שיחה:אקדמיה וחינוך

מערכת החינוך נערכה ללימוד מרחוק בעיתות חרום, כך אומרים, [1] (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2506715,00.html) מדוע לא עשו בה שימוש בעת השביתה?
השוו בין מערכת MOODLE של שנקר, מערכת VIRTUALTAU באונ תל-אביב ומערכת הלימוד מרחוק של MIT.
מה דעתכם על הפרויקט של "לפטופ לכל ילד" - האם הוא ישנה את פני העולם?
הציצו באתר הבית של "מיטל". מטרות הגוף וכל הפעולות שלו עד היום. [2] (http://meital.iucc.ac.il/). האם התוכנות שהם מפתחים פתוחות או סגורות? מה הייתם ממליצים להם, מבחינה כלכלית ופדגוגית - פתוח או סגור?
האם פרויקט אינטרנט2 מצליח? הגיוני? אם השקעות ההיי-טק בארץ כל כך מפותחות אז מה בעצם מעכב אותו?
מהי שיטת ה-PEER REVIEW באקדמיה? הציגו דעות (ומאמרים) בעד השיטה ונגדה, במה היא דומה לתרבות הרשת ובמה היא שונה?
איך ההרגשה ללמוד מרחוק את השיעור הזה?

--Neora 05:27, 28 נוב' 2007 (IST)

[עריכה]

הסיבות לכך שאין משתמשים הלמידה מרחוק בעת השביתה

יש כמה סיבות לכך אחת מהם לפי דעתי היא מכיוון שברגע שישתמשו באינטרנט על מנת ללמוד בעצם זה יהיה מעקף או מעין מילוט מהסיבה האמיתית של השביתה להבין כמה לא ניתן ללמד ללא מורים וכי בלעדם לא ניתן ללמד ולהבין את משמעות העבודה הקשה שלהם ברגע שילמדו דרך האינטרנט בעצם זה מוכיח כי יש תחליף למורים ואין לשביתה כל משמעות מעבר לכך דרוש על מנת ללמד דרך האינטרנט את המורים אשר יעצבו ויכינו את מערכי השיעורים וזה גם דורש את מאמצם הגדול של המורים.על מנת ללמוד דרך האינטרנט אמור המורה לשבת ולהיות זמין לשאלות התלמידים שאמורים להשיב במקום ולכך דרושים המורים. השימוש בלמידה און ליין יותר יקר(דורש תשלום למורה על כל שיעור בנפרד מה שמייקר את הנושא). ישנו שיקול נוסף ,הפליית התלמידים אשר אין ברשותם מחשב בבית ,מה שיכול לגרום לבעיה חברתית (קיפוח השכבות החלשות).--Ilka 11:19, 1 דצמ' 2007 (IST)

[עריכה]

מיטל וקוד פתוח

כמה לינקים לדיון בנושא http://meital.iucc.ac.il/info/newsletters/no36.htm מודול היא אחת מהתוכנות קוד פתוח הקשורות למיטל. לפי דעתי מבחינה כלכלית עדיף להם קוד סגור על מנת לשמור על ה"מתכון" לעצמם.

http://meital.iucc.ac.il/info/newsletters/no40.htm --Ilka 11:46, 1 דצמ' 2007 (IST)

[עריכה]

PEER REVIEW

שיטה להוראה שבה הסטודנטים נדרשים לתת את הערכתם של אחד על עבודתו של השני. תרומה לסטודנטים: חשיפה לתוצרי למידה ברמות שונות (טובים יותר או פחות) , הכרה והבנת הקריטריונים להערכת תוצרי הלמידה , פיתוח מודעות לכישורים שונים (לא רק לתכנים) , פיתוח יכולת לבקר ולהעריך עבודה עצמית , פיתוח יכולת לספק משוב בונה לאחרים , פיתוח מיומנויות מקצועיות , הגברת מוטיבציה ומעורבות אישית , פתוח מודעות לתהליך הלמידה.

יתרונות למורה: תמיכה בהערכת עבודות , בסיס משותף להערכת עבודות סטודנטים ומניעת חילוקי דעות לגבי איכות העבודה , מידע רב ערך על הידע והמיומנויות של הסטודנטים (לצורך שיפור ההוראה) , פעילות של הערכת עמיתים לא תמיד מסתדרת עם גישות ההוראה המקובלות באקדמיה . גישה זו סותרת את חלוקת התפקידים המסורתית ולכן היא עשויה לאיים הן על מורים והן על סטודנטים שאינם רגילים אליה. האתגרים ביישום יעיל של הערכת עמיתים: למורה: צורך בהכנת קריטריונים ברורים להערכה (בתחום התוכן) והכנת הסטודנטים לפעילות , לסטודנטים: חשש מחשיפה ומפגיעה אישית , חשש לפגוע בעמיתים , חוסר ידע מספק של התכנים או הבנה בלתי מספקת של הקריטריונים להערכה , חוסר ניסיון בביצוע הערכה , קושי להיות אובייקטיבי . לעיתים מתעורר ספק באשר ליכולתם של סטודנטים להעריך את עבודת עמיתיהם ולמידת המהימנות של הערכה זו. --Ilka 12:32, 1 דצמ' 2007 (IST)

[עריכה]

הרהורים בקשר ללמידה מרחוק וגם קישור מומלץ מאוד לאינטרנט 2

להלן קישור מומלץ מאוד בנושא אינטרנט 2 : [3] (http://www.slate.com/id/2120440/)

לדעתי ניתן להתייחס לנושא הלימוד מרחוק בהקשר גם יותר רחב:
- לימוד מרחוק כהקבלה לעבודה מרחוק.
- לימוד מרחוק כהקבלה ללימוד מספרים (מודל האוניברסיטה הפתוחה?)
- לימוד מרחוק כמכשיר תומך למידה פרונטאלית.
אני בטוח שבכל אחד מנושאים אלו ישנה איזושהי חפיפה גם לנושא שלנו.

לעצם הענין ומבלי להיכנס להקשרים רחבים, ברצוני לרכז חסרונות ויתרונות לשיטת הלימוד מרחוק - אלו שפחות ניתן בהם דגש.

חסרונות לימוד מרחוק
- היעדר אינטראקציה אישית: ניתן לנסות להתגבר על חסרון זה באמצעות הפעלת שידורים מקוונים (סינכרוניים) שבהם תתאפשר האינטראקציה האישית בזמן אמיתי של המרצה מול התלמיד.
- היעדר מסגרת: חלק מהענין בשיעור פרונטאלי הוא בכך שנעשה בסביבה לימודית של בי"ס או קמפוס. צורה כזו מספקת סביבת לימוד מנותקת מהסביבה הפרטית של התלמיד שבה יש את ההפרעות של החיים האישיים.
קביעה ושריון של מקום וזמן ללימוד יוצרת מסגרת מנותקת (סביבת לימוד) שאליה לא נגררים מהלך החיים הפרטי.
- נגישות לכל: לימוד מרחוק יוצר מצב של נגישות קלה, וכאן נשאלת השאלה האם זה לא יביא לחציית גבול לכיוון של נגישות מלאה למידע לכל (במיוחד אם התוכן מועלה על רשת ציבורית כדוגמת האינטרנט). – ידע עולה כסף ואם יהיה נגיש לכולם חינם הוא גם יהיה שווה חינם ואז יהיה פחות מוטיבציה לרכוש אותו (זילות הידע).

יתרונות לימוד מרחוק
- נגישות אפשרית לכל.
- זמינות 24-7 (לא באופציה הסינכרונית).
- נוחות.
- עלויות נמוכות מלימוד פרונטאלי (יותר בא לידי ביטוי באסינכרוני).
- איכות. ניתן לבחור את המרצה הטוב ביותר שיש בשוק, שבהשקעה חד-פעמית מצידנו הוא יעביר את ההרצאות שאנו נשים באתר ללימוד מרחוק.
יכול להיות מצב, למשל, שבעוד 150 שנה (סתם דוגמא) עדיין ישתמשו באתר ללימוד מרחוק שההרצאה בו מועברת על-ידי מדען מהולל (שלא יהיה בחיים, יש להניח, בעוד 150 שנה).
--Miro 18:37, 2 דצמ' 2007 (IST)

[עריכה]

למידה מרחוק - בעתיד הקרוב

לדעתי הלמידה מרחוק קרובה מאי פעם אך עדיין יש תהליך ארוך שהחברה הישראלית צריכה לעבור...

חווית הלמידה מרחוק של שיעור זה דווקא חיזקה את עמדתי בנושא כי תלמידים/ סטודנטים צריכים את הפן האנושי שבלמידה. אומנם קראתי את החומר, נכנסתי לקישורים ועיינתי בתגובות של חברי לכיתה אך היה לי חסר הדיון בכיתה אשר מעלה רעיונות ושאלות תוך כדי הרצאה ולא רק תוך כדי קריאת הטקסט היבש... בלמידה מרחוק חסרה האינטראקציה, הבעות הפנים ואפילו הבדיחות שעולות תוך כדי ההרצאה... ( :) )

עם זאת, יש מקרים שבהם הלמידה מרחוק היא הכרחית ומבורכת. כשביצעתי חיפוש לגבי למידה מרחוק מצאתי מספר אתרים (כגון האתר הזה: [4] (http://www.orianit.edu-negev.gov.il/cm/sites/homepage/sigal/)) שבהם הלמידה היא של אנשים עם צרכים מיוחדים או נכויות מסויימות שלא מאפשרת להם למידה רגילה. אלה, כמובן, מקרים קלאסיים ללמידה מרחוק.

--Byaeli 23:56, 4 דצמ' 2007 (IST)

[עריכה]

היסטורית למידה מרחוק

תהליך הלמידה מרחוק החל את דרכו בשנת 1840 על ידי יצחק פיטמן שלימד באמצעות התכתבות באמפריה הבריטית. ככל ששירותי הדואר התפתחו כך שיטת הלמידה מרחוק התרחבה גם היא, באמצעות הדואר יכלו תלמידים מקצוות רחוקים של המדינה לקבל את המידע הדרוש ללימודים וכן כיצד ללמוד.

מחשבים והאינטרנט רק הקלו על למידה מרחוק, שהתפתחה רבות עם המצאת רשת האינטרנט. האוניברסיטה של לונדון היא האוניברסיטה הראשונה בעולם שהציע אפשרות לציונים עבור למידה מרחוק. התוכנית הראשונה הוקמה בשנת 1858. אונברסיטה נוספת שחשוב לציין היא האוניברסיטה של דרום אפריקה שהחלה לתת שירותים של למידה מרחוק החל משנת 1946. האונברסיטה הגדולה באנגליה אשר מציעה שירותי לימוד מרחוק היא ה האוניברסיטה הפתוחה שהוקמה בשנת 1969. בגרמניה האוניברסיטה הגדולה ביותר שמציע שירותי לימוד מרחוק, האוניברסיטה הוקמה בשנת 1974. כמובן שבישראל האוניברסיטה הגדולה ביותר שמציעה שירותי לימוד מרחוק היא האוניבטרסיטה הפתוחה שנפתחה בשנת 1971 על פי המודל הבריטי. בעקבות התפתחות האינטרנט בעשור האחרון נוצרו אפשרויות רבות יותר ומגוונות של למידה מרחוק במגוון נושאים ותוכניות. כיום ניתן ללמוד כל נושא או כל תחום באמצעות עשרות חברות ותוכנות אשר מציעות מסלולים מיוחדים. במהלך השנים הלמידה מרחוק הופצה באמצעות: רדיו, טלויזיה, אינטרנט ודואר.

--Ron 12:44, 5 דצמ' 2007 (IST)

[עריכה]

הפינה של ג'וני

לגבי פרוייקט המחשב לכל הילד, אני די סקפטי לגביי הסיכוי שהוא יצליח וגם במידה והוא יצליח, לגביי התועלת שהוא יכול להביא. אני חושב שזה די נאיבי לחשוב שאפשר להקטין את הפער העצום בין ילדי המערב לשאר ילדי העולם בכך שתספק להם מחשבים אישיים. בשנת 2000 קופי אנאן אמר בנאום "Half the world's population has never made or received a phone call" יש קצת מחלוקת לגביי הנכונות של הסטטיסטיקה הזו אבל בכל אופן הפער הטכנולוגי עצום.

גם אם לכל ילד בכל כפר יהיה מחשב, והוא ילמד מהמורה או בכוחות עצמו כיצד להשתמש בו, אני לא מבין איך זה יכול לשפר את המצב שלו ושל משפחתו. הוא ייחשף לתכנים חינוכיים וזה ישפר את הידע והיכולת לשלו, אבל אני לא רואה איך זה יעזור לו למצוא עבודה שתאפשר לו להתקיים בכבוד בכפר בו אין אופציה כזאת. חיפשתי תשובה לזה באתר של הפרוייקט. רשום שם רק "Put this ultra-low-cost, powerful, rugged and versatile laptop in their hands, and the kids will do the rest"

ומשהו קטן שלא קשור לחינוך אלא יותר לקוד הפתוח, בכיתה דיברנו הרבה על תרבות קוד הפתוח והעובדה שענקית התוכנה מיקרוסופט לא מאמצת אותה. לפני כשבועיים מיקרוסופט שיחררה גירסה חדשה של פלטפורמת ה- dotNET (http://he.wikipedia.org/wiki/.NET) (הם קופצים מגירסה 2.0 ישר ל- 3.5). על רגל אחת, dotNET זו ספרייה של קוד וכלים לפיתוח לכל סוגי היישומים. מכיוון שזה של מיקרוסופט, יש הרבה מאוד מתכנתים שעובדים עם הטכנולוגיה הזאת, והרבה אתרים ואפליקציות בנויות בעזרתה. וזה גם לא משהו שגירסה חדשה שלו יוצאת "כל שני וחמישי" מכיוון שהמשמעות של גירסה חדשה היא שמתכנתים מסביב כל העולם צריכים ללמוד את השינויים בה. וכל זה מתקשר לדיון שלנו כי לאחרונה מיקרוסופט הודיעו (http://weblogs.asp.net/scottgu/archive/2007/10/03/releasing-the-source-code-for-the-net-framework-libraries.aspx) שהם הולכים לפרסם את הקוד שבעזרתו הפלטפורמה החדשה נבנתה. זה צעד מאוד לא שיגרתי עבורם. הפלטפורמה (באנגלית זה נקרא framework) כוללת גם כלים של אבטחה, ובכיתה דיברנו על כך שפירסום אלגוריתם של אבטחה מוכיח כמה חזק.

Johnny 16:55, 11 דצמ' 2007 (IST)

[עריכה]

פרוייקט "מחשב לכל ילד"

לדעתי, פרוייקט "מחשב לכל ילד" ייכשל, ובגדול. אז נכון שיש לו מטרה טובה ונכון שמישהו הפסיק לדבר והתחיל לעשות, אך הרעיון פשוט לא פרקטי והייעדים שלו שגויים – לשנות את העולם הוא לא ישנה.

ישנם כ 500 מיליון אנשים בעולם המוגדרים "מתחת לקו העוני". 15 מיליון ילדים מתים בשנה מרעב, ומה נותנים להם, מחשב?? בשביל מה, כדי שהמצפון שלנו יירגע ונוכל לומר שהם מרגישים עכשיו "יותר טוב" ו"שמחים יותר"?

וגם אם הילד ייקבל מחשב – זו תהיה בעיה בעובדה שאין בכפר שלו כיתות לימוד והוא לא יודע לקרוא. לדוגמא, אחת המדינות המיועדות לקבלת המחשבים היא ניגר שבאפריקה. אחוז יודעי קרוא וכתוב במדינה הוא 13% !! אני בטוח שאני לא היחיד שרואה את האבסורד. וגם אם הילד כן יודע לקרוא – כמה כבר אתרים רשומים בשפת קיקיו, קיקאמבה או סוואהילית? אנחנו רק מתעלמים מהבעיה.

--Paul 18:49, 11 דצמ' 2007 (IST)

[עריכה]

חבר'ה, קצת אופטימיות!!

אני רוצה להגיב לכל חבריי הפסימים בנוגע לפרוייקט "מחשב לכל ילד". מדוע אתם שוללים כל אפשרות שהפרוייקט הזה אכן יעזור?? אמנם, זה נכון שהמימוש שלו נראה כמעט בלתי אפשרי, וזה נכון שעולות הרבה בעיות כמו האחוזים הקטנים של יודעי קרוא וכתוב, חוסר אתרים בשפה המקומית וכו'. אבל, אני משוכנע שאם הפרוייקט הזה יצא בכל הכח, בליווי מורים/מדריכים אשר ילוו את הילדים - ילדים אלו יוכלו ללמוד את השפה האנגלית, "להשתפשף" באינטרנט ומחשבים בכלל, ובכך יתפתחו וירכשו יכולות וכישורים חדשים (אל תשכחו שמילונים באינטרנט הם נפוצים מאוד, וברור שאם פרוייקט כזה ייכנס לתוקף, אז ייכנסו גם שפות רלוונטיות). אני משוכנע שכניסתו של פרוייקט זה, תדחוף קדימה את השכבות הנמוכות בעולם ותגרום לצמצום פערים חברתיים.

גם לי במחשבה תחילה הפרוייקט נשמע לא הרבה יותר מאשר רצון טוב ותמימות, אבל עם קצת מחשבה ואופטימיות, יכול להיות שזה אחד הפרוייקטים המשפיעים שיהיו לנו בתקופה הקרובה.

[עריכה]

בנוגע ללימוד מרחוק

אחזק את דעתה של byaeli שנוגע לכך שהשיעור של הלמידה מרחוק דווקא הוכיח חסרון שלו. דעתי היא, ששיעורים כפי השיעור שהיה לנו על למידה מרחוק, גורמים לכך שהסטודנט פחות מעורב בחומר הנלמד, פחות בעל מוטיבציה ללמוד את השיעור ובסופו של דבר פחות לומד את החומר. למרות שזה נורא כיף לשבת בבית עם כוס קפה ולקרוא את השיעור באינטרנט, היישום של זה קצת פחות קורה במציאות. אני צריך מסגרת, אני צריך שעות וימים, והחשוב מכל, אני צריך שבנאדם יעביר לי את החומר. אחד שאוכל לנהל איתו דיון ב"זמן אמת".

--Elad Ezra 20:15, 11 דצמ' 2007 (IST)

[עריכה]

מי צריך את הלמידה מרחוק?

ישנם כמה שימושים ללמידה מרחוק שכדאי לקחת בחשבון בבואנו לבחון את נחיצות הפיתוח של טכנולוגיות שונות התומכות בלמידה מרחוק:

1.לימוד מבוגרים,בעיקר באזורים מרוחקים,נשאר השימוש הנפוץ ביותר ללמידה מרחוק.(בסין הערכות מדברות על כ-3 מיליון משתמשים).מקורו של שימוש זה בהכשרת חקלאים ועסקים קטנים בטכנולוגיות חדישות.

2.מוגבלי תנועה וקשישים יכולים כמובן להעזר בלמידה מרחוק לרכישת ידע,אולם בל נשכח שבקבוצת אנשים זאת ישנה הבעיה של "מחסום טכנולוגי" שכן אותם אנשים מתקשים לתפעל טכנולוגיות חדשות, על אחת כמה וכמה טכנולוגיות חדישות אשר נמצאות בתהליך מואץ של פיתוח,כמו למידה מרחוק,ועל כן יש לתכנן מראש אמצעים שיעזרו לקרב את הטכנולוגיה לאנשים ,ולהוריד את אותם מחסומים.

3.ברחבי העולם וגם בישראל כמובן, ישנה תנועה הולכת וגוברת של הגירה מארצות רחוקות, מה שמביא למצב של גידול באוכלוסיה אשר לא דוברת את השפה המדוברת במדינה בא הם נמצאים. למידה מרחוק תאפשר לאותם מהגרים להתגבר על מכשולי השפה בבואם לרכוש השכלה.

בנוסף,המעבר מכלכלה תעשייתית המנצלת את משאבי המקום,לכלכלה חדשה,רישתית וגלובלית,מחייב להתחשב בכמה גורמים:

א) שינויים בהרגלי עבודה: מושגים כמו "זמנים גמישים" ועבודה מהבית ביחד עם צמצום ההיררכיות האירגונית ואסטרטגיית ניהול חדשות(כמו ניהול איכות כולני-אסטרטגיה שמטרתה הטמעת מודעות לאיכות בכל התהליכים הארגוניים, על-מנת לספק את כל הדרישות והצרכים של הלקוחות תוך כדי ביצוע שיפור מתמיד בארגון), הובילו להגדלה באחריות האישית של העובד וחיזוק אוטונומיית הלומד.כדי לשמור על המגמה הנ"ל, עובדים צריכים לתאם עם קולגות ברחבי העולם. דוגמא לכך ניתן לראות בחברת תעופה מהונג קונג אשר רושמת את בכיריה לתוכנית לימודים של 3 שנים במישיגן.[[5] (http://findarticles.com/p/articles/mi_m0CMN/is_n2_v33/ai_16633521)] לעובדים רבים קשה לקחת שנה-שנתיים חופש ולחזור ללימודים מסיבות שונות,ולכן אופצית הלמידה מרחק מתאימה בדיוק להם.

ב)שינויים בדפוסים חברתיים: גידול במודעות עולמית הוביל לעיניין גובר בתרבויות אחרות וחשיפה לסביבות חברתיות כלכליות ודתיות שונות.יתר על כן, צמצום בשוקי העבודה הוביל ליותר משפחות בהן שני בני הזוג עובדים,מה שלא מאפשר יותר לרבים לחזור ללימודים בזמן שבן הזוג תומך במשפחה,וישנו צורך לאזן בין מעורבות אקדמית עם עבודה והתחייבויות משפחתיות.

ג)שינויים בדפוסי לימוד: שינויים תמידיים בסביבות עבודה מחייבים הכשרות תקופתיות.ישנה דרישה גוברת לעובדים עם כישורים מגוונים ומתפתחים,שלא כמו בתחום התעשייתי בו הכישורים הנדרשים לעבודה מסויימת הם בדך כלל קבועים. כלל הפיתוחים הנ"ל מדגיש את הצורך בקבלה חברתית בלמידה מרחוק. --Eitan ko 20:34, 11 דצמ' 2007 (IST)

[עריכה]

דעה אישית על למידה מרחוק

הנני גם שותף לדעותיהם של חברי לכיתה PAUL וJHONY אך למרות זאת הייתי רוצה להביע את דעתי על הנושא. כשהעלנו את נושא הלמידה מרחוק העליתי איזשהו גיחוך למשמע הרעיון. אני זוכר את ימי כתלמיד מן המניין ואם היו מציעים לי אלטרנטיבה במקום לקום כל בוקר וללכת לביה"ס וללמוד, להישאר בבית ללא פיקוח וללמוד בעצמי דרך מחשב אין ספק שהייתי בוחר את האחרונה. אך כנראה שהיום לא הייתי רושם לכם בפורום זה מכיוון שכנראה לא הייתי מתקבל לשנקר, גם 12 שנ"ל אני בספק שהייתי מסיים שלא לדבר על בגרויות... אך למרות כל דעותי אני חושב שלמידה מרחוק הינו רעיון נפלא אם משתמשים בו כ"תוספת לימודית" או לשם העשרה. לדוגמא אם היום אנו לומדים קורס מסוים- הלמידה תעשה בביה"ס אך תינתן גישה נוספת, אפשר לקרוא לזה בונוס לתלמיד שיעשה מעבר וישתמש בלמידה מרחוק ע"מ להעצים את הידע שלו באותו קורס, וכך לעניות דעתי נעודד את כולם להשתמש בדבר. שיהיה לכולם ערב נעים :) --Ron 21:22, 11 דצמ' 2007 (IST)

לדעתי... לעניות דעתי פרוייקט "לפטופ לכל ילד" הוא בעל כוונות טובות לצמצום הפער בין המזרח למערב, אך עם כל הכבוד,לא ינחל הצלחה, לפחות לא כמו שמצפים ממנו. כפי שכבר טענו חבריי, יהיה קשה מאוד ללמד את הילדים בארצות העניות הללו לתפעל לפטופ, מפאת המחסור בידע כללי כמו קרוא וכתוב.כמובן שהפרוייקט לא ישנה סדרי עולם, ולא ישנה או יעזור למצבם הקשה של המשפחות העניות אליהם יגיע הלפטופ המיועד.

בנוגע ללמידה מרחוק- מבחינתי זה קשה מאוד לשבת מול המחשב לבד וללמוד. יש המון פיתויים כשאתה בחדר עם המחשב/טלויזיה/סוני וכו', שלא לדבר על להגיע למצב של להושיב את עצמך בשביל ללמוד,גם אם אתה מאוד רוצה-זה קשה. וראינו זאת בשיעור האחרון שלנו, שבו נתבקשנו "ללמוד מרחוק" את המפגש האחרון - ואכן היה קשה. אין ספק שאינטראקציה בין האנשים בשיעור או הרצאה מוסיפה המון גם לתלמיד הלומד וגם למרצה המלמד.נוצר דיון,נשאלות שאלות וניתנות התשובות, באמצעות הדיון ניתן להבין יותר על הנושא הנלמד ולהפנימו.בנוסף, בלמידה מרחוק התלמידים עצמם "מופרדים" אחד מהשני,מחקרים רבים מראים שאחד הגורמים העיקריים להצלחה בלימודים הינו לימוד משותף. אינטראקציה עם תלמידים אחרים תורמת הן מבחינה חברתית והן מבחינה לימודית. היא תורמת בהכנת מטלות בית, בלמידה למבחן ובמהלך השיעורים. תמיד יותר נעים לבקש מחבר שיסביר נקודה לא מובנת מאשר מהמרצה - וזה בדוק!!. למרות-זאת, יש יתרונות לשיטה:ישנם אנשים שמעדיפים ללמוד לבד, כך הם מצליחים יותר, וכן אפשרות הלמידה מרחוק נגישה יותר לאנשים אשר פיזית לא יכולים להגיע למוסד הלימודים(מבחינת מרחק גיאוגרפי או מוגבלויות שונות).בנוסף, יש אפשרות בלמידה מרחוק ללמוד בכל זמן ומכל מקום, מבלי להיות מוכתב ע"י מערכת שעות נתונה וקבועה מראש- יתרון לסטודנטים אשר עובדים הרבה או בעלי משפחות שיכולים אפילו ללמוד בשעות הלילה המאוחרות. יתרון נוסף לשיטת הלימוד מרחוק הוא קביעת קצב אישי. כאשר תלמיד יושב בהרצאה, עליו להתאים עצמו לקצב הכיתה. אין אפשרות להתעכב על נקודות לא מובנות מעבר לזמן שמתעכבת הכתה. אין אפשרות לרוץ קדימה ולדלג על נקודות שלאנשים מסוימים נראות ברורות ולאחרים לא. אין אפשרות לחזור אם אבד הריכוז לכמה רגעים. כאשר אתה לומד לבד באמצעות המחשב - כל זה אפשרי!! לסיכום, כמו כל דבר בחיים, הלמידה מרחוק מתאימה רק לחלק מאיתנו ויש לה יתרונות וחסרונות. לי אישית- זה לא בא בחשבון!!! --Ortal 21:31, 11 דצמ' 2007 (IST)

[עריכה]

פרוייקט "מחשב לכל ילד" ולמידה מרחוק

אני רוצה דווקא להמשיך עם הקו האופטימי של Elad Ezra ולהאמין שהפרוייקט יהיה דווקא הצלחה גדולה! אומנם הועלו כאן מספר חסרונות אבל אני מאמינה שכשאנשים מרימים פרוייקט מסדר גודל כזה הם חושבים קצת מעבר לבעיות הקטנות (מה הבעיה לכתוב תוכנה שמלמדת קרוא וכתוב בשפה הרלוונטית??) ומתכננים את ההפצה שלו כך שהילד לא ישאר לבד מול קופסא שקוראים לה מחשב נייד... אולי אני תמימה אבל לילדים יש יכולות למידה ועניין הרבה מעבר למה שנדמה לנו ואני מאמינה שאם כל הצדדים ירתמו למשימה הפרוייקט באמת יכול להביא לשינוי כלשהו!

באשר ללמידה מרחוק אומנם כבר הבעתי את דעתי אך אוכל להוסיף שהשיעור באמת תרם לי הרבה יותר מאשר החומר שקראתי בבית לפני השיעור... תוך כדי השיעור עלה גם עניין ההרצאות בוידאו אשר, לדעתי, מאוד מוסיפות לקורס. זה נוח שאתה יכול להיות בהרצאה, לחוות את השיעור והדיון בכיתה ואחר כך לבוא הביתה ולשמוע את ההרצאה מהכיסא הנוח שלך, להעביר למקומות שלא היית בטוח בהם תוך כדי ההרצאה ולהתעכב על מה שלא היה ברור.

--Byaeli 23:19, 11 דצמ' 2007 (IST)

[עריכה]

בשורה לא טובה בנושא ה- OLPC

שלשום פורסמה כתבה ב-ynet, לגבי כך שאינטל פורשת מהפרוייקט בגלל חילוקי דעות כאלו ואחרים, לצערנו הרב. אינטל רק לפני פחות מחצי שנה הצטרפה לפרוייקט וכבר היום היא בהליכים לצאת.. חבל. למי שמעוניין לקרוא - אינטל פורשת (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3490339,00.html)

--Elad Ezra 17:46, 6 ינו' 2008 (IST)

[עריכה]

למידה מרחוק

רציתי לחזק את דבריו של Miro על ההיתרונות של הלמידה מרחוק לעומת למידה פנים מול פנים, ולהוסיף כי הוראה פנים אל פנים אינה תמיד יעילה, בעיקר כשהיא נעשית בפני קהל גדול ולרוב משועמם. הוראה פנים אל פנים היא יקרה מאוד ועתירת טרדות. מצד שני הוראה מרחוק באמצעים אלקטרוניים, כפי שהיא כבר קיימת היום בכל העולם, עשויה להיות אינטראקטיבית יותר, דמוקרטית יותר, שוויונית יותר, וכמובן - זולה לאין שיעור יותר. ניתן לתפור הוראה כזו לנטיות ולכישורים של כל פרט; כל פרט יכול לבחור לעצמו את התכנים והשיטות המתאימים לו, וכל קבוצה וצוות יכול ליצור את מבנה הידע שלו עצמו. כמו כן, יכולת עדכון החומר הכתוב ברגע שזקוקים לעדכון, במהלך הלמידה ניתן להפנות למקורות מידע חדשים או נוספים, להרחיב הסבר במקום בו הדבר נדרש, ניתן לערוך שינויים דינאמיים במבנה הלמידה, להוסיף/לגרוע חלק מהתכנים. אחת התוצאות של יכולת העדכון המיידי היא יכולת התמודדות עם בעיות עכשוויות.

--Aviram 20:45, 8 ינו' 2008 (IST)

מקור: http://digicult.net/mediawiki/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A

דף זה נצפה 1010 פעמים. שונה לאחרונה ב 18:45, 8 ינו' 2008.