עמוד ראשי | שינויים אחרונים | עריכת דף זה | גירסאות קודמות

גירסה להדפסה | Disclaimers

לא בחשבון
כניסה לחשבון | עזרה
 

משמעות ושיעמום

תרבות דיגיטלית

קטעים נבחרים מ"האדם מחפש משמעות" מבוא ללוגותרפיה מאת ויקטור פרנקל

הלוגותרפיה מרכזת את עיוניה במשמעות ההוויה האנושית וכן בחיפושי האדם אחרי משמעות כזו. היא גורסת שהשאיפה למצוא משמעות לחיים היא הכוח-המניע הראשוני של האדם. משום כך מדובר על "שאיפה לפשר" בניגוד "לעיקרון העונג" שהפסיכואנליזה של פרויד עומדת עליו, וכן בניגוד "לשאיפה לכוח" המודגשת בפסיכולוגיה של אדלר.

אין אנו ממציאים בעצמנו את פשר קיומנו אלא, בעצם, רק מגלים אותו.


השאיפה לפשר עלולה להיפגע בגלל תסכול - תסכול קיומי אכסיסטנציאלי הבא לידי ביטוי בקיום עצמו, בטעם הקיום או בשאיפה לפשר. יכול הסבל להיות לאו דווקא סימפטום של בעיה, כי אם הישג אנושי, בייחוד אם מקור הסבל הוא בתסכול קיומי. דאגתו של האדם, ואף ייאושו על מידת כדאיותם של החיים הם מצוקה רוחנית אך בשום פנים ואופן אינם מחלה נפשית.

בריאות הנפש מבוססת על מידת-מה של מתיחות, בין מה שאדם כבר פעל ובין מה ששומה עליו לפעול, או הפער בין הוויתו של אדם ובין מה שראוי הוא להיות. שאיפה ומאבק זה אל המטרה נחוץ לאדם.

הריק הקיומי הוא חזיון נפוץ במאה ה- 20. אפשר שתופעה זו נגרמה מחמת שתי אבידות שאבדו לאדם מיום שהיה ליצור-אנוש ממש: אבדו לו כמה מן היצרים החייתיים הבסיסיים ואבדו לו המסורות עליהן נשענה התנהגותו. ריק קיומי זה מתבטא בעיקר בשיעמום. כדברי שופנהאואר "על האנושות נגזר, להיטלטל בין שתי הקצוות - של מצוקה ושל שעמום". עובדה היא כי השעמום גורם יותר בעיות משגורמת המצוקה. הריק הקיומי מופיע בכמה וכמה מסיכות והסוואות: השאיפה המתוסכלת לפשר מקוזזת על ידי שאיפה לכוח, לרבות הצורה הפרימיטיבית ביותר של השאיפה לכוח, השאיפה לממון; השאיפה לתענוג באה ותופסת את מקומה של השאיפה המתוסכלת לפשר; התיסכול הקיומי מתגלגל בקיזוז מיני.

"אנחנו שחיינו במחנות-ריכוז, זוכרים האנשים אשר היו עוברים מצריף לצריף כדי לעודד רוחם של אחרים וכדי לפרוס להם מפרוסת לחמם האחרונה...די בהם להוכיח כי אפשר ליטול מן האדם את הכל חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחירויות אנוש - לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסויימת, לבור את דרכו.

כוחו הפנימי של האדם עשוי לרוממו על פני גורלו החיצוני. סגולה מיוחדת היא באדם שאין הוא יכול להתקיים אלא אם כן הוא צופה את העתיד. אדם המכיר באחריותו לנפש אחרת המצפה לו באהבה, או באחריותו לעבודה שלא נשלמה, לעולם לא יהיה מסוגל להתאבד. הוא יודע את ה"למה" של קיומו ויוכל לעמוד כמעט בכל "איך".

[סה"ג.ק - סובלת שהפכה את סיבלה להישג 21.2.06]

מקור: http://digicult.net/mediawiki/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%9D

דף זה נצפה 3018 פעמים. שונה לאחרונה ב 18:35, 5 מרץ 2006.


[עמוד ראשי]
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
מאמר אקראי

עריכת דף זה
שיחה על דף זה
גירסאות קודמות
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים

דפים מיוחדים
דווח על באגים