דטרמיניזם טכנולוגי
תרבות דיגיטלית
קורס: האימפקט של האינטרנט - NetImpact (http://digicult.net/netimpact). מרצה: neora.com (http://www.neora.com).
שנקר [1] (http://shenkar.ac.il) - פקולטה להנדסת מחשבים, שנה ב'
שיעור סיכום
דטרמיניזם טנולוגי
טכנולוגיה (מיוונית: טכנו = אומנות, לוגיה = תורה; תורת האומנות) היא תחום דעת העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לצרכים אנושיים, תוך ניצול חידושי המדע.
חברות מתחלקות בהתייחסותן לטכנולוגיה לשלוש:
- תרבויות משתמשות בכלים – תפקידי הכלים:
o לפתור בעיה קיומית מידית, כמו שימוש בכוח הרוח והמים לצורך טחינת הקמח.
o לשמש בתרבות, באומנות או בדת. לדוגמא:קתדרלות, יצירת השעון המכני.
o המייחד את הכלים בחברה שכזו הוא שהכלים לא נועדו לתקוף את החברה שבה נוצרו- לא לפגוע בכבודה וביושרה.
- תרבויות טכנוקרטיות – תפקידי הכלים:
o משמשים תפקיד מרכזי בתפיסת העולם של התרבות.
o הכל צריך לפנות מקום, להתפתחות הכלים.
o החברה ועולם הדימויים בו היא משתמשת הולכים ונכנעים לצרכים של התפתחות זו.
o הכלים "תוקפים" את החברה ומנסים להפוך לתרבות עצמה.
o שתי תפיסות העולם המנוגדות- הטכנולוגית והמסורתית חיות יחדיו באי נוחות מתוחה.
- תרבויות טכנופוליות
o העולם המסורתי נעלם והשקפת העולם הטכנולוגית תופסת את מקומה.
o הטכנולוגיה מגדירה מחדש את כל ערכי התרבות: מהי דת, מהי אמנות, מהי משפחה, מהי אינטליגנציה, מהי פוליטיקה, מהי פרטיות.
o טכנופוליה היא טכנוקרטיה טוטליטרית.
o טכנופוליה היא מצב שבו החברה מחפשת את הסמכות בטכנולוגיה, מוצאת את סיפוקה בטכנולוגיה ומקבלת את פקודותיה מהטכנולוגיה.
על הרצף הקיים בין הפרספקטיבות המנוגדות - דטרמיניזם טכנולוגי וגישות סוציולוגיות (אשר ניתן להמשיגם גם כ"דטרמיניזם סוציולוגי"), ניתן להעמיד רצף נוסף הבוחן את העמדה הערכית הקיימת כלפי הטכנולוגיה. עמדה חיובית תתמקד בגישה בה אוחזים ה"אופטימיסטים", הרואים בטכנולוגיות התקשורת החדשות את המזור לחוליי האנושות. עמדה מסוג זה מעמידה את טכנולוגיות התקשורת באור אוטופי. לעומתה, עמדה שלילית תתמקד בגישה המייחסת לטכנולוגיות התקשורת החדשות השפעות שליליות והרסניות על היחיד והחברה. עמדה מסוג זה מעמידה את טכנולוגיות התקשורת באור דיסטופי.
גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי מציעה לבחון את הטכנולוגיה ככזו המובנית באופן חיצוני למארג היחסים החברתיים, וכקובעת את כיוונה והתפתחותה של החברה בעתיד. דטרמיניזם כתפיסה פילוסופית (לאו דווקא דטרמיניזם טכנולוגי) הוא הרעיון, כי קיים גורם שהינו מעבר לשליטה האנושית (Green, 2002). הדטרמיניזם הטכנולוגי רואה בהתפתחויות הטכנולוגיות את הציר המרכזי סביבו מתקדמת ההיסטוריה ולאורכו משתנה החברה. גישה דטרמיניסטית היא גישה הגורסת כי הגורמים הראשוניים במערכת החברתית מוכתבים לה ממקור חיצוני (הוא במקרה דנן, אמצעי התקשורת) ולכן כל התמורות המתרחשות במערכת הן תוצר של גורם ראשוני זה.
שני התיאורטיקנים הבולטים בתחום, והאבות המייסדים של מה שנודע לימים בתור "אסכולת טורנטו", הםInnis ו- McLuhan. Innis (1951), חקר "מונופולים של ידע". לטענתו, השליטה במדיום התקשורת הדומיננטי בחברה, היא אמצעי להשגת שליטה פוליטית וחברתית. משום כך, לכל מדיום חדש שהופיע במהלך ההיסטוריה האנושית היה פוטנציאל לשנות את המונופולים הישנים. ניתוחו של Innis מתבסס על בחינת שתי הטיות הנוצרות על ידי התקשורת - הטיה במרחב והטיה בזמן. הטיה במרחב היא מידת הגישור של התקשורת על פני פערים גיאוגרפיים ואילו הטיה בזמן היא מידת גישורה על פערים בציר הכרונולוגי. Innis מפרש את עלייתן ונפילתן של אימפריות בהיסטוריה האנושית על בסיס שינוי בהטיות אלו (הטיות הנוצרות בעקבות שינוי במדיום התקשורת הדומיננטי בתקופה מסוימת). בדומה, Katsh (1995) טוען כי התקשורת המודרנית יצרה בחברתנו את הזמן הקיברנטי ואת המרחב הקיברנטי. לטענתו היא יוצרת יחסים חדשים עם המרחב ומאפשרת לנו לתקשר עם אנשים רחוקים, לרכוש אינפורמציה רחוקה ואף מעניקה תחושה חדשה של זמן.
McLuhan (1964), תלמידו של Innis (ומוכר ממנו בהרבה, אולי בשל יכולתו לקבוע סלוגנים פופולאריים לתיאוריות שהציע...), הרחיב את יריעת הדטרמיניזם הטכנולוגי. לטענתו, כל מדיום הוא הרחבה של אחד החושים. לפיכך, כל תקופה מוגדרת גם על בסיס המדיום הדומיננטי בה, משום שהיא בעלת אפיון שונה של שימוש במארג החושים, הנובע ממאפייניו של המדיום. McLuhan האמין כי לכל תקופה תצורה ייחודית של חשיבה ואפיונים שונים של תקשורת שהם בעלי השפעה על המבנה החברתי בכללותו.
אם הטכנולוגיה מובילה אותנו, אז לאן היא לוקחת אותנו?
- האתגר של הטכנולוגיה המודרנית בכלכלה - פרופ' יוסף אגסי -
http://lib.cet.ac.il/Pages/printitem.asp?item=9793
העובדה שהפצצות הגרעיניות מסכנות את קיום המין האנושי; העובדה שהרפואה המודרנית הביאה לפיצוץ אוכלוסין שמונע מארצות נחשלות לחרוג מקו העוני; העובדה שארצות נחשלות היום סובלות מאוד מקיומן של ארצות עשירות מעבר לגבולן, ותושביהן נגררים לנדוד אליהן כמו ממקסיקו לארה"ב, כשמשטרה ענקית בגבול האמריקני-מקסיקני מונעת פלישת פועלים מחפשי עבודה – כל אלה עובדות מזעזעות, שמתבקש מהן שבמוקדם או במאוחר יקומו אנשים ויתהו על התמונה הכללית. התברר שהיו כבר פילוסופים שעסקו בשאלה הזאת, אף כי לא במרץ רב. אולי הסיבה העיקרית לכך היא הדעה ש"אין מה לעשות", דעה שנקראת "דטרמיניזם טכנולוגי", והיא טוענת שהטכנולוגיה יש לה היגיון ודינמיקה משלה שאין לשנותם.
שני פילוסופים חשובים עסקו בעניין זה לפני שהתפתחה התנועה החדשה של הפילוסופיה של הטכנולוגיה. אחד הוא ז'ק אלול, צרפתי, אם כי ספריו נפוצים מאוד באנגלית דווקא. הוא עצמו, אגב, אדם דתי, לא קתולי אלא פרוטסטנטי. השני הוא גרמני-יהודי, הנס יונאס, שעבד באמריקה ב- New Schoolואחרי שיצא לגמלאות חזר לגרמניה, והיה גם בישראל זמן-מה. הוא פרסם כמה וכמה מאמרים וספרים, ולדעתו המכונה היא הגולם אשר קם על יוצרו. לשון אחר: המכונה שולטת היום באדם ולא האדם שולט במכונה, ולכן השקפתו פסימית והוא רואה בטכנולוגיה בכללה תרומה שלילית. לז'ק אלול דעה דומה, וקרובה יותר לדעתי, למרות השתייכותם של שני ההוגים לאסכולה שאני מתנגד לה. הוא טוען שלא המכונה היא המתגַברת, אלא המכונה האנושית – הבירוקרטיה. כל עוד המבנה החברתי-מדיני שלנו הוא כפי שהוא, התמריץ להשתמש בטכנולוגיה באופן פרוע אינו ניתן לבקרה.
...
השאלה הקשה ביותר היא, אולי, מי צריך לשלוט במכונה הענקית הזאת? שתי אסכולות עיקריות קיימות היום בפילוסופיה בכלל, ובפילוסופיה של הטכנולוגיה בפרט. האחת היא הדמוקרטית, האומרת שלכל אזרח זכות שווה להביע את העדפותיו ואת ציפיותיו מן המכונה החדשה, ומאחר שהיא תיבנה לפי המחקר שממומן בכספי משלם המסים, הרי חובה להתחשב בדעותיו. מן הצד האחר טוען הטכנוקרט, שאין לאיש הפשוט מושג במה מדובר, אפילו בעניין הנוגע לו, לגופו ממש. דוגמה קונקרטית היא של אדם חולה לב שרוצה להמשיך לחיות, ואנחנו צריכים לרפא אותו לשם כך.
- שלוש גישות לטכנולוגיות המידע בחינוך - רוני אבירם -
http://www.education.gov.il/tochniyot_Limudim/download/halacha/aviram_15.rtf
"מבנה העומק" של הוויכוח כמשקף שני מערכי קונפליקט בסיסיים: ברמה הדסקריפטיבית - הקונפליקט בין דטרמיניזם טכנולוגי לאינדטרמיניזם טכנולוגי; ברמה הנורמטיבית - הקונפליקט בין תשובות שונות לשאלה: עד כמה חופש אישי הוא ערך רצוי בחיים ובחינוך?
הוויכוח על הדטרמיניזם
השמרנים כמו גם המתונים מניחים מראש שהשפעת טכנולוגיות המידע יכולה להתרחש בתחום מוגדר בבית הספר. על פי השמרנים, התחום הוא צר מאוד: תחומן של טכנולוגיות ההוראה והדידקטיקה המסורתיות של בית הספר (, 1996; , 1992). על-פי המתונים, התחום רחב בהרבה ומקיף את כל הפרמטרים של טכנולוגיות ההוראה והדידקטיקה של בית הספר (, 1992; , 1995). הרדיקלים נבדלים משתי הקבוצות הקודמות באמונתם שטכנולוגיות המידע על השפעותיהן המקיפות אינן יכולות להיתחם בתחום מסוים בבית הספר. הם סבורים שארגונים מכווני טכנולוגיות מידע סותרים בפרמטרים הארגוניים הבסיסיים שלהם את המבנה הקיים של בית הספר, ולפיכך אי אפשר לאמץ את טכנולוגיות המידע לתוך המבנה הזה.
למעשה מתבססים הרדיקלים על שתי הנחות מוצא שונות:
1. ההנחה הנוגעת להיותה של טכנולוגיית התקשוב "טכנולוגיה מגדירה" ( ), כלומר טכנולוגיה שעקב עצם השימוש בה - ובלי קשר לתוכניה ולאופני השימוש בה - משתנה אופיָם של המשתמשים ושל הארגונים שבמסגרתם נעשה השימוש, להבדיל, כמובן, מטכנולוגיה בלתי מגדירה שהיא ניטרלית מן הבחינות הללו (, 1999 , 1998;).
2. ההנחה הנוגעת להיותו של תהליך השינוי הנדון בלתי הדיר או, במילים אחרות, ההנחה כי לא ניתן לסובב את הגלגל אחורנית.
על-פי הרדיקלים, מכיוון שבית הספר ומבניו הבסיסיים משקפים ומשרתים בהכרח את המבנים החברתיים החיצוניים להם, שינוי רדיקלי של המבנים החיצוניים מוכרח להוביל לשינוי רדיקלי בכל ההיבטים היסודיים של בית הספר (, 1996; , 1992
...
הוויכוח על הדטרמניזם משקף שני ויכוחי משנה (שניתן לכנותם "חיצוני" ו"פנימי" בהתאמה) הבאים לידי ביטוי בתשובות הניתנות לשתי השאלות הבאות:
- האם הפרמטרים של בית הספר המסורתי (כולם או קצתם) יכולים להתקיים בניגוד לפרמטרים הדומיננטיים במציאות החיצונית הנשלטת על-ידי טכנולוגיות מידע?
- האם הגדרות הפרמטרים של בית הספר יכולות לשקף בו-זמנית שתי פרדיגמות מתנגשות - הפרדיגמה המסורתית והפרדיגמה המבוססת על טכנולוגיות המידע?
הוויכוח הראשון מתקיים בין הרדיקל לשני מתנגדיו משום שהרדיקל (בהיותו דטרמיניסט) עונה על השאלה הראשונה בשלילה קטגורית בעוד שמתנגדיו (בהיותם אינדטרמינסטים) עונים עליה בחיוב. הוויכוח השני, ביחס לשאלה השנייה, מתקיים רק בין הרדיקל לבעל העמדה המתונה. בעוד שהרדיקל עונה עליה (באופן דטרמיניסטי) בשלילה, בעל העמדה המתונה עונה עליה (באופן אינדטרמינסטי) בחיוב.
טכנו-ריאליזם - מול טכנו-אוטופיזם ונאו-לודיזם
http://digicult.net/techno_realism.html
האם אנו בעד טכנולוגיה, או נגדה? האם הטכנולוגיה המתקדמת טובה לנו, אם לאו?
הקולות שנשמעו עד כה בדיונים מסוג זה היו של הקולניים והקיצוניים יותר משני הצדדים - אלה שרואים בחידושי המיחשוב והתקשורת אוטופיה ופתרון לכל מצוקותינו, לעומת המאמינים בנזקים התרבותיים והפסיכולוגיים של הטכנולוגיה ומתמכרים לחרדה ולפחדים מפניה. על איזה אוטופיה מדובר? תחושת החופש הכרוכה בדינמיקה של הרשת, אמונה בטכנולוגיה שתשפר את החינוך ותביא דמוקרטיה טובה יותר, גישור גבולות ופערים חברתיים, אומניפוטנציה של יצירת עולמות חדשים. על איזה פחדים מדובר? החל מחרדות הניכור והבדידות וההתמכרות, וכלה בספרות בדיונית מסוג סייבר-פאנק המציירת עתיד שחור של מלחמות תאגידי תוכנה שתלטניים, ממשלות שתלטניות המאבדות מכוחן והאקרים LowTechs המנסים להגן על הציבור חסר האונים. לאחר השנים הראשונות של הפתעה מקורותיה של מהפיכת המידע, מסתבר שהבעיה אינה פשטנית אלא מורכבת בהרבה, והתשובה נמצאת בין שתי הקיצונויות הללו.
"טכנו-ריאליזם". זוהי אינה פילוסופיה מובנית, אלא ניסיון לעשות שימוש בשפה ובאופן חשיבה חדשים, לגבי פוליטיקה ואתיקה, והתנהגות החברה הנתונה להשפעותיה של הטכנולוגיה. ראשית, יש לבצע דה-מיסטיפיקציה לרעיונות האבסורדיים שנטמעו בתחילת המהפכה, כמו למשל שטכנולוגיה היא נייטרלית, שמידע הוא ידע, שממשלות אין להן תפקיד באוטוסטרדת המידע ושבתי ספר יינצלו כבקסם אם יחברו אותם לרשת… שנית, יש לסגל חשיבה ביקורתית לגבי הרשת, ממש כמו שאנו נוהגים בביקורתיות יתר לגבי ענייני החברה, העבודה, המשפחה והפנימיות שלנו בעולם האמיתי.
הטכנו-ריאליסטים ניסחו שמונה עקרונות המסבירים את תורתם:
1. טכנולוגיות אינן נייטרליות - בפועל, במודע או שלא במודע, כל טכנולוגיה משפיעה על ראייתנו של העולם ותפישתנו הפוליטית הכלכלית והחברתית, ועלינו להיות ערים לכך.
2. הרשת הינה דבר מהפכני אך לאו דווקא אוטופי - האינטרנט מהווה כלי בעל אפשרויות חדשות ומרשימות לאנשים, לקהילות, לעסקים ולממשלות. אך ככל שגדלה אוכלוסיית הרשת, כך מידת מורכבותה, ממש כמו בעולם האמיתי, תמצאו בה תופעות של נזק וזדון לצד האספקטים הנאורים של העולם המחובר.
3. לממשלות יש תפקיד מרכזי בחזית האלקטרונית - בניגוד לאלה הטוענים שסייברספייס הינו תחום שיפוט נפרד מן העולם האמיתי, ובהנחת יסוד שאכן ממשלות אמורות להתאים עצמן לחוקי משחק חדשים של הסייברספייס הממעיטים ברגולציה ובצנזורה - טפשי לחשוב שאין להן מקום בעולם המתוקשר. כנציגות דמוקרטית של הציבור, למדינה יש את הזכות ואת האחריות לעזור במיזוג והטמעת עולם הסייבר בחברה המסורתית. בנוגע לסטנדרטים טכנולוגיים ותחרות חברות תוכנה מסחריות, יש לצפות שלמדינה יהיו אינטרסים קרובים יותר לטובת הציבור.
4. מידע איננו בהכרח ידע - הנגישות אל המידע הרב המצטבר ברשת, תרמה באופן מדהים לחברה שלנו. יחד עם זאת, גודש המידע מעמיד בפנינו אתגרים לספקנות ומשמעת צרכנית של מידע זה. אל לנו לבלבל בין הריגוש של מהירות נגישות המידע לבין המשימה המשמעותית של הפיכתו לידע, לחוכמה. אל לנו להשתמש במחשבים, ככל שיהיו "חכמים", כתחליף לכישורינו הבסיסיים במודעות, תפישה, הסקת מסקנות וקבלת החלטות שיפוטיות.
5. חיבור מערכת החינוך לרשת לא יציל אותה - בעיות מערכת החינוך כיום אינן קשורות לחסר בטכנולוגיה. לא ניתן להחליף את אמנות ההוראה האנושית במחשבים ורשתות ופטנטים של "לימוד מרחוק". אלה יכולים להוסיף חוויה לימודית איכותית, אך זו טעות של המערכת כולה לחשוב שטכנולוגיה וחיבור לרשת יציל את בתי הספר כאילו היה זה קסם.
6. מידע רוצה להיות מוגן - התפתחויות טכנולוגיות מאיימות על חוקי זכויות היוצרים והקנין הרוחני של מערכת המשפט המסורתית. התשובה אינה טמונה בהרס של עקרונות קיימים אלא בהתאמת החוקים והפרשנויות כך שיגנו על המידע הדיגיטלי באותו אופן שהגנו על מידע במצבי צבירתו הקדומים יותר. המטרה ברורה, לאפשר ליוצרים לשלוט בזכויות יצירותיהם תוך שמירה על זכות הציבור לעשות שימוש נאות במידע זה. בכל מקרה, אי אפשר להגיד על מידע שהוא "רוצה להיות חופשי", אלא שהוא "צריך להיות מוגן".
7. גלי התקשורת האווירית שייכים לציבור וזכותו ליהנות מהשימוש בהם - העובדה שכיום שייכים ערוצי התקשורת לחברות השידור השונות ולא לציבור, מורה על שימוש מוטעה בטכנולוגיה. האזרח אמור להפיק תועלת ורווח מערוצי האוויר לשידור, תוך מתן רוחב פס מספיק לחינוך ותרבות. בעידן הטכנולוגי יש לדרוש יותר שליטה ואפשרויות ניצול של תקשורת אווירית לטובת הפרט.
8. הבנת הטכנולוגיה הינה אלמנט בסיסי באזרחות הגלובאלית - השגת המידע והצגתו, בעולמנו המונע מזרימת מידע, הפכה לכוח חברתי משמעותי. הבנת הכוחות הללו, כמו גם המגבלות, ולקיחת חלק בבניית כלים לעולם סייברי טוב יותר, צריכים להיות חלק בסיסי וחשוב באזרחות של כל אחד ואחד המעורב בחברה של הכפר הגלובאלי. אלו משפיעים על חיינו ממש כמו החוקים שהמצאנו לנו, לכן עלינו להפעיל את אותן הבחינות הקפדניות שאנו מפעילים לשמירת הדמוקרטיה שלנו.
שאלות סיכום הסמסטר
בעולם החדש - שבטיות - אוסף של אינדיבידואלים - "אחד על אחד" ולא "אחד לרבים".
- מה זה אומר לגבי יצירתיות? חינוך? הפצת אמנות? המקור מול ההעתק? זכויות יוצרים?
- מה זה אומר לגבי שיווק, מציאת עבודה, צרכנות מדויקת, רייטינג מתוחכם, כלכלה מקבילה של "ברטר", של מיקרו-תשלומים?
- ממשקים לתקשורת בין אנשים ובין האדם למידע - איך הם משפיעים על השימוש בטכנולוגיה?
![[עמוד ראשי]](/mediawiki/stylesheets/images/wiki.png)