עמוד ראשי | שינויים אחרונים | עריכת דף זה | גירסאות קודמות

גירסה להדפסה | Disclaimers

לא בחשבון
כניסה לחשבון | עזרה
 

שיחה:מדוע אין היסטוריה של אמנות וטכנולוגיה

תרבות דיגיטלית


לחזרה לדף הבית של השיעור: http://digicult.net/mediawiki/index.php/MOSS


--Sandra 20:24, 9 ינו' 2008 (IST)אני אכתוב קצת יותר משורה לגבי המאמר של שאנקן. אני מאוד מסכימה עם הרבה מהדברים שהוא כותב, כבר מזמן היתה צריכה להיות היסטוריה לאמנות הטכנולוגית.האמנות הטכנולוגית נמצאת עכשיו בעיצומה אך אני לא מאמינה שבעתיד הקרוב היא תהפוך ל"טכנולוגיזים".בעיקר בגלל הפחד הגדול של האוונגרד מה"איזם". מתחילת המהפכה הטכנולוגית הייתה רתיעה גדולה מהשפעתה על האמנות.הטכנולוגיה לא נחשבה לאמנות.הצילום בתחילת דרכו,שהופיע עם המהפכה,גם כן לא נחשב לאמנות אך במהלך השנים הפך המדיום לחלק בלתי נפרד מאמנות. כמו כן,גם המדיום הדיגיטלי שבעבר לא התקשר לעולם האמנות, קשור היום ומוערך בקרב אמנים ומבקרי אמנות. השאלות ששנקן מעלה בהחלט רלוונטיות אך עם זאת מעט מופשטות ובעייתיות מבחינת הפתרון שלהן.

על פי ההיסטוריה והפילוסופיה של ברנהם,מאז המהפכה התעשייתית היה צריך להיות קשר אדוק בין ההתפתחות הטכנולוגיה לאמנות.האוונגרד שחיפש מדיום חדש בשנות העשרים לא העיז לפנות למדיום הטכנולוגי, למרות שהוא מאוד התאים לאמנות הקונספטואלית. לאמנות המערבית היה קשה להכיר בטכנולוגיה כמדיום.אין ספק שאחת הסיבות לכך היה החסך בידע לפירוש יצירות אמנות במדיום חדש ולא מוכר.

גורם נוסף לכך שאין היסטוריה של אמנות וטכנולוגיה היא העובדה שמוסדות לחינוך אמנות לא שילבו את התכנים בלימוד האמנות.על מנת להחדיר את המדיום היה צורך ביותר "דיבור" עליו בחוגים אינטלקטואלים ותרבותיים, דבר שכמעט ולא היה קיים.הקרקע לא הייתה מוכנה לקבל את המדיום הטכנולוגי.

לפי דעתי היום כבר אפשר להגיד לגבי המדיום "אם אתה לא שם אתה לא קיים",אמנים שלא מקושרים לזרם הטכנולוגי נשארים מאחורה. --שרון בועז 23:21, 6 נוב' 2007 (IST)


קיים קישור באחת התגובות לראיון שנעשה עם טליה קינן. טליה קינן הינה דוגמא נפלאה למאמר שנתבקשנו לקרוא. בשיעורי הרישום עם טליה ניתן לחוש בטכנולוגיה וכיצד היא באה לידי ביטוי באמנות. טליה מקיימת שיעורי רישום מוידאו. האם קראה את המאמר? סביר להניח שכן..אך גם אם לא, אין ספק שהעולם הטכנולוגי משפיע עליה ועל כולנו. המיעוט הוא זה שלא פתח עדיין דואר אלקטרוני, שלא מכיר את הוידאו ב-youtube, שלא נמצא ב-facebook ושגוגל היא אינה מילת מפתח עבורו. במאמר של ד"ר אדוארד א.שנקן קיימות עובדות היסטוריות עצובות מאוד. שנקן מתאר את הניכור של מבקרי האמנות, אוצרים והיסטוריונים לכל נושא הטכנולוגיה ושילובו בעשיית האמנות. העובדה שעולם האמנות התקשה לקבל את המדיה האמנותית החדשנית- הטכנולוגיה- לזרועותיו מכעיסה את שנקן וגורמת לו ליצור שיח מלא בטענות המצדיקות את קיומה של התרבות הטכנולוגית ואת הכרחיותה משולבת עם עולם האמנות. לשנקן מס' טענות חשובות: 1. להמצאת הטכניקה והשימוש בתגלית הטכנולוגית כמדיה אמנותית וכנושא ישנה המשכיות בולטת דרך היסטורית האמנות המערבית. 2. דיסיפלינת האמנות אימצה לתוכה ביוגרפיה, פמניסטיות, פסיכואנליזה, אסתטיקה ומגוון רב שיטתי של מתודולוגיות לא מובנות אך מקיפות את התחום. ולכן נשאלת השאלה..מדוע המדיה המרכזית במאה ה-21 אינה מקובלת כמדיה בתחום האמנות ע"י מבקרים רבים והיסטוריונים בעלי ידע והשכלה מרובה???? לדעתי, שנקן מציג במאמר זה נקודות קריטיות שעולם האמנות מתמודד איתן יום ביומו. ההתלבטות של הסטודנט לקראת בחירתו בהתמחות..האם לבחור בציור? הז'אנר המוכר, הבטוח, הקיים מאז ומתמיד והמוערך ע"י מבקרים והיסטוריונים כמו כן אוצרים ובעלי גלריות שונות ומשונות או להתקדם עם הקידמה (כמו שמישהו כאן אמר ויפה הוא אמר.. אם אתה לא שם אתה לא קיים) ולנסות לשבור את המוכר והידוע ולבנות אמנות חדשנית, טכנולוגית, שקיימת על חלקיק קטן אך מבשרת המון..--דניאלה 15:06, 6 דצמ' 2007 (IST)


אני אכתוב להלן רק כמה מחשבות ראשוניות שעלו לי עקב השאלה המנחה: בשדה של אמנות הרבה פעמים טכנולוגיה היא מילה טבו. הטכנולוגיה, לעיטים קרובות, קשורה למושגים שליליים כמו צרכנות, עולם קפיטליסטי, מפעלים, ניצול, הרס של טבע ועוד. זה מצב מאוד פרדוקסלי כי אין אמן שלא משתמש ומושפע מהטכנולוגיה. המאמר גרם לי להבין עד כמה הדוק הקשר בין אמנות וטכנולוגיה. המון מחשבות ובעיקר שאלות עולות סביב הנושא שאנחנו עוסקים בו. אני רואה קושי ואתגר כי קשה להחליט מאיפה ואיך להתחיל לחקור את הנושא המורכב. --Sandra 14:58, 10 נוב' 2007 (IST)


שלום שלום, רציתי להקדים ולהגיב על הטקסט של משה "תרבות וטכנולוגיה" הדיכוטומיה שהטכנולוגיה מייצרת באמנות בפרט ובעולם בכלל מופיעה באין ספור אופנים, הינה דוגמא ויזואלית לתופעה, סרט אנימציה קצרצר שממחיש את הניגודים (עניין, יופי אל מול סלידה,כיעור) מהעידן הטכנולוגי [1] (http://www.lumeneclipse.com/gallery/16/huang/)(במידה והסרט לא מופיע יש ללחוץ view או להכנס דרך יו טיוב [2] (http://www.youtube.com/watch?v=zl6hNj1uOkY)) ולכל חובבי האנימציה, האתר של הסרט [3] (http://www.betweenframes.com/) doll faceמומלץ בחום, כדי לצפות בסרטים נוספים יש להכנס לגלריה של האתר.--מיכל קורמן 18:37, 3 דצמ' 2007 (IST)


להלן מובאה מן הטקסט שתעזור לחדד את נושא, או עילת המאמר.--Moshe 10:33, 19 דצמ' 2007 (IST)


“…Although there has been important scholarship on art and technology, there is no comprehensive technological history of art, as there are feminist and Marxist histories of art, for example. What similarities and differences, continuities and discontinuities, can be mapped onto the use of technology for artistic purposes throughout the history of art? Why are there periods of fervent activity and others of apparent dormancy? Much of the best historical, critical, and theoretical English language literature in the field has thus far been written by artists: Jack Burnham, Douglas Davis, Roy Ascott, and Eduardo Kac, to name just a few. Leonardo, the primary journal in the field has historically focused on writings by artists and scientists. When it is not being written by the artists themselves, the preponderance of current literature on contemporary art involving technology is being written in other disciplines, such as comparative literature, film history, and cultural studies. So this leads me to ask: What is the voice of art history with respect to the technological art of our time? …Yet, the canon of western art history failed to recognize the centrality of technology as an artistic medium and theme or as a hermeneutic tool for critics and historians. In the absence of an established methodology and comprehensive history that would help clarify the interrelatedness of art and technology and compel revision, this oversight will persist. As a result, many of the artists, artworks, aesthetic theories, institutions, and events that might be established as the keystones and monuments of this historical narrative will remain relatively unknown to general audiences.”

Edward A. Shanken, HISTORICIZING ART AND TECHNOLOGY: FORGING A METHOD AND FIRING A CANON, p.

אתר [4] (http://www.artexetra.com/House.html)

בנוסף: להלן קישור למאמרו האחר של Shanken העוסק באמן והמדען Jack Burnham: [5] (http://www.artexetra.com/House.html) אתרה עוסק ב Jack Burnham --Moshe 11:06, 19 דצמ' 2007 (IST)[6] (http://www.volweb.cz/horvitz/burnham/homepage.html)



קראתי בסטודיו 125 מאמר שיכול לתרום לשיחה הכללית על אמנות וטכנולוגיה הוא נכתב על ידי שירלי שור והיא מספרת על תתערוכה החוקרת את השתלבות המדיה החדשה בזירה האמנותית כיום,היא מבחינה בין יצירות בהן הטכנולוגיה היא מרכיב בתהליך האמנותי לבין תרבות טכנולוגית,ומצביעה על האפשרויות החדשות שפותחת אמנות מסוג זה גם במקומו של האמן בתהליך היצירה וגם באמנות הלא מוגמרת המיוצרת על ידי המשתתפים בה.שני ציטוטים מעניינים מתוך המאמר:

"המדיה החדשה חוללה מהפכה באופן שאנו חושבים, מייצרים וצורכים אמנות. טכנולוגיות מתקדמות שכיחות יותר ויותר בסטודיו של האמן. הוא מאמץ אותן באופן חופשי, מציג אותן בגלריה, משחק אתן, חי בתוכן ומושיב אותן ברשת. אולם החדירה של עבודות על בסיס טכנולוגיה אל תוך זירת האמנות לא יצרה תנועה אמנותית חדשה. היא רק פתחה בפני האמנים שדה של אפשרויות. האמנות הדיגיטלית, כך נראה, הפכה את האמנות המוגמרת, זו שאינה ניתנת לשינוי, לנחלת העבר. זאת מעין התחלה חדשה. מבחינה מסוימת, האמנות הדיגיטלית העלתה את האמנויות היפות מדרגה ובו זמנית החזירה אותן לנקודת האפס."

"מאז שהמחשב האישי הפך לביטוי תרבותי של התמכרות למידע, כלי המאפשר אשרת כניסה לאוטוסטרדת המידע, הפסיקה עבודת האמנות לבטא "אמת אמנותית" והפכה ל"מצבים של אפשרויות". חלק מעבודות הרשת דומות לעבודות מסורתיות. דימויים אלה נעים כשאנו "מפעילים" אותם, אבל זוהי לא אינטראקציה מלאה. באמנות אינטראקטיבית פתוחה הצופים משתתפים בתהליך ארגון מחדש של הדימויים החזותיים, הטקסטואליים, השמיעתיים והקינטיים באופן שהאמן הופך לסוכן מתווך".היתה תערוכה ששכחתי את שמה בשנה שעברה שהייתה משחק אינטראקטיבי שקשור בעולם האמנות והיא יכולה להיות דוגמה טובה לסוג של השתתפות הצופים בעבודה והפיכת האמן למתווך.--ענבר 22:25, 21 דצמ' 2007 (IST)



התגובה של עתליה:

למיטב הבנתי המאמר עוסק במספר שאלות שדנות בקיום התחום אמנות וטכנולוגיה:

מה זו אמנות וטכנולוגיה? על אילו יסודות או בסיסים מונח תחום זה? איך הופכים תחום זה לחלק מקאנון האמנות? איך מקטלגים או מסווגים תחום כזה בתוך האמנות? כיצד אמנים, היסטוריונים, אוצרים ומבקרים צריכים לעסוק בתחום זה? איך הופכים רעיונות להיסטוריה? איזו שפה צריך לפתח? אסקוט מובא במאמר כדוגמא לאמן שמתעסק הרבה בטכנולוגיה – המאמר מציג את הדילמות שביצירותיו ובכתביו.

Jack Burnham, in his essay “Art and Technology: The Panacea that Failed” (1980), argued that the union of art and technology had nothing to offer to the unfolding of western art history since the Renaissance. ג'ק בורנהם מתנגד לדעה שאומרת שהאיחוד של אמנות עם טכנולוגיה לא תורם דבר לתולדות האמנות המערבית מאז הרנסנס ואני מסכימה איתו ואף יותר מכך- מהרגע שחווה הגישה את הפרי האסור לאדם הוא החל במסע חקר והבנת העולם. יצר הסקרנות הזה הוביל להתמודדות עם קשיים רבים דרך המצאה וייצור כלים שיסייעו לו לחקור את העולם.

מה קורה כאשר מחברים את שני המושגים אמנות וטכנולוגיה? האם מדובר בייצור כלי עבודה חדשים יותר ונוחים יותר? – הצבעים התעשייתיים, המקדחה, האזמל, המכחול, הדפוס, הבד. או אולי מכשירים שהם בעצמם מייצרים בדרך טכנולוגית מפותחת יותר אמנות – מצלמה, וידאו – המדיום הזה נכלל בתולדות האמנות. ומה לגבי מדיות דיגיטאליות? אמנות שנוצרת ע"י מחשב? האם המחשב הוא לא כלי טכנולוגי שמתקדם ומתחדש מדי שנים בודדות? מייצר מוזיקה? מייצר תרבות ובידור? ואולי הוא הפרי האסור מבחינת ההיסטורי של האמנות? אולי ישנם אוצרים, אמנים, מבקרים שחושבים שזהו כלי נחות או לא ראוי לשימוש כאשר עוסקים באמנות? – אני תוהה לגבי התפיסה הזו. ואולי מדיות אלו כן נתפסות כחלק מעולם האמנות וחלק מההיסטוריה של האמנות ואי לכך קיימת היסטוריה של אמנות וטכנולוגיה. כנראה שקשה לקשור אותה לקטגוריה מסוימת. אולי פה, בהגדרות ההיסטוריונים "נופלים".

What makes my claim significant is that the discipline of art history has embraced biography, feminism, Marxism, psychoanalysis, aesthetics, and various post-isms as bona fide methodologies. This leads me to ask, How can this field develop a more comprehensive understanding of art and technology without a method designed to bring it into relief?

בורנהם טוען שהדיסציפלינה של ההיסטוריה לאמנות אימצה ביוגרפיה, פמיניזם, מרקסיזם, וכן הלאה. האם הנתונים הללו לא יכולים לפתח הבנה מקיפה יותר של האמנות והטכנולוגיה? האם זוהי לא שיטה מוגדרת מראש? אילו פרמטרים דרושים להבנת יצירה של אמנות וטכנולוגיה?

אני לא לגמרי מסכימה עם הטענה שלכאורה נראה שאמנות וטכנולוגיה לא רלוונטיים האחד לשני. האימפרסיוניסטים תיעדו התפתחויות טכנולוגיות חדשות ביצירותיהם כמו הרכבות. הפוטוריסטים חקרו את האור, את המהירות, את כלי הרכב, את כלי המלחמה, כתבו מניפסט אדיר בנושא. אמנם הם לא השתמשו בכלים טכנולוגיים ביצירותיהם אך התפיסה הייתה פרו מודרניזם ופרו טכנולוגיה.

אני חושבת שהכל טמון בהגדרות. מה זו טכנולוגיה? ושאלת השאלות – מהי אמנות?

טכנולוגיה לפי ויקיפדיה: "טכנולוגיה (מיוונית: טכנו = אומנות, לוגיה = תורה; תורת האומנות) היא תחום דעת העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לצרכים אנושיים, תוך ניצול חידושי המדע. הטכנולוגיה מוזכרת כבר בתנ"ך: "ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם. ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות" (בראשית ג', ז')." אמנות לפי ויקיפדיה: אָמָּנוּת או אֳמָנוּת (יש לקרוא: אוֹמָּנוּת, להבדיל מאֻמָּנוּת - אומנות) הוא שם כולל לפעילויות האנושיות שאינן נעשות על פי תבנית פעולה קבועה, מחייבת ומוגדרת מראש, אלא נתונה לשיקול דעתו, פרשנותו ויצירתיותו של האמן (אָמָּן או אֳמָן, יש לקרוא: אוֹמָן), ומתבססת על כישרונו המיוחד. עם זאת, יכולה להיעשות (ולמעשה אכן נעשית) על פי כללים ובמגבלות (לעתים חמורים), שבמסגרתם מתבטא חופש היצירה של האמן. בתחום האמנות נכללים ענפים רבים ומגוונים, ובשל כך האמנות תופסת מעמד מרכזי בתרבות האנושית. האמנות קשורה בטבורה עם האסתטיקה. האם צילום לא נכלל בתחום האמנות? ואנדי וורהול לא יצא כנגד אך עם זאת בעד ואף היה חלק מתרבות השפע, הצריכה, התעשייתית, החדשנית והטכנולוגית? אולי בעבר הוגדרה יצירת אמנות בתור יצירה שהיא יחידה מסוגה. שאין אפשרות לייצר אתה בשנית. אך מה קרה כאשר המצלמה קילה תנופה? וההדפס? והוידאו? שלא לדבר על האינטרנט שמאפשר גישה להורדת כל דבר שרק אפשר לדמיין. אני חושבת שלאחר שהמאמר עורר פרובוקציות על מנת שנשאל את כל השאלות הללו, ניקח את אותן דילמות ונעסוק בהו כאשר אנחנו יצרים. מתוך היצירה, מתוך העשייה בתחום הזה ובסביבת העשייה, תיווצר היסטוריה של אמנות וטכנולוגיה. יקומו אוצרים שיחקרו את הנושא וידעו לפרש ולטפל בו. כמו כן יקומו גם מבקרים והיסטוריונים לאמנות וטכנולוגיה.

--Atalyas 13:47, 24 דצמ' 2007 (IST)




הטענה העיקרית של כותב המאמר היא כי לא קיימת קריאה של תולדות האמנות דרך הספקטרום של הטכנולוגיה כפי שקיימת בתחומים אחרים כמו מגדר וכלכלה. למרות שכל אמן משתמש בטכנולוגיה כדי ליצור את אמנותו והיא חלק בלתי-נפרד מהיצירה, לא מתייחסים לטכנולוגיה כאל המדיום של היצירה, ולא חוקרים אותה כנושא לכל דבר. התוצאה המתבקשת היא שחלק מהאמנים ויצירות האמנות שכן יכלו להיות חלק מיסודות של מחקר כזה, לא יזכו להתייחסות שכזאת. מהלך כזה דורש הכרה בכך שהטכנולוגיה היא חלק אינטגראלי מיצירת האמנות והגדרה של מתודת מחקר המתאימה לשילוב של תולדות האמנות והטכנולוגיה. ההתייחסות לטכנולוגיה יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים שונים. אם דרך המדיום עצמו המשתמש בטכנולוגיה במובן מסוים, ואם בתכנים עצמם הקושרים קשר אל ההיבטים השונים של הטכנולוגיה.

לאורך ההיסטוריה ניתן לראות כי האמנות נעה בין שני קטבים שונים. מצד אחד היא נמשכה אל הטכנולוגיה, קיבלה ממנה השראה וייצגה אותה באופנים שונים בתוך היצירה עצמה. מן הצד השני ניתן למצוא רתיעה והתרחקות מכל היבט טכנולוגי ורצון לבטא את ה"אנושי" בתוך היצירה (כאן ניתן לשאול האם טכנולוגיה לא מהווה חלק מן ה"אנושי" מעצם העובדה כי האדם יוצר אותה). כדוגמה לקוטב הראשון שציינתי ניתן לראות את תנועת הפוטוריזם שהעלתה על נס את החשיבות של ההתפתחויות הטכנולוגיות באותה תקופה והתעניינה באפשרויות של הדינאמיזם והמהירות שהן מציעות. מכונית המרוץ למשל, שהומצאה באותה תקופה, היוותה סמל להרחבת היכולות של האדם ולכוחו. התנועה הרומנטית מאידך מייצגת תפיסה שונה מזו הפוטוריסטית. הרומנטיקה יצאה כנגד רעיונות תנועת ההארה מן המאה ה- 18 שדגלו ביסודות רציונאליים ולוגיים כבסיס למוסר, אסתטיקה וידע. התנועה הרומנטית מעדיפה לחפש את האותנטיות והחד-פעמיות הטמונה באינדיבידואל, ההסתמכות על התבונה כמכשיר למציאת האמת, הקשר של האדם ל'טבע' והסלידה מיצירי כפיו של האדם: המיכון והעירוניות. אם אמשיך כיוון מחשבה זה ואנסה למצוא תשובה לשאלה מדוע הטכנולוגיה תופסת מקום כל כך שולי בחקר האמנות לעומת מתודות קריאה אחרות, אני יכולה להעלות מספר הנחות. הנקודה ראשונה נוגעת, למימד של האמינות של האמן כלפי יצירתו כאשר הוא משתמש בטכנולוגיה. אינני מתכוונת לטעון כי כל שימוש שהוא במכשיר טכנולוגי ייתפס כחסר-אמינות אלא מהי מידת המניפולציה שהטכנולוגיה מפעילה על היצירה. קבוצת הקולנוענים "דוגמה 95" (לארס פון טרייר, תומאס ווינטרברג, סורן קרג ג`קובוסון וקרוסטיאן לברינג) למשל, רואה עצמה כפופה למניפסט שכתב פון טרייר ודוגלת בקולנוע אלטרנטיבי לקולנוע ההוליוודי המהוקצע והמלוטש. הקולנוע של "דוגמה 95" מנסה להיות נטורליסטי/ריאליסטי, כמו-דוקומנטארי ונמנע מאלמנטים קולנועיים בסיסיים כמו צילומי אולפן, תפאורה, תאורה מלאכותית, פעלולים אופטיים, פורמאט צילום שאינו נחשב לסטנדרט, צילום נייח על חצובה, הפרדה בין קול ותמונה ועוד. הטכנולוגיה טומנת בחובה אפשרות לשנות לחלוטין את המציאות ולכן קיים פחד מפני אשליה או זיוף. עניין נוסף לטעמי נוגע במהות האמיתית של האמנות והטכנולוגיה. הרי בסופו של דבר שני תחומים אלו הם פרי יצירתו של האדם. אך למרות עובדה זו, נוטים להתייחס לטבעו של כל אחד מהתחומים בצורה שונה. האמנות נוטה להיתפס כצורת תקשורת של רגשות בין כוונתו של האמן לתגובה של הצופה. הטכנולוגיה לעומת זאת נתפסת כתחום דעת הנועד למצוא פתרונות פרקטיים לצרכים האנושיים תוך ניצול המדע. כביכול פועלים שני תחומים אלו בשתי ספרות שונות ומנוגדות, אולם אף אחד מהם לא היה יכול להתקיים ללא השני. המחשבה האנושית משלבת בתוכה שני אלמנטים אלו ומתעלת אותם לכיוונים בה היא חפצה.

כתוספת מעניינת, בחרתי להעלות מספר עבודות של האמן ווים דלוואה, (wim delvoye) אמן קונספטואלי עכשווי מבלגיה שאחד מהפרויקטים המפורסמים שלו הוא המצאת מכונה הנקראת "קלואקה". מכונה זו מואכלת פעמיים ביום ארוחות גורמה ומייצרת צואה. המכונה הוצגה במוזיאונים וגלריות ברחבי העולם, כאשר ניתן אף לקנות צואה המיוצרת במכונה זו הארוזה במיכל ואקום. להלן הקישור: http://www.cloaca.be/

--קרן זלץ 23:28, 24 דצמ' 2007 (IST)




נועה-תגובה בנוגע למאמר:

אמנות וטכנולוגיה הם שני מושגים נפרדים אך החיבור ביניהם הוא בלתי נמנע. העולם נמצא בשלב הדומה למהפכה התעשייתית, המחשב האישי והאינטרנט הם בלבד מחוללים כרגע מהפכה שלמה. הפייסבוק לדוגמא שדומה לדברים שכבר נעשו, סחף לתוכו המוני אנשים ומצביע על מגמה מסוימת. כאשר תלמידים מהמדרשה מכניסים את עצמם לפייסבוק ופותחים את "תיק העבודות" שלהם לעיני כל- נוצר חיבור בין אמנות לטכנולוגיה, יותר ויותר אנשים יכולים לבטא את עצמם. בעיני יש לזה אפקט חיובי. שיתוף קבצים- שיתוף מידע. האמנות לדעתי תמיד קבלה על עצמה לבסוף את ההתפתחות כמו שכבר כתבו- אם זה בצילום, בפיסול המשתמש באמצעים מכאניים, אפילו הציור היום משתמש באמצעי הקרנה למיניהם ובטח שמתייחס לצילום. בשנה האחרונה לא היה ניתן להתעלם מאמנות הווידאו ארט- גם בתערוכת הגמר בבצלאל וגם בתערוכת הגמר של המדרשה הם היוו לדעתי יותר מחמישים אחוז מהעבודות. בתור צופה זה עדין קשה לעיכול ולא תמיד מדויק כי זמן הצפייה שלנו מתקצר ולעמוד ולהקדיש 10 דקות לעבודת וידאו ארט זה קצת יותר מידי, ובכל זאת אין ספק שהתחום הזה רק צובר תאוצה. לדעתי ההיסטוריה של אמנות וטכנולוגיה צברה מספיק בסיס בשביל שיהיה ניתן לעמוד על התפתחותה כמו שטוען שאנקן. אני מאמינה כי ההיסטוריה של האמנות והטכנולוגיה יכולה להיווצר כבר היום,אך אולי נדרשות שנים נוספות על מנת שכולנו נפנים זאת ונפעל עבור מטרה זו.

--אסיה 00:08, 26 דצמ' 2007 (IST)

הקשר האדוק והברור מאליו בין האמנות לטכנולוגיה של ימינו הוא משהו שנבנה במשך שנים רבות. אני חושבת שאי אפשר "למצוא את הרגע" בו התחילה הטכנולוגיה: ציירי המערות השתמשו במנורות אבן קטנות שמולאו בשומן או במח עצמות של חיות כדי שיוכלו לצייר במערות החשוכות. אמנים השתמשו בהמצאת הקמרה אובסקורה ככלי עזר לרישום במאה ה-17. ובימינו משתמשים באמצעים טכנולוגיים רבים בעולם האמנות. על פי מאמרו של שאנקן מבחינת התיעוד ההיסטורי ההתייחסות לקשר בין האמנות והטכנולוגיה נעשה רק בשנים האחרונות , כאילו התחיל פתאום , משום מקום ולא כמשהו שנבנה במשך שנים.

אולי זה קשור ליחס הרגיש בין האמנות והטכנולוגיה . לעיתים אמנות שנעשתה בעזרת אמצעים טכנולוגיים נחשבה "זולה" ובעלת ערך נחות. לדוגמא: מתוך ויקיפדיה: על הקמרה אובסקורה כעזר לציירים: דלה פורטה ייעץ בספרו מ -1589 לבורים באמנות הציור להיעזר בקמרה אובסקורה כדי לרשום מראות מן הטבע. ראשית נתפס המכשיר כעזר רק עבור חובבנים ולא עבור אמנים מקצועיים. לעיתים אפילו פחדו מההתקדמות הטכנולוגית ויחסה לאמנות: מתוך ספרו של וולטר בנימין "היסטוריה קטנה של הצילום": עלון שוביניסטי קטן ' המודיע של לייפציג' האמין שעליו להתייצב מבעוד מועד כנגד אמנות השטן הצרפתית. "הרצון לקבע תמונות ראי חטופות , נכתב שם, איננו רק משהו בלתי אפשרי , כפי שהסתבר ממחקר גרמני יסודי, אלא עצם המשאלה, היא לבדה בגדר חילול השם. האדם נברא בצלם האלוהים וצלם האלוהים אינו יכול להיות מונצח באמצעות מכונה אנושית כלשהי. לכל היותר, האמן האלוהי, משולהב מההשראה השמימית, רשאי, על פי הפקודה הגבוהה יותר של גאוניותו, להעז לשחזר את התכונות האלוהיות האנושיות, ברגע הנעלה ביותר, ללא כל עזרה מכנית" כאן מופיע במלוא איוולותו, המושג של הבור ועם הארץ ב"אמנות", מושג שכל שיקול טכני זר לו ואשר חש כמי שסופו מגיע עם הופעתה המתגרה של הטכניקה החדשה. ג'ק ברנהם כותב בספרו "פיסול מודרני"- השפעת מדע וטכנולוגיה על הפיסול במאה זו:

Tracing a history of art and technology, he argued that technology was playing an important role in the 20th century by helping art increasingly embody the vitality of life, including such functions as metabolism, motility, intelligence, and interaction.


לדעתי, אין יצירה שמתקיימת בזכות עצמה. לכל יצירת אמנות יש קשר חזק מאד לתקופה בה אנו חיים. גם אמן או יצירה חדשנית מוגדרים על פי הקריטריונים הקיימים באותה תקופה. הטכנולוגיה קיימת שנים רבות ומשמשת כחלק מהרקע התרבותי של כל תקופה. במאה ה-20 ברור לכולנו שהטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מחיינו. אי אפשר להתעלם מזה. בעצם, גם התעלמות היא סוג של התייחסות, במיוחד באמנות. יותר מזה: על פי ג'ק ברנהאם הטכנולוגיה "עוזרת יותר ויתר להכיל את החיוניות של החיים עצמם".



אני מאוד מסכימה עם הטענה של קרן כי אמנות וטכנולוגיה הם שתי יצרות אנושיות ואף ארחיב ואומר כי לדעתי שתיהן נובעות מאותו אינסטינקט אנושי ליצירה, השפעה ליצרת דבר המשנה ומעצב את המציאות ואף מקבל אלמנט נצחי. כבר אמרו לפני כי אי אפשר להפריד בין אמנות לטכנולוגיה כי שניהם נוכחים מראשית העידן האנושי. עם נתיחס לאמנות כמושג יותר רחב מאמנות ממה שאנחנו רגילים ונחשוב על אמנויות כמו אדריכלות לדוגמא שלא היתה מגיעה לאן שהיא כיום ללא הטכנולוגיה (הינו נשארים בבתי בוץ במקרה הטוב). אני בהחלט מסכימה עם הטענה של המאמר כי אף אחד לא נותן את הדעת על הקשר ברצינות אך הקשר הוא הדוק ואין להפריד אותו. היתי ממליצה בחום על התוכנית "איך בנו את זה" העוסקת בתהליך הבניה של יצירות אומנות ביצרות אדריכלות (לצערי לא הצלחתי למצוא אותה ברשת אך היא משודרת בערוץ דסקברי) --פז הודס 21:27, 29 דצמ' 2007 (IST)



לדעתי חשוב לתת לטכנולוגיה מקום הרבה יותר נרחב מהשימוש היום יומי שלה בשפה. הטכנולוגיה היא לא רק הרכבת שמחליפה את הסוס או הגרעין שמחליף את הדינמיט. מה שהשפיע ואפשר את הציור האימפרסיוניסטי הוא הקיום של שפרפרת הצבע, לא העשן של הרכבת. והשפרפרת היא בסך הכל מוצר, אבל המוצר הזה לא היה קיים קודם. קודם היו טוחנים עצמות של חיות בתוך מכתש עם אלי כדי לייצר מספיק שחור לקו מתאר דק ועדין. כלומר, אם אין לך שפחה תחשוב פעמים אם אתה באמת רוצה לצייר. השפרפרת פתחה דלת לאמנים חובבנים שרוצים סתם לצייר ביום ראשון אחרי הביקור השבועי בכנסיה. השפרפרת אפשרה שימוש בכמויות של צבע בלי לעשות חשבון. זה אפשר לחשוב על צבע אחרת. (וורמר היה מתחרפן מהבזבזנות של קלוד מונה למרות שבעצם וורמר הוציא הרבה יותר כסף על הצבעים שלו). בבית ספר מלמדים אותנו על היחס טכנולוגיה-אמנות: הינה הם ציירו את הרכבת, וכמה שזה היה חדש ומדהים, ואולי קלוד באמת ראה את זה ככה. אבל ההשפעה המהותית של הטכנולוגיה על הציור של אז הייתה בעצם הקיום של הצבע למכירה בשפרפרות, הייצור שלו באופן מתועש, יעיל וזול.

המצלמה הדיגיטאלית של היום היא קצת כמו המצאת שפרפרת הצבע בסוף המאה ה-18.

שאנקן כותב יותר שאלות מתשובות. אבל יש לו תשובה אחת נמרצת בעמוד 8. הוא עונה: קודם נוצרים התנאים ורק לאחר מכן באים הרעיונות. כלומר, זה לא הצורך שמעודד פיתוח ומחקר ויצירה של כלים חדשים. זה הידע שמתגלה ופותח הזדמנויות לייזמות וליישום של הידע וליצירת כלים חדשים והאמנים בסוף השרשרת עושים שימוש בכלים האלו. תוכלו וואדי לטעון שזו ביצה ותרנגולת – שהאמנים עושים שימוש בכלים הקיימים ונתקלים בבעיות, והבעיות מגדירות צרכים חדשים וזה מכתיב למחקר לאן לפנות ומה לפתח. אבל אני חושב שהתסריט השני פחות נכון, ואני גם חושב ששאנקן לצידי בקטע הזה. הוא מסתמך על זה שרעיונות דומים עולים במקביל בתחומים שונים, או מקומות שונים, ומזה הוא מסיק שהם עולים בעקבות התפתחויות טכנולוגיות שהכשירו את הקרקע ולא להפך. לאמנים יש אומנם תדמית של אנשים יצירתיים עם ראש פתוח וחשיבה אלסטית אבל בסופו של דבר לעיתים נדירות הרעיון המופשט מקדים את הידע הטכני במיוחד בתחום האמנות. אנחנו, האמנים לא בדיוק הכתבנו למדענים לפתח את השבב מסיליקון כדי ש 50 שנה מאוחר יותר נוכל לצייר בפוטושופ. למרבה הצער אנחנו אפילו לא מגדירים לאדובי איך היינו רוצים שהגרסה הבאה שלהם תראה. כשמישהו יחליט שמשתלם לפתח, לייצר ולשווק משהו אז אמנים ימצאו לזה שימוש. אולי הפרעונים רתמו מדענים למימוש רעיונות שאינם ברי ביצוע, אבל בחברה שלנו זה ממש לא ככה.

איתן--Eitan 19:04, 30 דצמ' 2007 (IST)


אחת השאלות העיקריות שהכותב מעלה - "כיצד אמנים עכשוויים מושפעים מהטכנולוגיה ואילו מודלים הם מייצרים תחת השפעות אלו" מהווה נקודה משמעותית בטקסט. אני משערת שהכותב יוצא מתוך נקודת הנחה כי האמנות מהווה מעין "ראי חברתי" (ז"א שהאמנים מגיבים דרך האמנות למתרחש סביבם) מכיוון שההשפעות הטכנולוגיות שגורות כל כך בתרבות המודרנית הן אינן פוסחות על שדה האמנות אלא מזינות אותו.

הכותב טוען שאין היסטוריה ברורה ומוגדרת לטכנולוגיה בשדה האמנות, בשונה מהפמיניזם, מרקסיזם (או כמו ששרון כתבה "האיזם"...) שניתבו את האמנות והשפיעו אליה באופן מובהק. הנרטיב הטכנולוגי לא ידוע לרוב הציבור כי אין בו את האתוס ואת רוח המהפכה כמו ב"איזם" השונים. הטכנולוגיה פשוט הייתה שם תמיד, היא ליוותה את האדם לאורך כל היסטרית המין האנושי. העובדה שהטכנולוגיה והאמנות לא חברו יחד האופן בולט כמו זרמים ותנועות שהשפיעו של האמנות המערבית מעלים שאלות לגבי מידת החשיבות של הטכנולוגיה ועד כמה היא חלק מכונן בתרבות. הכותב מטיב לומר שאם נסיר את החיוּת , המהפכה העצמית ונרטיבים נוספים מהיסטורית האמנות נישאר רק עם הטכנולוגיה. בדיעבד הטכנולוגיה היא שהובילה את האמנות העכשוויות (האמנות בכלל והתרבות כולה). --מיכל קורמן 19:49, 1 ינו' 2008 (IST)

תגובה לקרן זלץ לפז ותגובה כללית. אני לא בטוחה שהבנתי את הטענה שלך לגבי פון טרייר ואני גם לא מבינה גדולה בסרטים שלו לכן יש סיכוי שמה שאני אומרת זה קישקוש מוחלט, אבל ממה שאני יודעת הסרט דוגמה דווקא בוחן את האמונה ואת הזיוף בקולנוע ולא מנסה למנוע אותו. לוקחים מהצופה את הסט ההוליוודי משאירים את הצופה עם כל כך מעט והוא עדיין נופל לאשלייה שבקולנוע. אבל זה בלי קשר. עם קצת קשר למאמר- השאלה למה אין בחינה היסטורית של הקשר בין אומנות וטכנולוגיה מרתקת ואני באמת לא מצליחה לענות עליה לכן אני לא כותבת משהו מתחייב.

אני אסיסטנטית במחשבים ובצילום. יוצא לי לראות הרבה אנשים עם פחד מטכנולוגיה. פחד מרתק ויותר קל לי לחשוב עליו בהקשר לאנשים אחרים מאשר בהקשר לעצמי.

אני יכולה לחלק את הפחד לשתי סיבות שהן בעצם אחת. הפחד להרוס את ה"מכשיר, תוכנה, סיסטמה". פחד זה הוא בעצם להגיד המכשיר הוא חיצוני לגוף שלי הוא לא מבין את הגוף שלי והגוף שלי לא מבין אותו.

אפשר לראות בטכנולוגיה אקסטנציה של הגוף. ובתפיסה הרווחת ככל שהיא שמתקרבת לראש היא יותר מפחידה. מכחול, עט, פטיש אקסטנציה של יד - לא מפחידה מצלמה אקסטנציה של עין קצת מפחיד. מחשב ואינטרנט מפחיד מאוד. בשיעור חינוך הראשון הסבירו לנו היטב שאסור לצלם ילדים כי התמונות עלולות חס וחליליה להגיע לאינטרנט.

אבל שוב לדואליות שבעיניין. למרות הפחד יש התמסרות גדולה לטכנולוגיה. באופן אישי הייתי מתה למצלמה (עדיף וידאו) בעיניים. גם לא הייתי מתנגדת לחבר את המוח ביו אס בי- לא, בפייר וייר לויקיפדיה.

שאלה קשה אני עוד צריכה לחשוב על זה אני מקווה שבפעם הבאה אני אכתוב משהו יותר מחוייב ורציני. --Omai 21:46, 2 ינו' 2008 (IST)

ההיסטוריה שלנו מלמדת אותנו שהתרבות צריכה להסתגל לטכנולוגיה. בתרבות המערב רווחת הגישה של סלידה מהטכנולוגיה. פרומתאוס- מביא לאדם את האש (-היא הטכנולוגיה) ומוגלה בשל כך מהר האלים. ב"פוליתאה" אפלטון מכריז על הטכנולוגיה כזו שמנוונת את התרבות והופכת האדם לחזיר.

הנוצה הפכה לעט. העט הפכה לעכבר.

הדפוס, המצלמה והשעון– הם פירותיה של הטכנולוגיה שלאורך הזמן השתלבו באופן בילתי נפרד מחיי היום יום. מכאן אני מסיקה שהאומנות והטכנולוגיה מתקיימות זו בצד זו, בין אם הקנון מכיר בכך או שלא. שמות כמו "ביל גייטס" ו"סטיב ג'ובס" מוכרים לכולנו כיום, כשם ששמו של גוטנברג (-ממציא מכונת הדפוס) היה מוכר במאה ה-15. לאומנות שורשים טכנולוגיים בני 40,000 שנה. מאז שהאדם אחז בגחל כבוי וצייר בו על קירות המערה. אולי כבר אז הפסקנו לעקוב אחרי ה"מובילים" הטנולוגיים באומנות.

דנה


--84.229.132.48 18:46, 6 ינו' 2008 (IST)


    בהיסטוריה של החברה, ככל שהבן אדם רכש יותר ידע חל עליו שינוי מחשבתי: 
  השינוי הראשון היה בתחום של גיאוגרפיה, חלל, אסטרונומיה. הבן אדם הבין שהעולם לא במרכז ושלטבע יש חוקים משלו. 
  השינוי השני היה בתחום הזמן, גיל העולם, גיאולוגיה. הבן אדם הבין שהעולם בן מיליארדים שנים בניגוד למה שכתוב בתנ"ך.
  השינוי השלישי היה בתחום הביולוגיה. הבן אדם הבין שכל היצורים בעולם כולל האדם עצמו עשויים מאותה מטריה.
  השינוי השלישי היה בתחום הפסיכולוגיה. הבן אדם הבין שיש חלק לא מודע בו.
  השינוי החמישי היה בתחום הפיסיקה. הבן אדם הבין את היחסיות של המטריה, החלל והזמן.
  כל הידע החדש גרם לחברה להפסיק להסביר לדוגמא כי התופעות של מזג האוויר הן נגרמות על ידי האלילים. הבן אדם התחיל להיות יותר ויותר ספקני. החברה הפסיקה להיות מרוכזת בדת.
  השינוי השישי היה בתחום הטכנולוגיה. הבן אדם הבין שיש לו כוח על הטבע. 
  

אפשר להגיד שמקורותיה של הטכנולוגיה היו בראשית קיומו של האדם, הוא תמיד רדף אחרי רווחה. ברגע שהאובייקט הראשון נלקח מהטבע ונהפך לכלי, החלה היסטוריה של הטכנולוגיה. הבן אדם מגדיר מחדש אובייקטים, כך שהשכל והיד עובדים לשכלול האובייקט. אני שואלת האם הפסל בדמות אליל שהאדם הפרימיטיבי עשה הוא נחשב כאמנות או כטכנולוגיה. השאלה הזאת היא מעלה את העניין של המטרות. אמנות וטכנולוגיה שתיהן פרי יצירה של בני אדם. אמנות באה למלא צורך נפשי, רוחני או שכלי של הבן אדם. טכנולוגיה באה למלא צורך פיזי, היא משרתת את בני האדם כדי לעשות שימוש בטבע בהתאמה לצרכים שלו.אז אולי האליל העשוי באבן הוא נחשב לטכנולוגיה, לפי האמונה של הבן אדם שעשה אותו הפסל היה מביא לו "רווחה" כמו פוריות לדוגמא. כמובן שהיום אנחנו לא חושבים שהפסל הזה הוא טכנולוגיה ויש גם לא חושבים שהוא אמנות.מטרותיה של הטכנולוגיה וכמו כן של האמונות השתנו עם הזמן, שתיהן נהיו יותר משוכללות ואפשר לחשוב שכבר אין להן גבולות. אך בלי ספק הטכנולוגיה מובילה את ההיסטוריה האנושית. היא משפיעה על החברה בזמן שהאמנות לא משפיעה. אנחנו נמצאים בשלב שמיעוט של אנשים בעולם קובע לאן הטכנולוגיה מתפתחת וכך קובע עתיד העולם.

  אני אתייחס לשאלה למה אין היסטוריה של טכנולוגיה ואמנות כמו שיש היסטוריה משותפת של אמנות ופמיניזם. אני חושבת שהטכנולוגיה גרמה לכל כך הרבה שינויים וכמו שכתבתי לפני היא ממש הובילה את ההיסטוריה, כך שמאוד קשה להגדיר את ההשפעות הישירות על האמנות.אחד מהדברים שאני חושבת זה שהן פמיניזם והן מרקסיזם תופעות של הטכנולוגיה. אם נחלק את הטכנולוגיה לנושאים (כגון: חומרים חדשים, טכנולוגיה כנושא עצמו בתוך האמנות, שינוים חברתיים, שינוים בשפה, שינוים במחשבה) אולי אך לא בטוח יהיה אפשר לבנות היסטוריה משותפת. == ==--[[משתמש:San

dra|Sandra]] 20:24, 9 ינו' 2008 (IST)


השאלה למה אין היסטוריה של אמנות וטכנולוגיה, היא שאלה מעניינת, עולה על דעתי האפשרות הפשוטה שאולי אף אחד לא חשב על קשר זה בעבר לכתוב עליו. במפגש הראשון של הקורס גם אני תהיתי לגבי הנושא, לא חשבתי על ההקשר הזה קודם לכן. בעידן של היום הקשר נראה לי מובן מאליו שלא חשבתי לקורא לו בשם. היום רוב האמנים יוצרים אמנות דרך טכנולוגיה. זאת גם דרך העבודה במדיום הצילום עם המכשור של היום, תחום בו אני עוסקת. לדעתי לא תמיד האמן רוצה שיהיה נראה לעין לצופה שעבודתו בשילוב של עזר טכנולוגי, אף על פי שהיום ידוע שכמעט אין עבודה בתחום האמנות שלא נעשית באופן זה. עבודתו של הצלם תומס רוף היא אחת העבודות שאני מכירה שמדבר על הקשר זה. בעבודות מקבץ של תמונות JPG שכיחות מאתר גוגל. לדעתי באופן כללי יש יותר התייחסות לתוכן עבודת האמן, כשאני רואה עבודת וידאו ארט של אמן, אני מסתכלת על התוכן של העבודה ולא על הטכנולוגיה בה הוא עשה את העבודה. עכשיו אני גם אסתור את עצמי, אם יש עבודה שהאפקטים שלה מאוד מיוחדים, אני כן אחשוב באלו אמצעים הוא יצר את העבודה. הקשר בין האמנות לטכנולוגיה שכיח בתקופתנו והוא קיים מאות שנים. למשל ציירים במאה ה-17 ציירו בעזרת קמארה אובסקורה., שעיקרון של קמארה אובסקורה קיים מעל אלפיים שנה.

כתובת לאתר של התערוכה של תומס רוף, http://www.mai36.artgalleries.ch/index.html?&page_id=80

צריך לדפדף כלפי מטה כדי לראות את התמונות הרלוונטיות. מהצילום של האוניה ניתן לראות את הפיקסלים של התמונה בצורה מוגדלת. --מעין 23:23, 16 פבר' 2009 (IST)


כפי שנראה במאמרו של ד"ר אדוארד שנקן, כבר בשלהי שנות ה- 60 עסקו בנושא של חיבור טכנולוגיה, מדע ואמנות וגם בתחילת שנות ה- 70. הוא פשוט מחפש את נקודת המפנה של התחלת החיבור בין השניים. די קשה לשים את האצבע על נקודה אחת ספציפית ולהגיד: "הו, הנה הנקודה אותה חיפשנו, פה החל החיבור בין הטכנולוגיה לאמנות". לי נראה שמאז ומעולם החיבור היה קיים (טכנולוגיה לאו דווקא חייבת להיות משהו אלקטרוני). האם טכנולוגיה יכולה להיות גם בגדר 'רעיונית'?. לדעתי גם המצאת הגלגל ע"י האדם הקדמון זה שילוב בין אמנות לטכנולוגיה.

השאלה עצמה "מדוע אין הסטוריה של אמנות וטכנולוגיה?" היא שאלה לעניין, אני מודה, אך כפי שנראה כבר יש תשובה או שלפחות החלו לעבוד על אחת כזו. אך האם זו לא תשובה שצריך עליה הסכמה ע"פ רוב?. אחד יכול להגיד שלפי דעתו זה החל בתקופה כזו והאחר יגיד בתקופה אחרת. איך נקבע מי צודק, מה זו טכנולוגיה ומתי היא החלה?. גם על זה ד"ר אדוארד שנקן מדבר במאמרו, כשהוא שואל את השאלה הראשונה בסדרה של 4 שאלות:

I. How can artists, critics, curators, and historians begin to demonstrate, exhibit, and write the neglected history of art with respect to technology?

כיום אנו יודעים ומודעים לכך שכולנו כאמנים משתמשים בטכנולוגיה ליצירותינו, או לפחות לגיבוש רעיון אמנותי (כפי שכבר הוזכר, כל מיני אתרים באינטרנט).

לבסוף, האם השאלה עצמה "מדוע אין היסטוריה של אמנות וטכנולוגיה?", עוד רלוונטית?. נושא השיחה עצמו- כן!

--אריק ראב 16:09, 22 פבר' 2009 (IST)



[עמוד ראשי]
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
מאמר אקראי

עריכת דף זה
הוספת תגובה
צפיה במאמר
גירסאות קודמות
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים

דפים מיוחדים
דווח על באגים