai 18:39, 4 מאי 2009 (IDT)


קוד פתוח

אני נוטה להסכים עם לירן, אני חושבת שרובינו הם קפיטליסטים בליבם, בסופו של יום עם כל הרצון לעסוק בדברים מעניינים ומועילים אנו רוצים להביא את הכסף הבייתה ועם כל הכבוד לתרומה ושיתוף זה לא קונה אוכל. לכל הנוגעים בדבר ידוע שבניית תוכנה היא תהליך ארוך ורווי משאבים, באופן מטאפורי אני ממשילה זאת להולדת ילד (להבדיל אלפי הבדלות..),פיתוח תוכנה נע בין מספר חודשים לשנים,כל אחד עובד על הנישה שלו, מדאבג ומתקן מאות פעמים ולבסוף האינטגרציה עם כולם,ויוצאת לאוויר התוכנה שעמלת עליה כל כך קשה, הפירות לדעתי חייבים בין היתר להתבטא בתמורה כספית. --Ortal halili 14:24, 6 מאי 2009 (IDT)


כנסת ישראל כמטאפורה לקוד פתוח

במבט על הגוף המחוקק - כנסת ישראל, ניתן לראות כי הוא פועל בצורה שמזכירה קוד פתוח - כל החוקים גלויים לכל, הקריאות לחוקים (טרומית, ראשונה, שניה ושלישית) משודרות בערוץ הכנסת כך שכל אחד יכול לראות אותן ולא חייבים להיות ח"כ בכדי להעלות הצעת חוק - כל אזרח יכול להעלות הצעת חוק לועדה המחוקקת. בנוסף חוקים ישנים שפעם היו רלוונטיים אך כיום הם אינם ניתנים לשינוי, כך שהם יהיו תואמים לזמנינו.--Ophirperi 21:51, 17 יוני 2009 (IDT)




לכל תומכי הקוד הפתוח

אני עדיין לא החלטתי מה אני מעדיף: קוד פתוח או לא.מצד אחד אני נורא מסכים עם לירן- שמגיע לאדם שהשקיע בבניית תוכנה לקבל שכר. (במיוחד שאנחנו מהתחום ואנחנו יודעים כמה שעות אפשר להשקיע אפילו על פרוייקט מעאפן של מרסלו...) אבל אני שומע פה כמה הקוד הפתוח הוא טוב ומתקדם וכו'. אז אני שואל את כל התומכים: למה הוא לא כבש כבר את השוק? ואתם יכולים לענות לי שמייקרוסופט פשוט תותחים של פרסום. אבל זה נשמע כמו רקדן גרוע שמתלונן על זה שהריצפה עקומה.

--Shacham 17:29, 24 יוני 2009 (IDT)


מקור: http://digicult.net/mediawiki/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A93

דף זה נצפה 85771 פעמים. שונה לאחרונה ב 14:29, 24 יוני 2009.


[עמוד ראשי]
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
מאמר אקראי

עריכת דף זה
הוספת תגובה
צפיה במאמר
גירסאות קודמות
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים

דפים מיוחדים
דווח על באגים