שיחה:דטרמיניזם טכנולוגי
תרבות דיגיטלית
| תוכן עניינים |
טכנופוביה
להלן קישור על תופעת הפחד מטכנולוגיה בכלל, וחרדת המחשב באופן ספציפי. תופעה מקובלת יותר בין המבוגרים החוששים מהתנסות עם דברים חדשים, אבל לא רק.
סף הידע הנדרש לשימוש במחשב הוא גבוה יחסית ומכאן גם הייחוד של תופעה זו בנוגע לשימוש במחשב ושקיים פחות במכונות הפחות מתוחכמות שרובם מיועדים לביצוע פעולה אחת או אוסף בסיסי של פעולות (ולכן מספר קטן של כפתורים). ממצאים בקשר לענין זה, הדרך להתמודדות ופרטים נוספים, - בקישור מומלץ זה:
[1] (http://www.ifeel.co.il/page/912)
--Miro 15:59, 23 ינו' 2008 (IST)
כלכלה: ברטר ומיקרו-תשלומים
2 רעיונות קטנים אם פוטנציאל גדול הם סחר-החליפין "ברטר" ורעיון המיקרו-תשלומים, ושניהם "הומצאו" בעקבות השינוי הטכנולוגי-כלכלי. הראשון, מבוסס על הרעיון "אין כסף - יש פתרון". והפיתרון הוא סחר חליפין ללא שימוש במזומן בכלל. בשנים האחרונות, על רקע ההאטה הכלכלית הגלובלית, הופך המסחר בשיטת הברטר לבן בית במיליוני עסקים ברחבי העולם. הסיבה - המצוקה התזרימית,לצד הריבית הגבוהה על האשראי,מונעת מרבות מהחברות את הרצון לבצע פעילות רכישה בכסף. להלן לינק בנושא, בו המאמר מדבר על דוגמא לסחר חליפין בין קונצרנים בינלאומיים: פפסי, גנרל אלקטריק, זירוקס והילטון. פפסי מחפשת מקררים למוצריה, במקביל, זקוקה גנרל אלקטריק למדפסות למשרדיה שברחבי העולם, זירוקס, חברת המדפסות הענקית, נדרשת למגורים מדי לילה לאלפי סוכניה, המשוטטים בעולם. ואילו רשת בתי המלון של הילטון, זקוקה לאלפי פחיות שתייה מדי יום, עבור מאות בתי המלון שהיא מפעילה ברחבי העולם.
ענף הבארטר המודרני ידע לבצע את העסקה המרובעת: פפסי תקבל מקררים מגנרל אלקטריק, שתקבל מדפסות מזירוקס, שסוכניה ילונו ברשת הילטון, שתקבל פחיות שתייה של פפסי. אף לא אחת מהחברות לא תידרש להוציא דולר אחד מכיסה!!! לכתבה המלאה על סחר החליפין "ברטר": [2] (http://www.nrg.co.il/online/16/ART/917/979.html)
הרעיון השני הוא ה"מיקרו תשלומים", שבין השאר עלה בכיתה. "מיקרו-תשלומים" מבוססת על רעיון של לגבות מחירים קטנים עבור תוכן דיגיטלי. רעיון המיקרו-תשלומים צץ שוב ושוב מאז שהאינטרנט הפך למערכת מסחרית. הרי מה יותר טבעי בעולם מרושת מאשר שאדם ימכור לחברו משהו דיגיטלי בדולר או שניים? אבל למעשה, כל נסיון לבנות מערכת של "מיקרו תשלומים" נכשל עד כה. או שעלות התפעול של כרטיסי האשראי הייתה גבוהה מדי כדי לגרוף רווח ממשי עבור תשלומים קטנים, או שתהליך הרכישה היה מסורבל מדי בשביל הלקוחות. ובאמת, מי רוצה לטרוח על כל 50 סנט שהוא מוציא?
רעיון זה עדיין בחיתוליו ועדיין לא מצאו פתרונות מספקים לחסרונותיו. אחד הפתרונות שהעלו הוא למשל לגבות את הכסף רק אחת ל20- רכישות. כך ישלם המוכר את עמלת כרטיס האשראי רק פעם אחת עבור 20$ במקום 20 פעמים עבור דולר בודד. ישנם כבר כמה חברות מוסיקה שמשתמשים ברעיון דומה, אך עדיין נראה שהדרך עוד ארוכה מלפתור את כדאיות הגבייה לסוחרים, ונוחות הקונים.
--Paul 11:37, 1 פבר' 2008 (IST)
עסקאות ה"ברטר" (עסקות חליפין) ומיקרו-תשלומים
אפרט בנושא שעד כה לא קיבל התייחסות מצידי - "ברטר ומיקרו כלכלה" - בהמשך למה שפול כבר ציין בתגובתו.
- ברטר
תחילה, אני מוכרח לציין שהרעיון של עסקאות ה"ברטר" היה די חדש בשבילי. רעיון זה נראה מעניין מאוד ומאוד אפקטיבי לחברות גדולות, אבל היה נראה לי מאוד קשה ליישום בין אינדיבידואלים (מה שיותר מעניין אותנו..). להפתעתי, לאחר חיפוש קצרצר באינטרנט, נוכחתי לדעת שאני טועה, וישנו אף אתר ישראלי פעיל בנושא. אתר ה"ברטר" הישראלי, "האתר הישראלי לעסקאות חליפין", הוא אתר אשר כל אחד יכול לפרסם בו מוצר / פריט או כל דבר אחר שהוא מוכן לוותר עליו על-מנת לקבל משהו שהוא חפץ בו מבלי ששני הצדדים יוציאו אפילו שקל אחד: אתר הברטר הישראלי (http://thebarter.co.il). הופתעתי לגלות (הרבה) מודעות שמצד אחד מישהו מעוניין למסור משהו בעוד הוא מבקש משהו שונה לגמרי, אשר מהצד השני יכול להיראות כמציאה של ממש. הנה כמה דוגמאות לכך:
- "מעוניין למסור מערכת PSP תמורת זוג רמקולים לרכב + מגבר".
- "מעוניין למסור דירה במנהטן לשבועיים תמורת דירה בת"א לשבועיים".
- "מעוניין למסור ספרים, אנציקלופדיות תנ"ך, מילונים וספרי ילדים תמורה לאזעקה לרכב + טיפול ברכב".
ועוד הרבה דוגמאות מעניינות..
- מיקרו תשלומים
תשלומי מיקרו מיועדים לתחום עסקאות שערכן קטן מאוד. יש המציעים כי ניתן יהיה לשלם גם ערכים שהם חלקי סנטים. בתשלומים מסוג זה אפשר להתפשר על רמת ההצפנה, ובתמורה להרוויח גמישות ומהירות. יתרה מכך, מספיק לגרום לכך שמחיר שבירת ההצפנה יהיה גבוה מערך התשלום המועבר עצמו, כדי למנוע מאמץ לשבירת ההצפנה. Millicent - מערכת זו, שמציעה חברת (Digital (Compaq בנויה על מעין כרטיסייה זמנית (scrip) המונפקת על-ידי המוכר ומיועדת ללקוחות. המערכת מעודדת קיומם של סוכנים, המשמשים כמתווכים בין הלקוחות למוכרים. הלקוח, מצדו, מעוניין להתקשר עם מספר רב של מוכרים, אך אינו מעוניין לקנות כרטיסייה נפרדת מכל אחד מהם. במקום זאת, הוא רוכש כרטיסייה בודדת של הסוכן ומשלם באמצעותה עבור כרטיסייה של המוכר. בשלב זה, יש לקונה כרטיסייה של המוכר והוא יכול לקבל את השירות. המוכר מחזיר ללקוח עודף בדמות כרטיסייה חדשה של המוכר בעלת ערך נמוך יותר. הלקוח יכול להחליף אותה חזרה בכרטיסייה של הסוכן. קשה להעריך את מידת קיומן של תכונות הכסף השונות במערכת זו, אך עבור סכומים כל-כך נמוכים יש להניח כי שירות יעיל ואמין יספק כל לקוח, גם אם לא יתקיימו כל התכונות הרצויות. למי שמעוניין להרחיב בנושא: Millicent (http://www.millicent.digital.com).
ישנה כתבה מעניינת על הגישות בעד ונגד מיקרו-תשלומים במשחקי מחשב. האם זו סחטנות להמשיך ולגבות כסף (קטן אמנם) משחקנים תמורת פיצ'רים חדשים במשחק? או שזו דווקא דרך מעניינת לגרום למשחקים להיות טובים יותר? לא ארחיב בנושא מפני שהלינק הבא הוא די מתמצת את שתי הגישות: בעד ונגד מיקרו-תשלומים במשחקי מחשב (http://forum.vgames.co.il/showthread.php?t=1017918).
--Elad Ezra 13:22, 1 פבר' 2008 (IST)
טכנוריאליזם
יחסי לטכנולוגיה, כמו רבים, הוא יחס אמביוולנטי: מחד כמובן שהטכנולוגיה שיפרה את חיינו במובנים רבים אך מאידך היא ללא ספק שמה קץ לעידן התמימות היפה שהיה לפניה. לכן אני חושבת שגם אני הייתי מצטרפת לתנועת הטכנוראליזם המפורטת בדף ההרצאה (לאתר הרשמי של התנועה: [3] (http://www.technorealism.org/)) אשר בסך הכל קוראת להסתכל על הטכנולוגיה באופן ביקורתי ולא לקחת אותה כמובן מאליו. אין פה טוב מוחלט או רע מוחלט אך יש מקום לשאול את השאלות.
למרות כל אלה צויין כאן [4] (http://web.mscc.huji.ac.il/techedu/techedu/realism.htm) כי התנועה לא הצליחה להאריך ימים ונשאלת השאלה האם אנשי החינוך הם אלה שיקימו תנועה הולמת שכזו? אני מקווה ומאמינה שאכן תקום, במוקדם או במאוחר, תנועה חזקה שעוסקת בשאלות אלו מפני שבקצב התקדמות הטכנלוגיה יש בהחלט מקום לאחת כזו ועם פרסום נכון אני בטוחה שיהיו לה הרבה תומכים... אני, בכל אופן, אהיה אחת מהם!
--Byaeli 10:53, 2 פבר' 2008 (IST)
![[עמוד ראשי]](/mediawiki/stylesheets/images/wiki.png)