נאורה שם-שאול (www.neora.com)
טכנולוגיות ותרבות קוד פתוח – השפעתן על העשיה והתעשיה
האמנותית
הקתדרלה והבזאר – זהו שמו של מאמר היסטורי של אריק ריימונד,
אחד מהאבות הרוחניים והמעשיים של תנועת "קוד פתוח”, אשר מצביע על ההבדלים
בפיתוח תוכנה, בין תפישה מירכוזית/מוסדית/היררכית, לתפישת האינדיבידואל החופשי
בבזאר, תוך בחינת ההיבטים הכלכליים, חברתיים ותרבותיים. הקתדרלה והבזאר - זהו גם שמו של פרויקט אמנותי הנקרא
גם בשם HUMANITY,
של סטודנט בטכניון,אחד מיני רבים
המתנהל בשיטת קוד פתוח, אך מטרתו אינה פיתוח תוכנה, אלא הפקת סרט, דרך כל
שלבי יצירתו, מכתיבת התסריט השיתופי ועד לבימוי, צילום, הפצה ושמירת זכויות.
יצירות אמנות שונות, מוסיקליות, ויזואליות, ספרותיות ואחרות,
מיישמות את התפישה הזו, אם באופן יצירתן בשיתופיות, אם באופן הפצתן וגישתן לזכויות
יוצרים, אנו עדים לכך יותר מכל בתחום המוסיקה האלקטרונית, מתעשיית האינדי ומאגרי
סאונדים ברשת, ועד לשיטות דחיסה MP3 והפצה מסוג Peer2Peer (Napster).
הקשר הזה אינו מפתיע. אם מתייחסים לאמנות כאל דרך הבעת רעיונות
ויצירת תקשורת, רק טבעי שתהליכים המובילים את מהפיכת המידע, כולל אלה הדוגלים שעל
המידע להיות נגיש וחופשי לכל, יבואו לידי ביטוי בעשייה האמנותית בת זמננו., שלא
לדבר על כלים וטכנולוגיות דיגיטליות, אשר אומצו כבר לפני יותר מעשור והביאו את
הסטודיו המקצועי אל שולחן העבודה של האמן, ואת יכות ה-cut&paste אל קצות אצבעותיו.
לפני שאציג דוגמאות מתחום האמנות הויזואלית בתפישה זו, אגדיר
בקצרה מהי תרבות קוד-פתוח, מהן הטכנולוגיות הרלונטיות, ונקודות ציון בהיסטוריה
שלה, הנוגעות לאמנות.
מה היא תפישת קוד פתוח (Open Source)
מהו
"קוד פתוח" – תהליך/תרבות של פיתוח תוכנה ללא ניהול מגבוה אך בשיתוף פעולה של
מתכנתים שונים ומרוחקים זה מזה, שכל קוד המקור שלה גלוי ומפורסם, ניתן בחינם לכל
מי שרק רוצה לעשות בה שימוש, ומכתיב את היותם של המוצרים הנגזרים משימוש בה,
מופצים באופן חופשי ובאותם התנאים.
פיתוח תוכנה פתוחה הוכיח עצמו כיותר טוב מהאופן המסורתי
בה פיתחו תוכנה עד כה, כאשר מעט מאוד מתכנתים ידעו מה בעצם כתוב שם וכל שאר העולם
השתמש בה מבלי לדעת כלום. והרבה יותר מהר. יש מי שבודקים אותה, משפרים, משנים,
מפיצים, וממשיכים לפתח נדבך על נדבך. שיטת פיתוח כזו נובעת ישירות מההיסטוריה
והאופי של הרשת, ומשפיעה על תרבות היצירה והצריכה, על שינוי ביחסי שליטה ופתיחות,
על תפישות חברתיות ואתיות, ועוד ועוד.
פתיחות – שלא על ידי חוזה ולא על ידי חוק, היא זו
שגרמה לגידול המדהים של האינטרנט כפי שאנו מכירים אותה היום. אותה פתיחות, ללא מודל
כלכלי ברור, היא זו שמשכה את כוחות המסחר והממון אל הרשת. גם מי שמודאגים
מהתמסחרותה של הרשת, וחוששים שזו תעצור את הפתיחות, יכולים כנראה להתנחם שדרך
הפתיחות הינה הדרך היחידה להמשך פיתוחה של האינטרנט, ולכן יקומו לה מודלים כלכליים
ומסחריים מתאימים.
ב- 1985,
כאשר כבר היו בנמצא מערכות יוניקס ו- tcp/ip פתוחות, כאשר
כבר נטבע המונח על ידי האקרים – information
wants to be free, הקים
ריצ'רד סטולמן את ה- Open
Software Foundation.
פרוייקט GNU יצא לדרך, עם תוכנה פתוחה ברמה של
מערכות הפעלה ועד ליישומים שונים.
ב- 1991 הקים
לינוס טרובלדיס הסטודנט הפיני, מערכת הפעלה יוניקס למחשבים ביתיים, קרא לה לינוקס,
וזו המשיכה להתפתח בקהילה הבינלאומית כמערכת פתוחה, משובחת באיכותה ובעלת מסר של
אלטרנטיבה למיקרוסופט.
גורו נוסף
הנחשב לאחד מאבות הרעיון, אריק ריימונד, פיתח את הנושא בהקשר לתרבות ההאקרים,
שדוגלת בו ומקדמת אותו כאלמנט בסיסי ומניע עיקרי למעשיהם.
היום,
בתחילת המילניום, אנו עדים לתהליך בו תשומת לב ציבורית מופנית אל הקוד החופשי
ופרוייקטים רבים נסמכים על מודל רשיונות GPL (General Public License) המאפשר לכל אחד להפיץ ולפתח את הקוד הפתוח,
תוך שמירה על קרדיט ועל אבני הבסיס של אותו קוד פתוח.
לתהליך הזה
יש משמעויות רבות בחברה שלנו. ראשית, הוא משנה את היחסים בין ממשלה לנתיניה. במצב
בו קוד הרשת פתוח, יש פחות ופחות אפשרות לשלוט בו דרך גורם מירכוזי כמו ממשלה או
תאגידי ענק בעלי כוח וממון. השליטה מתאפשרת רק כלפי מי שמוכן להיות נשלט.
שנית, הוא
משנה את האופן בו אנו צורכים מידע ומפיצים אותו, כמו גם מעלה שאלות קשות במנגנונים
כלכליים וחברתיים מסורתיים, למשל זכויות יוצרים.
נק' ציון:
פברואר 2000 – מוגדר המוסג CopyLeft ומנוסח על בסיס GPL, תוך התאמה לכל סוג יצירה
פברואר 1998 – Open Source מתחיל לעניין את הקהילה העסקית
והציבורית (יחד עם ויכוח מסוים מול תפישת FreeSoftware)
1994 – קמות מספר תנועות אמנות ספונטניות שתפישת קוד-פתוחמנחה
את פעולתן:
Scrytch – יצירות ספרותיות, Music Phylosophy – מוסיקליות, Stutze - - מוסיקה ופרוזה עם רשיונות CopyLeft
1994 – ג'ון פרי ברלו כותב ב- WIRED על “כלכלת הרעיונות” ובכך מפיץ את התורה מחוץ למעגל המצומצם של
האקרים ומשוגעים לדבר
1991 – גירסה ראשונה של לינוקס – מערכת הפעלה יוניקס למחשב האישי **
1985– ריצ'רד סטולמן כותב את המניפסטו של GNU –
תפישת הפיתוח של קוד חופשי.
סוויטת התוכנות של GNU פותחו כאלטרנטיבה לתאגידי התוכנה ועם
רשיון GPL,
שעקרונותיו מתבססים על הרעיון שמותר לכל אחד להשתמש ולשכפל את התוכנה, עם תכתיב
חמור אחד – על המוצר הסופי לשאת גם הוא רשיון מסוג GPL.
במקביל, מוקם גוף נוסף - OSF - Open Software
Foundation = Free Software Foundation
1983 – ההאקר דון הופקינס טובע את המונח CopyLeft
1971 – פרויקט גוטנברג – העלאת טקסטים בפורמט דיגיטלי לרשת
1959 – האקר ב-MIT טובע את המוטו: Information wants to be free
יש מי שממשיכים ללכת אחורה בהיסטוריה, ולהתייחס להמצאת הטייפ
המגנטי, המצאת הכתב, המצאת הנייר, כל אמצעי להפצת רעיונות, כנקודת ציון בהתפתחות
הרעיון של מידע רוצה להיות חופשי, להשתכפל, להתפזר באופן ויראלי, וללדת פיסות מידע
חדשות...
מעצם הגדרתן, שתי תפישות העולם, כמו גם הקהילות הנושאות אותן,
עוסקות בתהליכים של “שינוע רעיונות”. קוד תוכנה, לפני שהוא עובר קומפילציה, לצורתו
הבינארית, מכיל רעיונות ויישומם, ממש כמו יצירת אמנות.
השאלות הבאות מעסיקות אמנים באשר הם, ומתכנתים באשר הם: איך
אביע את הרעיון שלי באופן הטוב ביותר? כיצד אבטיח את אורך חייו ואת תפוצתו ברבים?
אולי אף אוכל לגרום לסביבה להתבסס על המסר שלי, כלומר, להשפיע? כיצד אשמור על
הקרדיט שלי כיוצר? כיצד אלחם בתאגידים ובבעלי הממון כדי שלא ינשלו אותי מזכויותי?
כיצד אשמר בפניהם, שלא יקנו אותי ויתערבו ביצירתי?
בפועל,
נוכל לבחון את הקשר הזה בהיבטים שונים, היות והוא רב-צדדי.
·
אמנים משתמשים בכלים טכנולוגיים שיצרו מתכנתים (פוטושופ לציור,
פרמייר לעריכת וידאו, סינתסייזרים, תוכנות עיבוד סאונד ותמונה מכל הסוגים). אוסף
הכלים הקיימים לרשותו של האמן אינו מסתכם באלה של החברות הגדולות, אלא יותר ויותר
כלים שפותחו בקהילת הקוד הפתוח משמשים היום ליצירה אמנותית (כנ”ל).
·
מתכנתים מייצרים קוד, חלקם בחברות היי-טק מונעות כוח והצלחה,
המקפידות על copyrights באופן מסורתי, וחלקם בקהילות מפוזרות, נושאות דגל הפתיחות,
ומתנסות במנגנוני הגנה כמו copyleft .
·
טכנולוגיות התקשורת מאפשרות לשני המגזרים להתפזר וליצור משולחן
העבודה הפרטי, פחות ופחות להזדקק לתאגידים ולמדינה, כדי להפיק את יצירתם.
·
טכנולוגיות הדחיסה וההצפנה מאפשרות להציג מידע טקסואלי,
ויזואלי וסאונד, ללא אבדן איכויות משמעותי, בשרתים מבוזרים ברשת.
·
טכנולוגיות הייפרטקסט וממשקים אינטראקטיביים, מאפשרים יצירה
שיתופית תוך ניצול המדיום ליחסי יוצר וצופה מסוג חדש.
·
טכנולוגיות peer to peer (ממשתמש קצה ישירות למשתמש אחר) מאפשרות
חילופי קבצים ומידע ללא צורך במאגרים מרכזיים, גם ללא פיקוח.
·
טכנולוגיות חתימה אלקטרונית והצפנות אחרות, מאפשרות העברה
ושמירה על מידע, כמו למשל בחתימת חוזים, זיהוי ודאי וניהול מערכי TRUST. במקום הזה נמצא המאבק על השליטה, הרי
רובו עדיין, ורבים מאמינים שטוב שכך, בידי הממשלות.
האם נקרא
לצ'אק-די מלהקת "פאבליק אנמי" אמן קוד-פתוח משום שלחם את מלחמת זכותם של
היוצרים לפרסם קטעי 3MP למרות מורת רוחם של חברות התקליטים
המושקעות בהם? האם נקרא לממציאי MP3 ומקימי
נאפסטר אמני קוד-פתוח? האם נקרא לגרי שניידר, אמן ZEN, אשר פירסם את שירתו בפארק גולדן גייט עם הערה המרשה ומבקשת
להעתיק ולהפיץ אותה, כאמן קוד-פתוח?
כל מי
שמפרסם ברשת טקסטים ותמונות, קובצי סאונד ווידאו, ומרשה להעתיק אותם, או לבחון
כיצד הם נכתבו וכיצד הם מוצגים בדפי HTML, הרי הוא
בעצם יוצר בתרבות קוד פתוח. אלא שלאו דווקא מתוך מודעות.
הפרויקטים
האמנותיים המנוהלים באופן מודע
לעקרונות הקוד הפתוח, הינם נסיוניים
באופיים. את תוצאותיהם תשפטו בעצמכם, או תשנו, אם תרצו...
AZONIPS – הינה קבוצה המפיקה סרטים בתפישת קוד פתוח”. קיימים גם אתרים
שונים לכתיבת תסריטים שיתופיים, ואף לצילום יצירות שנכתבו במשותף או שהתפתחותן
נבחרה על ידי חברי הקהילה.
SITO – לשעבר OTIS, אתר האמנות שהיה עוד לפני הבראוזרים
הגראפיים. דוגמאות ליצירות שיתופיות ובכלל - http://www.sito.org/synergy/gridcosm/
ART FUTURA – http://www.artfutura.org/2001/ - קבוצה המכריזה על עצמה כחלק מתנועת
קוד פתוח. ניתן לראות תערוכות אוןליין מעבודות האמנים המשתייכים לה, לאורך כמה
שנים. עבודות טקסטואליות כמו המשפט הראשון שנוצר משיתוף גלובאלי (תתפלאו עד כמה,
כמעט באופן מיסטי, הוא יתאים לתחושתכם באותו רגע), עבודות אייקונים וחומרים
ויזואליים אחרים שנוצרים בשיתוף או בדורות של שינויים על אותם האובייקטים. ועוד...
Freespeech.org – לומר מה שחושבים
הקתדרלה
והבזאר – http://freshmeat.net/projects/humanity
- פרויקט קולנועי המנוהל ב-
freshmeat (אתר לניהול
פרויקטים קוד-פתוח, בעיקר של תוכנה, אך גם אחרים) ועוד...
· מיהו אקטיביסט של המדיה? טושיה אונו - http://www.ljudmila.org/nettime/zkp4/13.htm
·
דייויס גוגנהיים, על הספר של לורנס לסיג, ועל השגת זכויות
יוצרים לציטוטים בקולנוע - http://cyberlaw.stanford.edu/future/excerpts/
·
גרהם ווינברן בצטטו את אומברטו אקו - "The
Poetics of the OPen Work"
·
הוליווד נלחמת בקוד-פתוח, סיפור שבירת הקודים של DVD - http://www.zdnet.com/zdnn/stories/news/0,4586,2449300,00.html
·
פיתוח משחקים בשיטת קוד פתוח - http://www.talula.demon.co.uk/games.html
·
השוואה בין קוד פתוח למחקר אקדמי - http://www.firstmonday.dk/issues/issue4_10/bezroukov
·
.מייקל
סנטורי -
"Open
Code and Creativity in the Digital Age"
·
קרטיס לי פולטון - "Why I Prefer the Open Source Solution for Video
Editing"
·
מלחמת תעשיית הקולנוע במועדוני מעריצים - http://digicult.net/cinematv/fans_stars.htm
·
האם אתם יכולים לסמוך על המחשב שלכם? http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=46299
·
החמור ששם את קאזה בכיס הקטן - http://news.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=4&id=310682