שיחה:הפער הדיגיטלי
תרבות דיגיטלית
| תוכן עניינים |
הפינה של ג'וני
מיקרוסופט והפער הדיגיטלי
ללכלך על מיקרוסופט זה מוטיב חוזר בשיעורים שלנו. ולרוב זה מוצדק. הנה דוגמה שמיקרוסופט דווקא מנסה לגשר את הפער החברתי (או לפחות מתיימרת לעשות זאת). Microsoft Research (http://research.microsoft.com) הוא ארגון מחקר שנוסד על ידי מיקרוסופט ב- 1991. לפי האתר שלהם, מטרת האירגון היא ליצור את התשתית לטכנולוגיות העתיד. מה שמאפשר להם לעשות זאת, זו העבודה שהם מפרידים את עצמם מיחידות פיתוח המוצר בתוך מיקרוסופט. הם לא נמצאים בסביבה שבה צריך לספק מוצר עובד לפני המתחרים ובעלות מסוימת. הם מתמקדמים בתשתיות של מוצרים שרק בעוד 10 עד 15 שנים יהפכו לרלוונטים. בנוסף, הם מבצעים את המחקר בשיתוף עם הרבה אוניברסיטאות מסביב לעולם. והם גם משקיעים משאבים רבים בלנסות ליישם טכנולוגיות קיימות באיזורים בהם הטכנולוגיה בחיתוליה. וכאן אנחנו מגיעים לנושא הפער הדיגיטלי עליו דיברנו.
הנה מאמר (http://epaper.timesofindia.com/Repository/ml.asp?Ref=VE9JQkcvMjAwOC8wMS8wNyNBcjAxNjAx&Mode=HTML&Locale=english-skin-custom) שפורסם החודש בעיתון Times of India שמתאר פרוייקט של Microsoft Research שמטרתו להשתמש במחשבים וטלפונים סלולריים כדי לקדם חקלאים מקומיים בהודו. המערכת משרתת 70,000 חקלאים ב- 75 כפרים. לכל חקלאי יש טלפון סלולרי. הוא שולח הודעות SMS עם מידע על הפעילות שלו והודעות אלו נאספות בשרת ויוצרות מסד נתונים של מידע חקלאי. בעזרת הודעות SMS החלאים יכולים לקבל נתונים מהשרת הזה. ניתן לקבל מידע על איזו סוג תבואה מסופקת, באילו מחירים, וכו'. לפי איש Microsoft Research בהודו, הפרוייקט הזה מוכיח ש"ניתן להשתמש בטכנולוגיה [הכוונה בהקשר הזה היא לטכנולוגיית מחשבים כמובן, לא לטכנולוגיה חקלאית] לפיתוח כלכלי-חברתי בהודו ובאיזורים אחרים".
Johnny 10:47, 22 ינו' 2008 (IST)
פער דיגיטלי
להלן קישור מומלץ למאמר מאת אריה סקופ יו"ר מחשב לכל ילד (וגם מרצה פה). במאמר זה הנקרא "האימפריות של השכל והפער הדיגיטלי" מובאים נתוני התפתחות הכלכלה העולמית לאורך התקופות בראייה היסטורית ועד לימינו אלה. עיון בנתונים אלו מגלה מעבר מתחומים מסורתיים של ענפים כמו חקלאות, בנקאות ומסחר סחורות, משאבים טבעיים (נפט, זהב, יהלומים וכו'), הון ניצול וקולוניאליזם, ועד לעידן תעשייתי,- וכיום לעידן הטכנולוגי שבו היתרון המרכזי הוא לשכל (כישרון ההמצאה ויצירתיות טכנולוגית).
ישראל, לדעת אריה סקופ, היא מועמדת טבעית להיות "אימפריה של שכל". לצורך כך יש להגדיל השקעות בחינוך מדעי וטכנולוגי, לעודד יזמות, להקטין בירוקרטיה, להשקיע במו"פ, לעודד שוק חופשי, ולבנות קשר חזק יותר בין האקדמיה לתעשייה, ולבסוף להקטין את הפער הדיגיטלי (מוזכר כאן ההשקעה בפרויקט "מחשב לכל ילד" בישראל).
להלן הקישור:
[1] (http://www.kav-lahinuch.co.il/?CategoryID=160&ArticleID=2713&Page=1)
--Miro 15:48, 23 ינו' 2008 (IST)
הפער הדיגיטלי: איזה פער צריך להקטין?
רבים מהכתבות שקראנו והנושאים שדיברנו אליהם מדברים על פיתרון להקטנת הפער הדיגיטלי בצורה חומרנית כלומר - מחשב לכל אדם, כמו המאמר המצורף [2] (http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2442554,00.html). המאמר מדבר על ה"פער הדיגיטלי" כהשוואה בין האנשים שיש להם אינטרנט ומחשב לבין אלו שאין להם. הפיתרון - לפי המאמר - חיבור אוכלוסיות רבות ככל האפשר למחשבים ולאינטרנט. לפי דעתי, הבעיה לא נעוצה כאן. הבעיה האמיתית היא חוסר הטמעה של חשיבה מדעית. נער שרכש כלי חשיבה וניתוח, אנגלית ברמה טובה ומתמטיקה, ישתלט בקלות על תיפעול המחשב. מה שהכי קשה להשלים זה את החינוך לעבודה- הרצון לרכוש מקצוע וכבוד לעובדים (לא לקבל כסף מדמי אבטלה). ילדים שיקבלו היום מחשב הכי משוכלל וישחקו בו כל היום לא יועילו לחברה יותר מתלמיד אחד שלמד במגמה מקצועית וגאה בעצם העובדה שהוא עובד. מה שאני מנסה לומר הוא שאין פער דיגיטלי – יש פער מנטלי, תפיסתי, חינוכי מתוך בחירה. פער זה יהפוך במהרה לפער דיגיטאלי עמוק שלא יהיה ניתן לגישור. מה שאני כן מסכים הוא שיש לקרב את הטכנולוגיה לציבור ולא את הציבור לטכנולוגיה, וזה באמת באמצעות נתינת מחשב לכל ילד. אבל זוהי לא המטרה העיקרית. עדיף להשקיע בחינוך. פחות בטכנולוגיה. אבל עזבו אותכם מחשבים. בינתיים, בואו נתמקד פחות ב"מחשב לכל ילד" ונתמקד יותר ב"כיכר לחם לכל ילד".
--Paul 21:02, 31 ינו' 2008 (IST)
הפער הדיגיטלי בארץ והשפעתו במלחמה האחרונה
עם התפתחות הטכנולוגיה, לדעתי הפער הדיגיטלי רק ילך ויתעצם. ללא ספק, שורש הבעיה נעוץ בחינוך ובכלים שנותנים לילדים החל מגילאים 3-4 ועד לסוף לימודי התיכון שלהם, כמו שכבר הזכירו כאן. אני סבור שהפתרון הוא הרבה יותר בעייתי מאשר נוכל לדמיין. הרי מי יכול לטפל בבעיה זו? מי יוכל לצמצם את הפער הדיגיטלי? כמובן שהורי הילדים אינם מסוגלים לבדם לצמצם את הפער, מכיוון שהם עצמם כבר "מפגרים" בהתפתחות הטכנולוגיה, וככל הנראה גם אין להם את הכסף ו/או הידע לעזור לילדיהם. מה שפחות או יותר משאיר את הפתרון בידיהם של ה"ביג-בוסים" בחברה שלנו. אנשים עם הון, שרי ממשלה, גופים חברתיים גדולים ועוד. אבל, בכדי לצמצם באמת את הפער הדיגיטלי דרושה הירתמות לנושא מצד הרבה מאוד גורמים בכדי שהפער יצטמצם. ופה טמונה הבעיה, אני סבור שמרבית מ"החבורה" שמנהלת את המדינה בכלל לא מעוניינת לצמצם את הפער. יש הבדל גדול בין להגיד שאתה בעד לבין לפעול בעניין. אולי מרביתם מעדיפים את המצב הקיים??
לכל מי שקצת יותר מתעניין בפער הדיגיטלי בישראל, או יותר נכון, למי שמתעניין ברעיון לפתרון לצמצום הפער הדיגיטלי בארץ, מוכרח להיכנס ללינק המצורף מטה. מפורט כאן נייר עמדה בנוגע לצמצום הפער הדיגיטלי באמצעות תוכנה חופשית (תתכוננו למסמך של 40 עמודים..). נייר זה הוגש בפני יו"ר הועדה הלאומית לטכנולוגית חברת המידע באוגוסט 2007, אשר מפרט את הצעדים לצמצום הפער הדיגיטלי באמצעות אימוץ תוכנה חופשית. בין הנתונים ישנו פירוט נרחב על הדרכים להשיג את הפתרונות ("להב"ה", תוכנות חופשיות וקוד פתוח, מחשבים זולים) וגם את העלויות האמיתיות ונתונים רלוונטיים ל-2007. באמת שווה להקדיש כמה דקות!!
צעדים לצמצום הפער הדיגיטלי באמצעות תוכנה חופשית (http://groups.google.com/group/fos-edu/browse_thread/thread/94de356f3691afef).
נקודה נוספת בעניין הפער החברתי, שחלק בלתי נפרד ממנו הוא הפער הדיגיטלי, באה לידי ביטוי במלחמה האחרונה בלבנון. באחת מהכתבות שקראתי, התראיין מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, עומר בר לב, ובה פירט על השפעת הפער הדיגיטלי, שבאה כתוצאה מהפער החברתי, שהגיעה מכך שחלק גדול מהלוחמים היו בעצם אנשי מילואים אשר הגיעו מרבדים שונים בחברה בעלי פערים חברתיים (ודיגיטליים) גדולים. בר לב אמר שחברה בעלת פערים חברתיים-כלכליים גדולים היא חברה שהסיכוי שלה לשרוד לאורך זמן במבחנים קשים, הוא חלש יותר מאשר חברה שיש בה פערים מצומצמים. לא ארחיב יותר מדי בנושא, אך למי שמעוניין יש לינק לכתבה זו: מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר מדבר על השפעת הפערים החברתיים-דיגיטליים על מלחמת לבנון השנייה (http://www.pc.co.il/_Uploads/DailyMailyPDF/DailyMaily_6705.PDF).
--Elad Ezra 12:13, 1 פבר' 2008 (IST)
![[עמוד ראשי]](/mediawiki/stylesheets/images/wiki.png)