אקדמיה וחינוך
תרבות דיגיטלית
קורס: שנקר [1] (http://shenkar.ac.il) - האימפקט של האינטרנט - NetImpact
| תוכן עניינים |
מפגש מס' 6-7 - השפעת הרשת על אקדמיה וחינוך
לימוד מרחוק עקרונות ותפישות
הצורך בלמידה מקוונת הוא צורך שהיה קיים מאז ומתמיד,עוד לפני המצאת האינטרנט. צורך זה נוצר ממניעים שונים ורבים שבהם נתקלו תלמידים שונים בנסיבות שונות לדוגמא: אי יכולת של תלמיד להגיע לשיעור בשל אירוע שבו נבצר ממנו להגיע לשיעור או במקרים קיצוניים יותר בהם אדם אינו מסוגל פיסית להגיע למקום בו נערך השיעור וזאת בשל מגבלה או נכות פיסית מסויימת. הימצאותם של "מסטרים" מומחים בתחומם במקום מרוחק מנע מתלמידים רבים להגיע אליהם.
בעבר ניתן היה לספק צורך זה בעזרת מורים פרטיים, צפייה בתוכניות טלויזיה (דוגמת התוכניות של האוניברסיטה הפתוחה והטלויזיה הלימודית וכד'). כניסת האינטרנט למונח זה איפשר למידה מרחוק במלוא מובן המילה. הוא מאפשר לאדם ללמוד באופן מקוון מכול מקום ובכל שעה (אדם הנמצא במדינה מסוימת יכול ללמוד בעזרת רשת האינטרנט גם מחוץ לגבולות מדינתו, יכול גם להתייעץ עם המורה ועם תלמידים אחרים, לעבור מבחנים...).
יתרונות של למידה מרחוק: למידה בכל מקום ובכל זמן. התלמידים במסגרת קורס המשלב למידה מרחוק מקוונת, יכולים בכל זמן שירצו לצפות בהרצאות מוקלטות או לקרוא חומר מקוון. הם יכולים לעשות ,זאת מכל מחשב אישי עם חיבור לרשת. הם יכולים להתקדם יותר עכשיו .פחות אחר-כך או להפך. כל אחד בזמנו הפנוי. רמת החופש של התלמיד עולה, כאשר הוא אינו מחויב למערכת שעות .שנקבעה על-ידי סגל ההוראה או על-ידי צורכיהם של תלמידים אחרים זהו יתרון חשוב ביותר עבור אוכלוסיית הסטודנטים המתבגרת ברחבי העולם, כאשר סטודנטים רבים עובדים במקביל ללימודים ולרבים אחרים יש משפחות. יתרון זה חשוב גם עבור עובדים העוברים הכשרה במסגרת עבודתם. בנוסף להעברת הכשרה מרוכזת לעובדים, קיימת האפשרות שכל עובד יוכל לשלב את ההכשרה בזמנו הפנוי ממחשבו האישי, על-פי שיקולי עומס עבודה ונוחיותו האישית. כאשר תלמיד יושב בהרצאה פרונטלית, הוא נדרש לעמוד בקצב של הכיתה. בלמידה מרחוק התלמיד יכול להתעכב על החומר הנלמד כרצונו. כמו כן, חומר הלימוד תמיד נמצא נגיש. הוא נמצא ל רשת האינטרנט וזמין בכל עת שהתלמיד מעוניין להשתמש בו.
חסרונות של למידה מרחוק: העדר קירבה אנושית. התלמיד מופרד פיזית מן המורה שלו, דבר שלעיתים יכול להפריע לתמיד מסוים.אין השתתפות פעילה בשיעור. התלמיד לא יכול להרים יד ולתת את דעתו, או "להפריע" פתאום ולשאול שאלה. הפרדה חברתית - אין קירבה בין התלמידים הפעילים בקורס. תלמיד לא יכול לפנות לתלמיד אחר ולהעזר בו. ישנם תלמידים שלומדים יוןתר טוב בצוותא - שיש עוד תלמידים פעילים לידם. מוטיבציה גבוהה - התלמידים בשיטת לימוד זו יותר חופשיים. אין להם לוחות זמנים מקובעים, אין להם לחץ חברתי ללמידה.יש נטיה לכך שאפשר לדחות את החומר הנלמד. בעיות טכנולוגיות - למידה מרחוק דורשת אמצעים טכנולוגיים ברמה גבוהה. אינטרנט במהירות גבוהה. תוכנות שידור מתוחכמות ומכניזמים לדרוג ומענק תארים ברמה מאובטחת. חומרה? מחשב חזק. כמו כן, השידור בבית הלקוח, עקב אמצעים טכנולוגיים מועטים, יכול להיות מקוטע ולא ברור.
סקר: האם לימוד מרחוק מתאים לכם??? [2] (http://mop.ort.org.il/courses/meida/remote/remote7.htm) (מערכת אינטראקטיבית באתר של אורט, על היתרונות והחסרונות של לימוד מרחוק, כולל תוצאות הסקר) [3] (http://mop.ort.org.il/courses/meida/remote/remote1.htm)
מספר היבטים על לימוד מרחוק:
היבט דידקטי http://vlib.eitan.ac.il/de1/didac.html
- למה ללמד מרחוק?
- האם לימוד ?מרחוק יעיל
- מנקודת מבטו של המרצה
היבט כלכלי http://vlib.eitan.ac.il/de1/econ.html
- גודל השוק
- חלוקת השוק לסקטורים
- הכוחות המניעים ללמידה מרחוק
היבט טכנולוגי http://vlib.eitan.ac.il/de1/tech.html
- כיצד לספק שירותי למידה מרחוק ?
- שיטות תזמון
- אסטרטגיות ושקולי ארכיטקטורה
- פורמטים למשלוח מידע
- הצגת גרפיקה, אודיו, ווידאו
- השימוש בטכנולוגיות הקיימות
- המערכות בשימוש
כולל בחינה עצמית [4] (http://vlib.eitan.ac.il/de1/test.html)
דוגמאות ללימוד מרחוק, עם ובלי תעודה מקצועית או אקדמית
שלושה פרויקטים "ענקיים" ללימוד מרחוק
- מחשב לכל ילד בעולם - נגרופונטה וקבוצתו - חומרה וקישוריות מדהימה במחיר זניח - http://laptop.org
- לימוד תוכנה בחשיבה חדשה, על באמת - http://alice.org - free / carnagie-mellon
- לימודים ב-MIT - כל הקורסים, כולל וידאו והערות מהכיתה, נמצאים אוןליין
- "קורסה פתוחה" - http://www.post-gazette.com/pg/07322/834852-298.stm
אינטלקטואלים של "התרבות השלישית"
- התיאוריה של ברקמן מול פרסום מאמרים אקדמיים בשיטת Peer Review
- משבר אמון במדע - פרופ מנחם חנני
- בינתחומיות, חקר הגנום, שיתוף מדעי
אינטרנט2
אינטרנט 2 הוא פרויקט שיזמה ממשלת ארה"ב במטרה לאפשר לחוקרים גישה בתקשורת מהירה לצורך מחקריהם, לפתח יישומים מיוחדים הנשענים על תקשורת רחבת פס שעד כה לא הייתה קיימת, וליישם את הפיתוחים החדשים לתחום החינוך בכל שכבות האוכלוסייה.
רשתות מהירות מקשרות כיום מאות מרכזי מחקר בארה"ב (NRN – National Research Networks).
באירופה פותחו פרויקטים מקבילים כגון: DANTE, TEN-34 שבהמשך נקרא TEN-155 שמקשרים מרכזי מחקר ברשתות תקשורת מהירות.
במסגרת פרויקט אינטרנט 2 הישראלי הוקמה רשת תקשורת פנים-ארצית מהירה המחברת את כל האוניברסיטאות ברוחב פס של 155Mbps, מחב"א (מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי) התמנה כאחראי על תפעולה.
מטרה נוספת שהתווספה למטרות שהוזכרו למעלה היא לתמוך בפרויקטים הצורכים תקשורת רחבת פס ומבוססים על שת"פ בין מדענים בארץ ובחו"ל.
אינטרנט 2 הישראלי מקשר את האוניברסיטאות בארץ לרשתות המחקר המהירות בחו"ל בקווי תקשורת בעלי מהירות ואיכות גבוהים במיוחד. חשוב לציין כי פרויקט אינטרנט 2 מיועד אך ורק למטרות אקדמיות וההתקשרות במסגרת הפרויקט היא רק למרכזי מחקר אקדמיים.
ועדת אינטרנט 2 הישראלית פנתה לחוקרים באוניברסיטאות בבקשה להגיש פרויקטים מחקריים שדורשים תקשורת רחבת פס. פרויקטים לדוגמא שמתבצעים בארה"ב הם:
מעבדות וירטואליות שבהן יש גישה מרחוק למכשור ייחודי כגון: מיפוי המוח בתלת מימד, ספריות דיגיטאליות שבהן יש גישה מרחוק למאגרי אודיו ווידאו, ועידות חוזי (Video Conferencing ) ועוד.
בארץ מתבצעים כיום מספר פרויקטים שהוגשו לוועדה, אך עדיין עומדים משאבים ניכרים לרשות החוקרים ללא ניצול והאתגרים שבניצול הטכנולוגיה החדשה עדיין לא מוצו.
במשך שנים רבות פיגרה האקדמיה הישראלית ביחס לנעשה בעולם בתחום התקשורת. פרויקט אינטרנט-2, נתן את קפיצת המדרגה לרשת התקשורת האקדמית/מחקרית. קשה לראות כיצד שינוי זה היה יוצא אל הפועל ללא סיוע חשוב זה. בעקבות המלצת פורום תל"מ, החליטה ממשלת ישראל בשנת 1998 להטיל על מחב"א את הקמת רשת אינטרנט-2 בישראל והפעלתה, בהתאם להנחיות ועדת ההיגוי ומינהלת הפרוייקט. לצורך כך תוקצבו במסגרת הפרוייקט 5 תקנים, שמומנו מחציתם באמצעות תקציב הפרוייקט ומחציתם על ידי האוניברסיטאות, במסגרת תמיכתם במימון שירותי האינטרנט הציבוריים. למרות יתרות התקציב הגדולות, נמנעה ועדת ההיגוי לקבל החלטות במטרה לנצל יתרות אלה על מנת לקדם ביסוס תשתית התקשורת הלאומית על פס רחב, כמתבקש מהתפתחות הרשת. כתוצאה מפעולות אלה עוכב הפיתוח של הרשת הלאומית וכיום אנחנו בין חמש המדינות האחרונות באירופה ברמת הפיתוח של הרשת הלאומית והרשת האקדמית החדשה הנבנית בימים אלה ע"י האוניברסיטאות, קטנה ביכולתה מקודמתה !!!
שאלות לדיון
- מערכת החינוך נערכה ללימוד מרחוק בעיתות חרום, כך אומרים, [5] (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2506715,00.html) מדוע לא עשו בה שימוש בעת השביתה?
- השוו בין מערכת MOODLE של שנקר, מערכת VIRTUALTAU באונ תל-אביב ומערכת הלימוד מרחוק של MIT.
- מה דעתכם על הפרויקט של "לפטופ לכל ילד" - האם הוא ישנה את פני העולם?
- הציצו באתר הבית של "מיטל". מטרות הגוף וכל הפעולות שלו עד היום. [6] (http://meital.iucc.ac.il/). האם התוכנות שהם מפתחים פתוחות או סגורות? מה הייתם ממליצים להם, מבחינה כלכלית ופדגוגית - פתוח או סגור?
- האם פרויקט אינטרנט2 מצליח? הגיוני? אם השקעות ההיי-טק בארץ כל כך מפותחות אז מה בעצם מעכב אותו?
- מהי שיטת ה-PEER REVIEW באקדמיה? הציגו דעות (ומאמרים) בעד השיטה ונגדה, במה היא דומה לתרבות הרשת ובמה היא שונה?
![[עמוד ראשי]](/mediawiki/stylesheets/images/wiki.png)