מהירות הצמצם - 2008

מאת: מאירה אוהד, אמנית ואוצרת

בחירת נושא לתערוכת אמנות, כזה שיאפשר הצגה נאותה, לא מרפה, לא מניח לאמנים, בכל זמן ועיתוי.
בתערוכתו החדשה, ובחסות העידן הדיגיטלי, מצלם חיים דרוקר שברירי שנייה, מקומות, חלקים דוממים ואפילו קטעי אור ומתוכם יוצא לפרויקט – ציור מופשט.
תערוכה זו מהווה המשך ישיר לעבודותיו בשנים האחרונות, בהן התבטא חיים בצבעוניות עזה. היצירות עוסקות בצבעים על מרכיביהם האופטיים ומציגות אבסטרקציה צרופה, המנסה לנתק עצמה מהתלות החומרית הנלכדת באמצעות המצלמה.
השקיפות מהווה את המרכיב המרכזי בתערוכה זו של חיים דרוקר. היא מושגת באמצעות האור הרב המבטא את פונקצית מהירות הצמצם בעבודותיו.
האור נתפס על פי רוב כמהות המצויה על הגבול הדק שבין סמל לבין מטאפורה. האור הוא היציר הראשון של הבריאה ומשליט הסדר בתוהו ובוהו בעולמנו. כך יוצא חיים דרוקר במסע נועז אל העולם הדמיוני בו נקשרת חווית האור, תוך שהוא יוצר צורות צבעוניות וקומפוזיציות מרתקות, שרובן ככולן הן התרשמותו ממבט מהיר דרך צמצם מצלמתו הדיגיטלית.
עיקרה של האמנות אינה בהעברה מדויקת ותמציתית של המציאות לצבע לצליל או לכתב, אלא בהפקעת חלקים נבחרים מהמציאות הזאת ובהרכבתם למציאות חדשה, לסדר חדש, המעניק פירוש, משמעות ותוכן למציאות היומיומית.
בעבודותיו, יוצר דרוקר משמעות חדשה לתכנים המתועדים דרך עין המצלמה. משמעות המעלה את השאלה, האם ניתן לאזן בין החוויות המהירות והדינמיות המקיפות אותנו לבין הרגע הקפוא הנלכד דרך צמצם המצלמה ומועבר אל הבד?
ישפטו המתבוננים בתערוכה זו.