עמוד ראשי | שינויים אחרונים | עריכת דף זה | גירסאות קודמות

גירסה להדפסה | Disclaimers

לא בחשבון
כניסה לחשבון | עזרה
 

הרשת בתקופות מלחמה

תרבות דיגיטלית

קורס: שנקר [1] (http://shenkar.ac.il) - האימפקט של האינטרנט - NetImpact


מפגש מס' 5 - רשת בתקופת מלחמה

[2] (http://celebs.walla.co.il/?w=/3602/817336) [3] (http://the-keys.co.il)

- לוחמת מידע / התקפות ברשת, הצפנה קצת על הצפנה, 
- תעוד יחידני, פוליטיקה, קונספירציה, 


- עיתונות פתוחה [[4] (http://y2hack4.org/wiki/index.php/OPEN_PUB)]
- אלטרנטיווה לתקשורת הממסדית [5] (http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&itemNo=651403)




לוחמת המידע בעידן הממוחשב


מלחמת העתיד תהיה כרוכה בפעילות צבאית מועטה, שאת מקומה תתפוס לוחמת מידע. במסגרת לוחמה שכזו תכניע מדינה או קבוצה אתנית אחת את האחרת באמצעות מערכות מחשבים וחבלה ברשתות מידע. ביום העיון "לוחמת המידע בעידן הממוחשב" דיברו על מהי לוחמת מידע ובמה היא שונה מאיסוף המידע המודיעיני המתלווה עוד משחר ההיסטוריה למלחמה הקונבנציונלית, שרק הואץ יותר בזכות הטכנולוגיה. כיצד מזהים מתקפה כזו, והאם ישראל נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה בתשתיות הפיזיות, התלויות כולן במערכות מחשבים לצורך פעילותן? ואולי מזלם של אויבינו הוא שהתשתיות שלהם אינן ממוחשבות?


· שימוש במידע במלחמות התקיים תמיד, לצורך השגת מודיעין בשדה הקרב. · גובר השימוש במידע מודיעיני לצורך פגיעה מדויקת וצמצום הפגיעה באזרחים. · בהיותם גורם תשתית חיוני, מערכות המיחשוב עצמן הופכות ליעד של תוקפים, כאשר האמצעים עצמם ממוחשבים (חדירות והשתלת קודים עוינים). · מחשבים מפעילים גם את התשתית הפיזית (חשמל, תחבורה, מים וכו'). הבעיה היא שלא כל התשתיות הללו נמצאות באחריות המדינה. השאלות הנגזרות מכך הן: תפקידו של מי להגן עליהם, והאם המדינה יכולה לכפות על ארגונים להוציא כספים. · מדינת ישראל פגיעה במיוחד הן בשל תלותה הגבוהה במיחשוב והן בשל ריכוז 85% מכוח המיחשוב במרכז הארץ. · גם הלוחמה הפסיכולוגית מסתגלת לעידן האינטרנט והטלפונים הסלולריים, כאשר חיילי האויב מקבלים טלפון מהשב"כ באמצע המבצע נגדם. · ספקי טלפוניה, ובמידה פחותה גם ספקי אינטרנט, מחויבים למסור לשלטונות את רשימת הפעילויות של חשודים ברשתות שלהם, ומי שכותב את התוכנות הם ספקי המתגים (במקרה של טלפוניה) או היישומים (אינטרנט). · בניסויים שבהם בוצעו סימולציה של מתקנים רגישים ומתקפה עליהם, הצליחו הפורצים לחדור גם לאתרים שנחשבו בלתי חדירים, ואפילו לאתרים שאינם מחוברים באופן רשמי לאף רשת חיצונית.


ניסיונות חדירה בלתי פוסקים

האם וירוס או מתקפה לוגית נחשבים לנשק הדורש תגובה?

כיצד ניתן לזהות את האויב? האם מדובר בקבוצת האקרים, בארגון מסוים או במדינה? 

האם שיתוק או השתלטות על מערכות תשתית מהווה עילה להכרזת מלחמה?

ממידע שסיפק בועז דולב, מנהל תחום ממשל זמין במשרד האוצר, עולה כי בששת החודשים האחרונים גברה כמות המתקפות על תהיל"ה – חוות השרתים של ממשלת ישראל. מדי יום סופרים בין 30 למאה אלף ניסיונות תקיפה וסריקה. ניסיונות התקיפה הללו יוצאים מ-2,000-9,000 ספקי גישה לאינטרנט, כאשר עיקר המתקפות הן מארצות הברית, סין, טאיוואן, מדינות אירופה וברזיל. לעובדה זו אין משמעות רבה, משום שהאקרים מפקיסטן ומאיראן יכולים להסוות את מתקפותיהם ולשוות להם מראה של מתקפה מארצות.

מי צריך להגן על התשתיות?


מודיעין רשת

מקור: http://digicult.net/mediawiki/index.php/%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94

דף זה נצפה 3631 פעמים. שונה לאחרונה ב 10:49, 25 ינו' 2006.


[עמוד ראשי]
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
מאמר אקראי

עריכת דף זה
שיחה על דף זה
גירסאות קודמות
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים

דפים מיוחדים
דווח על באגים