עמוד ראשי | שינויים אחרונים | צפיה במקור הדף | גירסאות קודמות

גירסה להדפסה | Disclaimers

לא בחשבון
כניסה לחשבון | עזרה
 

אקדמיה וחינוך

תרבות דיגיטלית

קורס: שנקר [1] (http://shenkar.ac.il) - האימפקט של האינטרנט - NetImpact


תוכן עניינים

מפגש מס' 9 - השפעת הרשת על אקדמיה וחינוך


לימוד מרחוק עקרונות ותפישות


תהליך הלמידה מרחוק החל את דרכו בשנת 1840 על ידי יצחק פיטמן שלימד באמצעות התכתבות באמפריה הבריטית. ככל ששירותי הדואר התפתחו כך שיטת הלמידה מרחוק התרחבה גם היא, באמצעות הדואר יכלו תלמידים מקצוות רחוקים של המדינה לקבל את המידע הדרוש ללימודים וכן כיצד ללמוד.

מחשבים והאינטרנט רק הקלו על למידה מרחוק, שהתפתחה רבות עם המצאת רשת האינטרנט. האוניברסיטה של לונדון היא האוניברסיטה הראשונה בעולם שהציע אפשרות לציונים עבור למידה מרחוק. התוכנית הראשונה הוקמה בשנת 1858. אונברסיטה נוספת שחשוב לציין היא האוניברסיטה של דרום אפריקה שהחלה לתת שירותים של למידה מרחוק החל משנת 1946. האונברסיטה הגדולה באנגליה אשר מציעה שירותי לימוד מרחוק היא ה האוניברסיטה הפתוחה שהוקמה בשנת 1969. בגרמניה האוניברסיטה הגדולה ביותר שמציע שירותי לימוד מרחוק, האוניברסיטה הוקמה בשנת 1974. כמובן שבישראל האוניברסיטה הגדולה ביותר שמציעה שירותי לימוד מרחוק היא האוניבטרסיטה הפתוחה שנפתחה בשנת 1971 על פי המודל הבריטי. בעקבות התפתחות האינטרנט בעשור האחרון נוצרו אפשרויות רבות יותר ומגוונות של למידה מרחוק במגוון נושאים ותוכניות. כיום ניתן ללמוד כל נושא או כל תחום באמצעות עשרות חברות ותוכנות אשר מציעות מסלולים מיוחדים. במהלך השנים הלמידה מרחוק הופצה באמצעות: רדיו, טלויזיה, אינטרנט ודואר.



ניתן להתייחס לנושא הלימוד מרחוק בהקשר גם יותר רחב:
- לימוד מרחוק כהקבלה לעבודה מרחוק.
- לימוד מרחוק כהקבלה ללימוד מספרים (מודל האוניברסיטה הפתוחה?)
- לימוד מרחוק כמכשיר תומך למידה פרונטאלית.




חסרונות לימוד מרחוק
- היעדר אינטראקציה אישית: ניתן לנסות להתגבר על חסרון זה באמצעות הפעלת שידורים מקוונים (סינכרוניים) שבהם תתאפשר האינטראקציה האישית בזמן אמיתי של המרצה מול התלמיד.
- היעדר מסגרת: חלק מהענין בשיעור פרונטאלי הוא בכך שנעשה בסביבה לימודית של בי"ס או קמפוס. צורה כזו מספקת סביבת לימוד מנותקת מהסביבה הפרטית של התלמיד שבה יש את ההפרעות של החיים האישיים.
קביעה ושריון של מקום וזמן ללימוד יוצרת מסגרת מנותקת (סביבת לימוד) שאליה לא נגררים מהלך החיים הפרטי.
- נגישות לכל: לימוד מרחוק יוצר מצב של נגישות קלה, וכאן נשאלת השאלה האם זה לא יביא לחציית גבול לכיוון של נגישות מלאה למידע לכל (במיוחד אם התוכן מועלה על רשת ציבורית כדוגמת האינטרנט). – ידע עולה כסף ואם יהיה נגיש לכולם חינם הוא גם יהיה שווה חינם ואז יהיה פחות מוטיבציה לרכוש אותו (זילות הידע).

יתרונות לימוד מרחוק
- נגישות אפשרית לכל.
- זמינות 24-7 (לא באופציה הסינכרונית).
- נוחות.
- עלויות נמוכות מלימוד פרונטאלי (יותר בא לידי ביטוי באסינכרוני).
- איכות. ניתן לבחור את המרצה הטוב ביותר שיש בשוק, שבהשקעה חד-פעמית מצידנו הוא יעביר את ההרצאות שאנו נשים באתר ללימוד מרחוק.
יכול להיות מצב, למשל, שבעוד 150 שנה (סתם דוגמא) עדיין ישתמשו באתר ללימוד מרחוק שההרצאה בו מועברת על-ידי מדען מהולל (שלא יהיה בחיים, יש להניח, בעוד 150 שנה).

האתר הזה למשל: [2] (http://www.orianit.edu-negev.gov.il/cm/sites/homepage/sigal/)) שבהם הלמידה היא של אנשים עם צרכים מיוחדים או נכויות מסויימות שלא מאפשרת להם למידה רגילה. אלה, כמובן, מקרים קלאסיים ללמידה מרחוק.


מי צריך את הלמידה מרחוק?


ישנם כמה שימושים ללמידה מרחוק שכדאי לקחת בחשבון בבואנו לבחון את נחיצות הפיתוח של טכנולוגיות שונות התומכות בלמידה מרחוק:

1.לימוד מבוגרים,בעיקר באזורים מרוחקים,נשאר השימוש הנפוץ ביותר ללמידה מרחוק.(בסין הערכות מדברות על כ-3 מיליון משתמשים).מקורו של שימוש זה בהכשרת חקלאים ועסקים קטנים בטכנולוגיות חדישות.

2.מוגבלי תנועה וקשישים יכולים כמובן להעזר בלמידה מרחוק לרכישת ידע,אולם בל נשכח שבקבוצת אנשים זאת ישנה הבעיה של "מחסום טכנולוגי" שכן אותם אנשים מתקשים לתפעל טכנולוגיות חדשות, על אחת כמה וכמה טכנולוגיות חדישות אשר נמצאות בתהליך מואץ של פיתוח,כמו למידה מרחוק,ועל כן יש לתכנן מראש אמצעים שיעזרו לקרב את הטכנולוגיה לאנשים ,ולהוריד את אותם מחסומים.

3.ברחבי העולם וגם בישראל כמובן, ישנה תנועה הולכת וגוברת של הגירה מארצות רחוקות, מה שמביא למצב של גידול באוכלוסיה אשר לא דוברת את השפה המדוברת במדינה בא הם נמצאים. למידה מרחוק תאפשר לאותם מהגרים להתגבר על מכשולי השפה בבואם לרכוש השכלה.

בנוסף,המעבר מכלכלה תעשייתית המנצלת את משאבי המקום,לכלכלה חדשה,רישתית וגלובלית,מחייב להתחשב בכמה גורמים:

א) שינויים בהרגלי עבודה: מושגים כמו "זמנים גמישים" ועבודה מהבית ביחד עם צמצום ההיררכיות האירגונית ואסטרטגיית ניהול חדשות(כמו ניהול איכות כולני-אסטרטגיה שמטרתה הטמעת מודעות לאיכות בכל התהליכים הארגוניים, על-מנת לספק את כל הדרישות והצרכים של הלקוחות תוך כדי ביצוע שיפור מתמיד בארגון), הובילו להגדלה באחריות האישית של העובד וחיזוק אוטונומיית הלומד.כדי לשמור על המגמה הנ"ל, עובדים צריכים לתאם עם קולגות ברחבי העולם. דוגמא לכך ניתן לראות בחברת תעופה מהונג קונג אשר רושמת את בכיריה לתוכנית לימודים של 3 שנים במישיגן.[[3] (http://findarticles.com/p/articles/mi_m0CMN/is_n2_v33/ai_16633521)] לעובדים רבים קשה לקחת שנה-שנתיים חופש ולחזור ללימודים מסיבות שונות,ולכן אופצית הלמידה מרחק מתאימה בדיוק להם.

ב)שינויים בדפוסים חברתיים: גידול במודעות עולמית הוביל לעיניין גובר בתרבויות אחרות וחשיפה לסביבות חברתיות כלכליות ודתיות שונות.יתר על כן, צמצום בשוקי העבודה הוביל ליותר משפחות בהן שני בני הזוג עובדים,מה שלא מאפשר יותר לרבים לחזור ללימודים בזמן שבן הזוג תומך במשפחה,וישנו צורך לאזן בין מעורבות אקדמית עם עבודה והתחייבויות משפחתיות.

ג)שינויים בדפוסי לימוד: שינויים תמידיים בסביבות עבודה מחייבים הכשרות תקופתיות.ישנה דרישה גוברת לעובדים עם כישורים מגוונים ומתפתחים,שלא כמו בתחום התעשייתי בו הכישורים הנדרשים לעבודה מסויימת הם בדך כלל קבועים.


סקר: האם לימוד מרחוק מתאים לכם??? [4] (http://mop.ort.org.il/courses/meida/remote/remote7.htm) (מערכת אינטראקטיבית באתר של אורט, על היתרונות והחסרונות של לימוד מרחוק, כולל תוצאות הסקר) [5] (http://mop.ort.org.il/courses/meida/remote/remote1.htm)


מספר היבטים על לימוד מרחוק:


היבט דידקטי http://vlib.eitan.ac.il/de1/didac.html


היבט כלכלי http://vlib.eitan.ac.il/de1/econ.html


היבט טכנולוגי http://vlib.eitan.ac.il/de1/tech.html


דוגמאות ללימוד מרחוק, עם ובלי תעודה מקצועית או אקדמית


שלושה פרויקטים "ענקיים" ללימוד מרחוק


"התרבות השלישית"


- התיאוריה של ברקמן [6] (http://www.edge.org/3rd_culture/) מול פרסום מאמרים אקדמיים בשיטת Peer Review - משבר אמון במדע - פרופ מנחם חנני

THE THIRD CULTURE

The third culture consists of those scientists and other thinkers in the empirical world who, through their work and expository writing, are taking the place of the traditional intellectual in rendering visible the deeper meanings of our lives, redefining who and what we are.

On the 50th Anniversary of the Publication of
        C.P. Snow's Rede Lecture,
            "The Two Cultures"

Today, May 7, 2009, marks the 50th Anniversary of the publication of C.P. Snow's Rede Lecture, "The Two Cultures". In a second edition of The Two Cultures, published in 1963, Snow added a new essay, "The Two Cultures: A Second Look," in which he optimistically suggested that a new culture, a "third culture," would emerge and close the communications gap between the literary intellectuals and the scientists. In Snow's third culture, the literary intellectuals would be on speaking terms with the scientists. This never happened. Although I borrowed Snow's phrase in my 1991 essay "The Third Culture", it does not describe the third culture he predicted.

The third culture consists of those scientists and other thinkers in the empirical world who, through their work and expository writing, are taking the place of the traditional intellectual in rendering visible the deeper meanings of our lives, redefining who and what we are. Increasingly, The Third Culture has moved into the mainstream and the questions it is asking are those that inform us about ourselves and the world around us.

I am pleased to honor the memory of C.P. Snow and his "Two Cultures" by presenting "The Third Culture" on Edge, 1997 to today.

John Brockman, Editor


- בינתחומיות, חקר הגנום, שיתוף מדעי



אינטרנט2


אינטרנט 2 הוא פרויקט שיזמה ממשלת ארה"ב במטרה לאפשר לחוקרים גישה בתקשורת מהירה לצורך מחקריהם, לפתח יישומים מיוחדים הנשענים על תקשורת רחבת פס שעד כה לא הייתה קיימת, וליישם את הפיתוחים החדשים לתחום החינוך בכל שכבות האוכלוסייה. רשתות מהירות מקשרות כיום מאות מרכזי מחקר בארה"ב (NRN – National Research Networks). באירופה פותחו פרויקטים מקבילים כגון: DANTE, TEN-34 שבהמשך נקרא TEN-155 שמקשרים מרכזי מחקר ברשתות תקשורת מהירות. במסגרת פרויקט אינטרנט 2 הישראלי הוקמה רשת תקשורת פנים-ארצית מהירה המחברת את כל האוניברסיטאות ברוחב פס של 155Mbps, מחב"א (מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי) התמנה כאחראי על תפעולה. מטרה נוספת שהתווספה למטרות שהוזכרו למעלה היא לתמוך בפרויקטים הצורכים תקשורת רחבת פס ומבוססים על שת"פ בין מדענים בארץ ובחו"ל. אינטרנט 2 הישראלי מקשר את האוניברסיטאות בארץ לרשתות המחקר המהירות בחו"ל בקווי תקשורת בעלי מהירות ואיכות גבוהים במיוחד. חשוב לציין כי פרויקט אינטרנט 2 מיועד אך ורק למטרות אקדמיות וההתקשרות במסגרת הפרויקט היא רק למרכזי מחקר אקדמיים. ועדת אינטרנט 2 הישראלית פנתה לחוקרים באוניברסיטאות בבקשה להגיש פרויקטים מחקריים שדורשים תקשורת רחבת פס. פרויקטים לדוגמא שמתבצעים בארה"ב הם: מעבדות וירטואליות שבהן יש גישה מרחוק למכשור ייחודי כגון: מיפוי המוח בתלת מימד, ספריות דיגיטאליות שבהן יש גישה מרחוק למאגרי אודיו ווידאו, ועידות חוזי (Video Conferencing ) ועוד. בארץ מתבצעים כיום מספר פרויקטים שהוגשו לוועדה, אך עדיין עומדים משאבים ניכרים לרשות החוקרים ללא ניצול והאתגרים שבניצול הטכנולוגיה החדשה עדיין לא מוצו.

במשך שנים רבות פיגרה האקדמיה הישראלית ביחס לנעשה בעולם בתחום התקשורת. פרויקט אינטרנט-2, נתן את קפיצת המדרגה לרשת התקשורת האקדמית/מחקרית. קשה לראות כיצד שינוי זה היה יוצא אל הפועל ללא סיוע חשוב זה. בעקבות המלצת פורום תל"מ, החליטה ממשלת ישראל בשנת 1998 להטיל על מחב"א את הקמת רשת אינטרנט-2 בישראל והפעלתה, בהתאם להנחיות ועדת ההיגוי ומינהלת הפרוייקט. לצורך כך תוקצבו במסגרת הפרוייקט 5 תקנים, שמומנו מחציתם באמצעות תקציב הפרוייקט ומחציתם על ידי האוניברסיטאות, במסגרת תמיכתם במימון שירותי האינטרנט הציבוריים. למרות יתרות התקציב הגדולות, נמנעה ועדת ההיגוי לקבל החלטות במטרה לנצל יתרות אלה על מנת לקדם ביסוס תשתית התקשורת הלאומית על פס רחב, כמתבקש מהתפתחות הרשת. כתוצאה מפעולות אלה עוכב הפיתוח של הרשת הלאומית וכיום אנחנו בין חמש המדינות האחרונות באירופה ברמת הפיתוח של הרשת הלאומית והרשת האקדמית החדשה הנבנית בימים אלה ע"י האוניברסיטאות, קטנה ביכולתה מקודמתה !!!


שאלות מנחות לשיחה בנושא אקדמיה וחינוך


מקור: http://digicult.net/mediawiki/index.php/%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A

דף זה נצפה 28781 פעמים. שונה לאחרונה ב 11:49, 4 יוני 2009.


[עמוד ראשי]
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
מאמר אקראי

צפיה במקור הדף
שיחה על דף זה
גירסאות קודמות
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים

דפים מיוחדים
דווח על באגים